אוניברסיטה | מכללה

פטריית הכמהין והצמח הפונדקאי יוצרים שותפות ויחסי גומלין

פרופ’ ירון שטרית: "חילופי אותות בין ’כמהת המדבר’ לצמח ’שמשון יושב’ נועד ליצור עסקה הדדית. תמיכת הפטרייה בהתפתחות הצמח וההפך מעלה את סיכויי הישרדותם בתנאי אקלים מדברי". הדברים יוצגו בכנס מחקרי יהודה ושומרון ב- 2 ביוני ב’אוניברסיטת אריאל’.
0
0
פטריית הכמהין והצמח הפונדקאי יוצרים שותפות ויחסי גומלין | פרופ’ ירון שטרית
פטריית הכמהין והצמח הפונדקאי יוצרים שותפות ויחסי גומלין | פרופ’ ירון שטרית

חומרי משיכה מופרשים ע”י ’פטריית הכמהין’ והצמח הפונדקאי ליצירת שותפות ויחסי גומלין – גילוי מפתיע זה, ממחקרו של פרופ’ ירון שטרית, יוצג במסגרת כנס שנתי רב תחומי אותו מארגן מו”פ אזורי השומרון ובקעת הירדן שיתקיים ב’אוניברסיטת אריאל’.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

מהמחקר, עולה, כי גוף הפרי של פטריית הכמהין המדברית, מהווה מעדן יקר ומבוקש בשווקים, אולם הכמויות המשווקות קטנות היות והפטרייה גדלה בטבע בבר ונאספת באקראי. ’כמהת המדבר’ נפוצה בנגב, בקעת הירדן והערבה והיא יוצרת תהליך מיקרוזיה עם שורשי הצמח הפונדקאי ’שמשון יושב’.

הפטרייה, נהנית מאספקת פחמימותמה’צמח הפונדקאי’ בעוד הצמח קולט מינרליםמהאדמה אשר מועברים ע”י הפטרייה. מרבית הצמחים אינם מתפתחים היטב בלי התהליך הזה ועל כן, לאחרונה, חקלאים, החלו להוסיף נבגי פטריות לדשנים.

כבר בשלבים המוקדמים ליצירת יחסים הדדיים (“סימביוזה“) אלו מוחלפים אותות בין השותפים. מסביר המחקר, יוצג ע”י פרופ’ ירון שטרית במסגרת ’כנס מו”פ אזורי השומרון ובקעת הירדן באוניברסיטת אריאל’.

הצמח מפריש חומרי משיכה המכוונים גדילת הפטרייה ל… עברו. הפטרייה, מצדה מפרישה את ההורמון הצמחי ’אוקסין’ (Auxin) שמקור שמו הינו מיוונית ופירושו; “לגדול“, כולל מספר תרכובות אורגניות המשמשות כהורמונים צמחיים שגורם ליצירת שורשים צדדיים דרכם חודרת הפטרייה ובכך מעלה את סיכויי ההדבקות.

מנגד, האוקסין, מעכב את גדילת השורש. בנוסף, האוקסין, פוגע בכיווניות גדילת השורש כלפי מטה (גיאוטרופיזם שלילי) ובכך הוא מעלה את הסיכויים למפגש בין הפטרייה ל-שורש הצמח.

כל אלו מעכבים באופן בולט את התפתחות הצמח בשלבים הראשונים של התפתחותו בהשוואה לצמחים לא מודבקים. אך בהמשך, הפטרייה תתרום להתפתחות הצמח ע”י שיפור קליטת מינרלים ומים.

חיפוש פטריות כמהין בעזרת מכשיר מכ"מ | צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל | עיבוד: שולי סונגו
חיפוש פטריות כמהין בעזרת מכשיר מכ”מ | צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל | עיבוד: שולי סונגו

הפטרייה משפיעה על רמת הפוטוסינתזה, ריכוז כלורופיל, מעבר מים (טרנספירציה), חילוף חומרים (פעילות מטבולית), צבירת מסה וכתוצאה מכך על התפתחות הנוף.

תמיכת ה’פטרייה’ בהתפתחות הצמח, מעלה את סיכויי הישרדותם ב-תנאי אקלים מדברי. כדי להבין לעומק את המנגנונים האלו, אנו מרצפים את גנום הפטרייה ועוקבים אחר השתנות ביטוי גנים המעורבים בשלבי יצירת ה’מיקוריזה’ ופעילותה.

מיקוֹריזה (mycorrhiza) היא מוטואליזם (הדדיוּת) בין תפטיר של פטרייה ובין שורשי הצמח. מקור השם ביוונית; מיקו, שפירושו פטרייה, פירוש ריזה הוא שורש.

צוות המחקר באוניברסיטת ב”ג, מו”פ רמת הנגב בראשותו של פרופ’ ירון שטרית שותפים; יפתח בן-אשר, יורם קפולניק, אפרים לווינסון, אלי צעדי, עופר גיא, שמעון בן שבת, נורית רוט-בז’רנו וורדה כגן-צור.

מדוברות אוניברסיטת אריאל, מסרה מרב קליק לרנר, רכזת מדעים, הנדסה וארכיטקטורה, לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; “הכנס -26 מחקרי יהודה ושומרון”, יתקיים ביום חמישי, ה-2 ביוני, קמפוס תחתון בניין ראאב (52).

הכנס מאורגן על ידי המו”פ האזורי שומרון ובקעת הירדן בניהולה של פרופ’ מרים ביליג.

הכנס הרב תחומי, יערך בהשתתפות חברי כנסת ואישי ציבור. אל תכנית תכנית הכנס המלאה.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן