קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

עו"ד מוני עזורה פרשת השבוע

פרשת בְּמִדְבַּר | שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל

הרבה טוענים להכיר בהם כמי שהניפו ראשונים את דגל המדינה עוד בטרם אושר על ידי מועצת המדינה הזמנית וכיום קיים ויכוח בין אנשי ראשון לציון לאנשי נס ציונה, למי הבכורה בנשיאת הדגל הראשון של מדינת ישראל, טרם הקמתה ◄ לאחרונה, אושרה בקריאה טרומית, הצעת החוק של ח"כ אורן חזן (סיעת הליכוד) המחייבת את הצבת דגל המדינה בכל אירוע פומבי שבו אמור להשתתף נציג רשמי של המדינה - שר או חבר כנסת.

הר הבית בידינו, האמנם? המבחן הקובע הוא מבחן "נס ודגל" (להדגיש נס מלשון מוט עליו מונף הדגל), כלומר האם היום הדגל מונף מעל הר הבית? התשובה לכך היא לאאאאאא!!!. מפגינים יהודים שרצו להניף את דגל ישראל מעל תחנת המשטרה בהר הבית, בהתאם להוראת חוק הדגל, נידחו מאחר ויש ויכוח לא היסטורי (ירושלים, מוזכרת למעלה מ-600 פעם ב'תנ"ך' ולא פעם אחת ב'קוראן') אלא ויכוח פוליטי לגבי השליטה במקום, אם המקום בסמכות בינלאומית, בשליטה ירדנית או כי המקום בסמכות ושליטה ישראלית. יש להחליט!!!

 ■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעים’ בפייסבוק’ או בטוויטר.

בכל זאת אנחנו חוגגים את חגיגות יום ירושלים בסימן שנת ה-50 לשחרורה (אך כאמור יש להודות, כי המדובר בשחרורה החלקי שכן דגל ישראל אינו מונף ומותר בכל שטחה של המדינה של העיר ירושלים.

ונזכור: ב-7 ביוני 1967 הגיעה פקודת המטה הכללי לשחרורה של העיר העתיקה. פיקוד המרכז הפעיל את חטיבת הצנחנים, שכבשה את רכס הר הצופים ואת הר הזיתים, פרצה לעיר העתיקה דרך שער האריות והניפה את דגל ישראל על הכותל המערבי.

"…זמוש, הוציא מחגורו את הדגל שקיבל ממשפחת כהן בטרם צאתו לקרב (אותו דגל שהביאה, כזכור, גברת כהן הזקנה לפני תשע-עשרה שנים מהרובע היהודי המובס). פחות משלושה ימים עברו מאז קיפל וארז אותו בחגורו, אך נדמה היה לו, כי שלושה דורות עברו עליו. הוא פרש את הדגל בידיים רועדות מהתרגשות והתקדם בגג עד למקום שבו הוא מתחבר עם קצה הכותל.

לידו עמדו הסמח"ט מוישה וכמה מפלוגתו. כשהגיעו עד לסורג ברזל שניצב מעל הכותל, עבר זמוש על פניהם וקשר את הדגל לשני חודי ברזל מזדקרים. רוח קיץ שנשבה פתאום מעל הכותל פרשה והניפה אותו למרומים.
הצנחנים הביטו בדגל המתנפנף והתרגשותם הייתה כה גדולה שהם החלו לפרוק אותה בשאגות שמחה ובנפנופי ידיים.

אחר כך הסתדרו ספונטאנית בטור וירו לכבוד הנפת הדגל מטח של כדורים…" (מתוך; "המלחמה על ירושלים", מאת משה נתן, עמ' 312, הוצאת אותפז1968).

פרשת בְּמִדְבַּר | שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל | צעדת ריקוד דגלים ביום ירושלים | צילום: ארכיון ויקיפדיה 
פרשת בְּמִדְבַּר | שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל | צעדת ריקוד דגלים ביום ירושלים | צילום: ארכיון ויקיפדיה

לנוכח כל אלה, חלק נכבד מאירועי "יום ירושלים" הוא מצעד הדגלים של הציונות הדתית, מבית היוצר של עמותת "עם כלביא". המצעד עובר בירושלים דרך הרחובות הראשיים ברובע המוסלמי ומסתיים בכותל המערבי, והשנה אושר לצועדים לצעוד מסביב לחומת העיר העתיקה להמשיך אחרי שער שכם ועד לשער האשפות, מסלול שבעבר נמנעה המשטרה לאשרו מאחר והיה חשש למפגש אלים בין הצועדים לבין הפלסטינים בגלל שנשמעו בו קריאותת גזעניות ושירי הסתה נגד ערבים.

כצפוי, הוגשה עתירה כנגד אישור המשטרה להארכת מסלולו של המצעד באמצעות עורך דין איתי מק בשם 'עמותת עיר עמים' ושם נטען; "מדובר בהחלטה תמוהה ביותר שתשליך קשות לא רק על תושבי וסוחרי הרובע המוסלמי, שיהיו תחת מצור מכל הכיוונים, אלא גם תקשה על הנסיעה מצפון העיר לדרומה ולהיפך, ותנתק לחלוטין את מעבר הפלסטינים בין אזור צאלח א-דין, אזור מסחרי פעיל, לבין הרובע ותמנע את שובם של תושבים לביתם במשךך  שעות".

העתירה נדחתה ע"י בג"צ, תוך שהוא קבע, כי המצעד יעבור ברובע המוסלמי כמתוכנן, אך יוקדם, כדי לא להפריע לצום הרמדאן, שישנו סיכוי סביר, כי יחל הערב.

  שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל כיום קיים ויכוח בין אנשי ראשון לציון לאנשי נס ציונה, למי הבכורה בנשיאת הדגל הראשון של מדינת ישראל

פרשת בְּמִדְבַּר היא פרשת השבוע הראשונה בספר במדבר. היא מתחילה בראש הספר (במדבר, א', א') ומסתיימת בפרק ד', פסוק כ'. בפרשת במדבר, יש 159 פסוקים, מה שמציב אותה במקום ה-3 מבין כל 54 פרשות השבוע מבחינת מספר הפסוקים. היא מחולקת ל-30 פרשיות (מיקום 4), מתוכן 23 פרשיות פתוחות ו-7 סתומות, לעומת זאת בפרשה זו אין כלל מצוות.

זו הפרשה האחרונה או אחת לפני אחרונה שנקראת במהלך ספירת העומר. על פי ויקיפדיה, לרוב יקראו את פרשת במדבר סמוך לראש חודש סיוון. חשיבות הדגל מקבלת משמעות בפרשת השבוע, פרשת במדבר, שנאמר; "ב, אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם, יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מִנֶּגֶד, סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ. ג וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה, דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם; וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב".

"דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה" עבר הרבה שינויים וגלגולים עד אשר הפך לדגל מדינת ישראל וקיבל גושפנקא במסגרת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש"ט-1949.

לאחרונה, אושרה בקריאה טרומית, הצעת החוק של ח"כ אורן חזן (סיעת הליכוד) המחייבת את הצבת דגל המדינה בכל אירוע פומבי שבו אמור להשתתף נציג רשמי של המדינה – שר או חבר כנסת. על פי ההצעה, הדגל יוצב על  הבמה שעליה יינשא הנאום, במקום בולט לעין ולאורך כל זמן הנאום.

הרבה טוענים להכיר בהם כמי שהניפו ראשונים את דגל המדינה עוד בטרם אושר על ידי מועצת המדינה הזמנית וכיום קיים ויכוח בין אנשי ראשון לציון לאנשי נס ציונה, למי הבכורה בנשיאת הדגל הראשון של מדינת ישראל, טרם הקמתה.

ככל הנראה, הסופר האוסטרי יהודי לודוויג אוגוסט פרנקל, היה הראשון שהעלה את הרעיון, כי הצבעים הלאומיים היהודיים הם כחול ולבן, במתכונת המזכירה דגל, וזאת בשיר שפרסם בשנת 1864, לאחר ביקור בירושלים, בשם; "צבעי ארץ יהודה".

ישראל בלקינד, מייסד תנועת החלוצים ביל"ו, הניף בשנת 1885 את הדגל, בחגיגות 3 שנים להיווסדה של המושבה ראשון לציון. תיאר אותו בלקינד; "יריעת אריג לבנה: שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה דוגמת הטלית שלנו ומגן דוד של תכלת באמצע".

בדגל דומה השתמש מיכאל הלפרן במושבה נס ציונה בשנת 1891, אך הוא היה לא עם שתי רצועות כחולות מכל צד בדומה לטלית אלא עם רצועה כחולה אחת, בדומה לצורת הדגל של היום.

הביטוי "דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה" היווה חלק חשוב בשיר שחיבר המשורר והעיתונאי היהודי-פולני נח רוזנבלום בסוף המאה ה-19 "שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל" במילותיו;

  שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל 

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל
דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה
מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל
 נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.

יַחַד נֵלְכָה נָא נָשׁוּבָה
אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ
אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה
 עֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ.

שׁוּבוּ, שׁוּבוּ מִמֶּרְחַקִּים,
אַרְצָה אֶרֶץ אָבוֹת!
נוּסוּ נוּסוּ מִמַּעֲמַקִּים
 בְּעֶזְרַת שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת.

אָז עַם נִהְיֶה כְּמוֹ הָיִינוּ,
מֶנּוּ יָתֵד פִּנָּה.
אָז אַךְ שְׂחוֹק יִמָּלֵא פִּינוּ,
 וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!

רוּח יוֹאָב תַּלְבִּישֵׁנוּ,
רוּחַ גְּבוּרַת צְדָקָה,
בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ
 חִזְקוּ וְנִתְחַזָּקָה!

אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ
מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה
נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ,
 נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!

שבת שלום.




אודות הכותב

מוני עזורה

* הכותב עו"ד עזורה מוני הבעלים של משרד עורכי הדין, הינו בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל רישיון עריכת דין מאז 1988. מומחה בייצוג זוכים בתיקי הוצל"פ (הוצאה לפועל) ודיני חברות. חייבים בתיקי פשיטות רגל, חברות במסגרת פירוק ו/או הקפאת הליכים, מייצג הורים בנושאי חינוך שונים, מייצג בעתירות מינהליות, ערעורים אזרחיים.

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן