חג סוכות שמח

מבזקים חדשות ‘כאן ישראל’

101 הזעקת עזרה מדא

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

טקס חילופי שרים

הטקס בהשתתפות השר הנכנס ח"כ עודד פורר, השר היוצא ח"כ אלון שוסטר, שר האוצר ח"כ אביגדור ליברמן ומנכ"ל המשרד ד"ר נחום איצקוביץ'.

פורום כאן נעים

המדריך לבחירת המלון המושלם

הקיץ כבר כאן, ואיתו גם כל הפירות המתוקים! אז כיצד נבחר את המלון המדוגם ביותר? מדריך שירות ההדרכה והמקצוע, נביל עומרי, עונה על כל השאלות!

מפעל הפיס

שומר הראש וויטני יוסטון

וויטני יוסטון הייתה זמרת פופ, רית'ם אנד בלוז, גוספל וסול, כותבת ומלחינת שירים, ושחקנית קולנוע אמריקאית. אחת הזמרות המצליחות והמפורסמות של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90.

טיפים לאחסון פירות וירקות

כמה פעמים כבר עשינו את אותה הטעות וקנינו ירקות ופירות בכמויות שיכולות להספיק גם לעוד שנה, אבל אז - באסה! נאלצנו לזרוק אותם. *לא עוד* משרד החקלאות פה כדי לעזור ולהאריך עוד יותר את חיי המדף שלהם! צפו בסדרה הקטעים וכנסו עכשיו:

101 הזעקת עזרה מדא

זוכי פרס ישראל לשון עברית

פרופ’ אלישע קימרון חתן פרס ישראל בחקר מדעי היהדות

עבודותיו פורצות דרך הן של פרופ' אלישע קימרון חתן פרס ישראל תשע"ח בחקר מדעי היהדות בדקדוק העברי של המגילות והן בפרסום 3 הכרכים העוסקים במגילות. פרסומיו משמשים את כל חוקרי תקופת הבית השני בתחומי הלשון, פרשנות המקרא וההלכה הקדומה ◄בחירתו לקבלת פרס ישראל, מקבלת תוקף מיוחד על רקע המיזוג בין 70 שנה לעצמאות מדינת ישראל ו-70 שנה לחשיפת המגילות הגנוזות.
0
0
פרופ' אלישע קימרון - חתן פרס ישראל תשעח בחקר מדעי היהדות
פרופ’ אלישע קימרון חתן פרס ישראל תשעח בחקר מדעי היהדות | צילום: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ב’שנת ה-70 לעצמאות ישראל’ חתן ‘פרס ישראל’ בתחום חקר מדעי היהדות הוא הפרופ’ אלישע קימרון – כך בישר אתמול (רביעי, ) כב’ שר החינוך מר נפתלי בנט שתוך כדי כך בירך את פרופ’ קימרון על הישגיו המרשימים.

 ■רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ‘פורטל כאן ישראל | kanisrael  | כאן נעים | kan-naim אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ בפייסבוק’ או בטוויטר.

השר בנט, אישר בכך את המלצת ועדת הפרס בראשותה של פרופ’ דבורה דימנט יושבת ראש הועדה ולצדה חברי הוועדה  פרופ’ שמואל אחיטוב, פרופ’ זאב הרוי ופרופ’ דניאל שפרבר.

בנימוקיה, קבעה ועדת הפרס בתחום חקר מדעי היהדות, כי פרופ’ קימרון הוא מראשי המדברים ב’חקר מגילות מדבר יהודה’.

עבודותיו פורצות דרך הן ב-דקדוק העברי של המגילות והן בפרסום שלושת הכרכים העוסקים  במגילות.  פרסומיו משמשים את כל חוקרי ‘תקופת הבית השני’ בתחומי הלשון, פרשנות המקרא וההלכה הקדומה.

בחירתו לקבלת פרס ישראל השנה מקבלת תוקף מיוחד על רקע המיזוג בין  70 שנה לעצמאות מדינת ישראל ו- 70 שנה לחשיפת המגילות הגנוזות.

 פרופסור אלישע קימרון

פרופסור אלישע קימרון, גדל בקיבוץ חניתה ואהב את חיי הקיבוץ. בשנת 1960 עזבה משפחתו את הקיבוץ, והוא נרתם לפרנסת המשפחה ובה בעת למד לקראת תעודת בגרות אקסטרנית. פרופסור קימרון, החל ללמוד לתואר הראשון באוניברסיטה העברית בשנת 1964 במסלול דו-חוגי; לשון עברית ומקרא. הוא המשיך ללימודי תואר שני וכתב עבודת גמר על לשון מגילת תהילים בהדרכת פרופסור יחזקאל קוטשר.

אחר כך, כתב קימרון, את עבודת הדוקטור שלו; “דקדוק הלשון העברית של מגילות מדבר יהודה” בהדרכת פרופסור קוטשר, ולאחר פטירתו בהדרכת פרופסור אבי הורביץ. בשנת 1968, החל קימרון, את דרכו האקדמית העצמאית ב‘אוניברסיטת בן-גוריון בנגב’. באותה שנה, מונה גם לעובד מחקר ב-מילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית.

במפעל הזה, עבד פרופסור אלישע קימרון, שתים-עשרה שנים וזה היה בעבורו בית ספר מעולה לקריאת כתבי יד עבריים עתיקים ולטיפול פילולוגי בטקסטים. את הפירות של אותה הכשרה נראה לאורך כל עבודתו האקדמית.

תפנית חשובה בחייו המקצועיים של פרופסור קימרון, חלה בשנת 1979, לאחר שפרופסור ג’ון סטרגנל מ-אוניברסיטת הרוורד שיתף אותו בפרסום מגילה הלכתית שלשונה שונה מלשון שאר מגילות ים המלח. עצם שיתוף הפעולה ביניהם היה פריצת דרך בתולדות פרסום המגילות, שכן עד אז נזהר הצוות הממונה על פרסומן שלא לשתף חוקרים מבחוץ, בייחוד לא יהודים ולא ישראלים.

פרופסור אלישע קימרון, נתן למגילה המיוחדת את שמה; “מקצת מעשי התורה” והעמיד על כך שהמגילה הזאת היא איגרת הלכתית ששלח מנהיג עדת האיסיים למנהיג ישראל שמשל בימיו. המגילה הזאת מפרטת את המחלוקות שהביאו לפירוד בעם ישראל בימי מלכי החשמונאים.

פרופסור קימרון, גילה, כי במגילה הזאת, יש תרומה עצומה לידיעותינו על תולדות העברית העתיקה, על תולדות ההלכה ותולדות עם ישראל בשלהי ימי הבית השני ועל אמינות המסורות על ימי הבית השני שנמסרו בידי חז”ל בספרות המאוחרת יותר.

בשנת 1984, נשא פרופסור קימרון, הרצאה בכינוס הראשון ל‘ארכאולוגיה מקראית’ שנערכה בירושלים ותיאר את המגילה ואת חשיבותה.

הממצאים עוררו סנסציה בעולם המחקר, ובעיתונות העולמית הופיעו מאמרים רבים. מאמר ארוך הופיע בכתב העת הפופולרי Biblical Archaeology Review ועורכו הרשל שנקס ניצל את ההרצאה כנשק במלחמתו ב-רשות העתיקות של מדינת ישראל.

הוא האשים את רשות העתיקות שהיא מונעת את פרסום המגילות. בשנת 1991 נקט שנקס, יוזמה ופרסם ללא רשות את תצלומי מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות.

במבוא לספרו הוא כלל את המהדורה של מקצת מעשי התורה מבלי להזכיר את שמו של פרופסור קימרון. הוא היה נחוש בדעתו להגן על זכויות היוצרים שלו ותבע את שנקס לדין.

 מהדורה עברית של כל מגילות מדבר יהודה

התביעה נידונה בבית המשפט המחוזי בירושלים וכב’ השופטת דליה דורנר, הרשיעה את שנקס ב-הפרת זכויות יוצרים וחייבה אותו לשלם לפרופסור קימרון,  על עוגמת הנפש שנגרמה לו בשיעור המרבי הקבוע בחוק. התביעה, הזאת נלמדת ב-פקולטות למשפטים בארץ, באירופה ובארצות הברית.

בשנת 2004, הציעה הוועדה המדעית של ‘יד יצחק בן-צבי’ לפרופסור אלישע קימרון, להכין מהדורה עברית של כל מגילות מדבר יהודה. הכישורים שרכש בקריאת טקסטים והידע שלו כ-בלשן, סייעו לו להעמיד מהדורה מדויקת של החיבורים העבריים מקומראן.

המהדורה הזאת משלבת את כל כתבי היד (כמאה אלף פרגמנטים), ויש בה אלפי קריאות חדשות, שילובים חדשים של קטעים והשלמות חדשות. המהדורה הזאת משמשת כבסיס עיקרי למחקר של כל תחומי היהדות הקדומה והנצרות הקדומה, והיא מצוטטת במחקרים רבים מאוד בתחומי מדעי היהדות.

המחקרים של פרופסור קימרון, הוציאו לו מוניטין בעולם והוא הוזמן להשתתף בקבוצות מחקר במוסדות מדע חשובים; הוא הוזמן כאורח המחלקה ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת הרוורד והוענקה לו מלגה מטעם אליזבט בכטל.

כמו כן, השתתף בקבוצת מחקר ב-מכון אננברג ללימודים מתקדמים בפילדלפיה. פעמיים השתתף בקבוצות מחקר ב-מרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הרוורד וכן בקבוצת מחקר במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים.

מקצת מחקריו של פרופסור אלישע קימרון, הם מחקרים בין-תחומיים שנעשו בשיתוף חוקרים דגולים, כגון; פרופסור יעקב זוסמן ופרופסור מנחם קיסטר. פרופסור אלישע קימרון, השתתף בכנסים רבים על המגילות ועל לשונן. בכנסים על לשון המגילות הדגים את חשיבותה של לשון המגילות לתולדות העברית העתיקה.

כידוע ה’עברית‘ של המגילות הפתיעה את החוקרים שסברו שהעברית משלהי ימי הבית השני, דמתה ל’לשון חכמים’. כאשר לשון המגילות לא התאימה לדעה השלטת ולכן, דנו אותה כ-לשון ספרותית, מעין חיקוי של לשון המקרא בידי סופרים דוברי ארמית ומעין לשון חז”ל.

על פי ההשקפה הזאת ביארו את לשון המגילות. פרופסור קימרון, בחן את ההשקפות המקובלות לאור לשון המגילות ולא נדחק בפירושה בגלל השקפות קדומות. גישתו הובילה אותו לתיאור פשוט יותר של לשון המגילות ולתובנות חדשות בלשון המקרא.

שלוש שנים לימד פרופסור אלישע קימרון, באוניברסיטה העברית בירושלים ואחר כך שב ללמד ב-אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא כיהן פעמיים כראש המחלקה ללשון העברית ושימש סגן דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה.

בשנת 2013, פרש פרופסור קימרון, לגמלאות. כיום הוא מקדיש את רוב זמנו למחקר. פרופסור אלישע קימרון, זכה במענקי מחקר מטעם ‘האקדמיה הלאומית למדעים’. כמו כן, זכה בפרסים יוקרתיים; פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף, פרס זלמן שזר לחקר תולדות ישראל ופרס מפעל הפיס למדעים ומחקר על שם לנדאו.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 67, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן