"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה חדשות עיתונות | תקשורת המונים

פייק-ניוז? עיתונאים לא מצליחים להצליב רוב המידע שהם מפרסמים

מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצא, כי עיתונאים לא מצליחים להצליב את רוב המידע שהם מפרסמים רק שליש ממקורות המידע מוצלבים וכי חמישית מהידיעות המתפרסמות מבוססות על מקור אחד בלבד ◄המחקר, מציע מספר המלצות אופרטיביות ופרקטיות, לכלי תקשורת, לעיתונאים ולאזרחים, כיצד בכל זאת להגיע למידע מהימן מבלי להשקיע יותר משאבים משזמינים להם.
פרופ' צבי רייך ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ברקע: ערימת עיתונים | עיבוד צילום: שולי סונגו 
פרופ' צבי רייך

מחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרסמה, השבוע, מחקר חסר תקדים בהיקפו ממנו עולה, כי זיהה שרוב הידיעות בכלי התקשורת המרכזיים בישראל, מתפרסמות ללא הצלבה (אימות מידע) וברוב המקרים בהם בכל זאת מידע מוצלב, המוטיבציה של העיתונאי – הפחתת הסיכון ולא חתירה לחשיפת האמת.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

לדעת עורכי המחקר, הדבר מוביל לכך שההצלבה מבוצעת בצורה שטחית, עם מקור בודד שלא צפוי לאתגר את המידע שבידיו, כך שיותר משיש לה סיכוי ממשי לחשוף "אמת מוסתרת" כלשהי, בכוחה לאשרר מידע קיים.

המאמר, הינו חלק מעבודת הדוקטורט של אביב בר נוי והוא נכתב בשיתוף עם ראש המחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' צבי רייך והוא מתפרסם השבוע בכתב העת הנחשב Journalism studies.

המחקר בחן את אימות המידע (הצלבות) בכלי התקשורת המרכזיים בישראל בעידן הפוסט-אמת וחדשות הכזב או  פייק ניוז,  fake news  בעברית ביחיד נאמר יְדִיעַת כָּזָב, תוך שימוש בשיטת מחקר חדשנית שפותחה במיוחד עבור המחקר.

עוד עולה, מן המחקר, כי הרציונל הכללי שמוביל את העיתונאים בהחלטותיהם האם לאמת מידע או לא מלמד על גישה של "אי אימות כברירת מחדל" ותפיסה לפיה אפשר להאמין שמידע הוא נכון אלא אם יש סיבות פוזיטיביות להטיל בו ספק (בניגוד לגישה של אימות כברירת מחדל ו-ספק טבעי).

ברוב המקרים השיטה הזאת מוכיחה עצמה כיעילה: חוסכת זמן רב, מבלי שהיא מובילה לריבוי של טעויות של העיתונאים עצמם.

בנוסף, מתברר, כי כתבי החדשות היומיים, מצליחים, למרות העומס, למצוא את הזמן והמשאבים לבצע עבודה מעמיקה בחלק מהידיעות שלהם ולרוב אלו הידיעות המורכבות והמסובכות ביותר.

עם זאת, דפוסי האימות משאירים את העיתונאים פגיעים להטעיות ומניפולציות רטוריות של המקורות הקבועים שלהם ואת האזרחים חשופים לפרסומים שכוללים מידע שגוי עובדתית, אותו העיתונאים לא בודקים ממגוון הצדקות, או בודקים באופן שטחי, כאמור.

כך למשל, הצהרות של פוליטיקאים כמעט תמיד, יפורסמו לפני שתוכנן נבדק עובדתית, כאשר העיתונאי, מצדיק זאת בטענה שהדיווח הוא על כך שהפוליטיקאי אמר את שהוא אמר ועל זה אין מחלוקת.

המחקר חושף מידע רב נוסף על הצלבות. הוא מקטלג את מכלול הידיעות ל-8 תרחישי סיקור, עם ובלי הצלבות, אשר כולל את ההצדקות לביצוע ההצלבה (או אי ביצועה), האופן בו היא בוצעה וההשפעה שלה על הידע של העיתונאי ומהימנות הידיעה בהתאם.

רק שליש ממקורות המידע מוצלבים… אין הבדל משמעותי בכמות ואיכות ההצלבות בין כלי תקשורת שונים.

לבסוף, המחקר, מציע מספר המלצות אופרטיביות ופרקטיות, לכלי תקשורת, לעיתונאים ולאזרחים, כיצד בכל זאת להגיע למידע מהימן מבלי להשקיע יותר משאבים משזמינים להם.

כאמור, המחקר של הדוקטורט אביב בר נוי, בשיתוף עם ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב,  פרופ' צבי רייך, התבסס על מתודולוגיה חדשנית של שחזורים משולבים אותה פתחו החוקרים.

המחקר בחן את תהליך העבודה העיתונאי שעומד מאחורי כ- 500 כתבות אשר פורסמו על ידי מדגם מייצג כתבי חדשות בכלי תקשורת מרכזיים בישראל. זהו המחקר המקיף ביותר שפורסם עד כה בתחום.

אביב בר נוי, מסיים בימים אלו את הדוקטורט שלו במחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומונה לאחרונה, כעמית מחקר במחלקה למערכות מידע קהילתיות במכללה האקדמאית צפת והמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה בפרויקט הבודק את התפוצה של "מידע רעיל" ברשת.

▼ המחקר, כולל לא מעט ממצאים כמותיים (על אף שליבת הממצאים הם איכותניים) ביניהם;

  • החלוקה הראשונית מראה ש- 19% מהידיעות מבוססות על מקור בודד וב-51% מהידיעות העיתונאים לא מבצעים שום הצלבה.
  • מבין הידיעות שכן מוצלבות (49% מכלל המדגם, כאמור) , שני-שליש מוצלבות רק עם מקור אחד (65%). רק 17% מהידיעות כוללות יותר מהצלבת מידע אחת.
  • בחינה סטטיסטית, מראה, כי קיים סיכוי נמוך יותר באופן משמעותי שעיתונאי, יבצע הצלבה במקרים הבאים; כאשר הידיעה לא מבוססת הדלפה, כאשר היא מסקרת אירוע מתוכנן, כאשר מדובר בידיעה לא בלעדית וכאשר המקור הוא דובר או איש יחסי ציבור.
  • למרבה ההפתעה (ואולי זה לא כל כך מפתיע), אין הבדל משמעותי בכמות ואיכות ההצלבות בין כלי תקשורת שונים.

הנתונים  מלמדים מספר דברים, ועיקרם -שברירת המחדל העיתונאית היא לא להצליב מידע. שעיתונאים פונים להצליב בעיקר עם מי שיאשרר את המידע שיש להם; שהגורם העיקרי להצלבה הוא הפחתת סיכון ולא בהכרח חיפוש אחר אמת; שהם בוחרים שלא להצליב במקרים בהם הידיעות הן 'כביכול' לא בנות-בדיקה, למרות שבפועל אפשר לבדוק רבים מהדברים ועוד).

יש גם ממצאים נוספים שקשורים לנושא שלא נכנסו למאמר מפאת קוצר מקום (לדוגמה; רק שליש ממקורות המידע מוצלבים).

באשר לשיטת המחקר (מתודולוגיה); מדובר על שילוב ראשון מסוגו של מספר אמצעים, אשר מאפשר לשחזר את 'הליך ייצור ידיעה' באופן מהימן מאוד מחד ומעמיק מאידך. איסוף המידע כולל ראיונות כמותיים עם העיתונאים שפרסמו את הידיעות, ראיונות פולו-אפ איכותניים וניתוח תוכן של הידיעות עצמן שתהליך הייצור שלהן אוחזר.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן