נעים מאד להכיר; משרד הבריאות פרסם היום (רביעי, כ”ג בניסן התשפ”ד) את יכולותיה וקווים לדמותה של פרופ’ מיכל מנדלבוים מנהלת את ה’מרכז הלאומי לשפעת ונגיפי דרכי הנשימה’ ב’מעבדה מרכזית לנגיפים ב-בית החולים שיבא תל השומר’ וחברת סגל בדרגת פרופסור חבר בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הצעדים הראשונים בקריירה האקדמית של פרופ’ מנדלבוים, החלו בשנת 1985, עם תחילתו של תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן.
המחקר בתואר השני בהדרכתו של פרופ’ שמואל זלצברג ז”ל, בנושא ההשפעה של ה-אינטרפרון בתהליך המיוגנזה, הניב את הפרסום המדעי הראשון שלה.
בהמשך עבדה פרופ’ מנדלבוים, כעוזרת מחקר במעבדה של פרופ’ מנחם בנאי ב-מכון הווטרינרי בנושא חיידק ה-‘Brucella‘. בשנת 1995, עברה לבוסטון, ב-ארצות הברית.
במהלך השהות בבוסטון, עבדה כעוזרת מחקר בהדרכתו של אחד מהאימונולוגים הגדולים ביותר בעולם, פרופ’ ג’ק סטרומינג’ר מאוניברסיטת הרווארד. המחקר, התמקד בקיפול והתגבשות של חלבונים ממערכת החיסון.
עם חזרתה לארץ, בסוף 1999, התחילה את לימודי הדוקטורט, במימון של מלגת נשיא לתואר שלישי, בהדרכתה של פרופ’ שולמית (שולה) מיכאלי.
פרופ’ מנדלבוים, חקרה עקרונות בסיסיים של עיבוד RNA בטפיל ה-Tripanosoma. לאחר מכן, המשיכה באותה המעבדה, כפוסט דוקטורנטית ובשנת 2005, התחילה לעבוד ב’מעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות‘.
כמנהלת המרכז הלאומי לשפעת, פרופ’ מנדלבוים, היא חברה במערך של ‘ארגון הבריאות העולמי‘ מפתחת שיטות חדשות ל-זיהוי, אבחון, טפול, חיסון וניטור של נגיפי נשימה, מבצעת חקירות אפידמיולוגיות.
בנוסף מבצעת מחקר בסיסי על אופן ההדבקה של נגיפי הנשימה והפאתוגנזה שלהם. על העבודה הזו, זכתה ב’פרס סרוב לווירולוגיה קלינית‘.
(פאתוגנזה; מתייחסת למנגנון שבו מתפתחת מחלה. זה כולל את השלבים והתהליכים המובילים להתפרצות ולהתקדמות של מחלה בתוך אורגניזם. הבנת הפתוגנזה של מחלה חיונית לפיתוח טיפולים והתערבויות יעילים להילחם בה).
█ מעבדת פרופ’ מיכל מנדלבוים היא המעבדה הראשונה שזיהתה את החולים הראשונים בארץ ובין המעבדות הבודדות בעולם המסוגלות לגדל את נגיף הקרונה
חשיבות המחקר שלה, הודגמה במלואה בהתפרצות של נגיף ה-SARS-CoV2.
מעבדתה היא המעבדה הראשונה שזיהתה את החולים הראשונים בארץ ובין המעבדות הבודדות בעולם המסוגלות לגדל את ‘נגיף הקרונה‘ והווראינטים השונים.
עבודתה השפיעה על מדיניות החיסונים בארץ ובעולם, והייתה לה השפעה קריטית על מדיניות משרד הבריאות בהקשר ל-שיטות זיהוי של הנגיף ומדיניות החיסון של האוכלוסייה.
פרופ’ מיכל מנדלבוים, פרסמה עד היום כ-180 מאמרים והוזמנה להרצות בכנסים רבים. לפרופ’ מנדלבוים, יש שיתופי פעולה רבים עם קלינאים בארץ ובעולם הקשורים לטיפול, להבנת התחלואה ולחיסונים.
המעבדה המרכזית לנגיפים היא מעבדה של משרד הבריאות, המהווה מרכז מומחיות בנושאי אבחון מחלות הנגרמות על ידי נגיפים ומבצעת בדיקות קליניות וסביבתיות. המעבדה משרתת את כלל בתי החולים וקופות החולים ברחבי הארץ.
המעבדה מסונפת לבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב ופעילים בה סטודנטים לתארים מתקדמים. אל; מעבדה מרכזית לנגיפים בבית החולים שיבא תל השומר.
צוות המעבדה, מבצע פעילות מחקר משמעותית, במטרה לקדם פרסום תוצאות המתקבלות במעבדה וכן לקדם מחקר בתחום האפידמיולוגיה לניטור תחלואה הנגרמת בידי נגיפים. המידע ברובו, הובא מאתר משרד הבריאות.
