בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

עו"ד מוני עזורה פרשת השבוע

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת | הבסיס למשפט הישראלי יכול לכבד את הדת

יכול והדת, תקבע מושגים ותקבל את כבודה ואף יכול ותהיה בסיס להרבה החלטות מוסריות, אך מכאן ועד עמידה על החלת הדת על החקיקה האזרחית עוד רחוקה הדרך ומבחינתי היא פסולה ומטרידה את מנוחתי ואני מקווה מאוד, כי חוק המרכולים, לא יצליח לעבור ובכך, יותיר על כנו את 'הסטטוס קוו' הקיים בישראל בין חילונים לחרדים.
מרכול ברשת AM:PM בתל אביב | צילום: ויקיפדיה
מרכול ברשת AM:PM בתל אביב | צילום: ויקיפדיה

בשם האמונה צעקו השבוע בכנסת, עת עמדה על הפרק צרה חדשה; "חוק המרכולים", חוק שאינו אלא עוד חוק מחוקי "חמורבי" (עוד חמור שמתיימר להיות רבי ולהציג שימוש בשם האמונה באל ככלי הגובר על ה"מוסר הירוד" של החילונים). בבחינת הדת מעל המוסר. בשם האמונה, פנו לחבר כנסת גליק, אפילו הוא יושב שבעה על אשתו שנפטרה, כדי להצביע לטובת "חוק המרכולים" והרי אמרנו דת מעל המוסר אבל כאן המוסר מעל הדת.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'. מסופר בפרשה על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה.

בפרשה זו, מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל. בשם האמונה, ולהבדיל, בפרשת השבוע, פרשת שמות, המיילדות, ידעו לעמוד מול החלטותיו של פרעה. ונאמר; "יז וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים".

המיילדות פעלו כאמור בשם האמונה, לצרכים חיוביים ואין כאן התנגשות עם המוסר שלנו.

המאבק שבין 'דת' ל'מוסר' הוא יציר אנשים בעלי אינטרס. לחילוניות שלנו אין קדושה, אבל יש בה מוסר וערכים ואנחנו מיישמים אותם, בחקיקה, בפעילות לקידום ושגשוג המדינה והעולם, אך גם נהנים לשבת בפאב ואין פסול בכך, מבחינה ערכית ומוסרית.

פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי (11 בנובמבר 1821– 9 בפברואר 1881) מגדולי וחשובי הסופרים בתולדות הספרות הרוסית בפרט, והספרות העולמית בכלל, טען, כי; "אם אין אלוהים – הכול מותר", ואנחנו נאמר' כי לא הכול מותר ללא קשר ועניין עם השאלה; האם יש אלוהים ומה הם צוויו.

ומשכך, נבחן את מערכת היחסים שבין המוסר לבין הדת וערכיהם ולטעמי, נמצא, כי המדובר בשני מישורים המשיקים זה לזה ולעיתים בוחנים זה את זה. מבחינתי, ה-דת היא חלק מרקע פעילותו של המוסר. הדת לא מחליפה את המוסר וקובעת מהו מוסרי ומהו לא מוסרי. עלינו מוטלת המשימה ליישם ולהתאים ביניהם.

כך הדת קובעת תרי"ג מצוות אשר האל, ציווה אותנו ומבקשת להחיל אותם על כלל בני ישראל. יחד עם זאת, למדנו בתורה, כי הדת, מבקשת להציב אידיאלים אחרים, מוסריים, כמו; "ואהבת לרעך כמוך" ואלו משמשים בסיס ל'חקיקה האזרחית'.

רוצה לומר, כי הדת, לעיתים משפיעה על החקיקה אך לעיתים היא נותנת בסיס לערכי המוסר והמוסר הוא אשר בונה את החקיקה.

 לצערי חוק המרכולים הוא ניסיון להטיל מורא על המוסר שלנו בשם האמונה, וזה פסול.

כבוד השופט מישאל חשין זכרו לברכה בפסק דין, פלוני נ' פלונית, קבע; "ה'מוסר וציווייו' נדמים הם לאגם מים טהורים ו'המשפט וציווייו' נדמים הם לחבצלות מים (נימפיאות) הטובלות במים, הפרוסות על פני המים והשואבות מן המים חיים ועוצמה. המוסר מזין את המשפט בשורשיו והוא אף על סביבותיו של המשפט".

הנה, כי כן, כמו שלעיתים הדת היא בסיס לחקיקה מיוחדת, כך המוסר הוא בסיס לחקיקה אזרחית ולצערי חוק המרכולים הוא ניסיון להטיל מורא על המוסר שלנו בשם האמונה, וזה פסול.

יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור | אלכסיי טירנוב, 1842
יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור | אלכסיי טירנוב, 1842

ראינו, כי הדת לעיתים בוחנת את המוסר "ואהבת לרעך כמוך" ולכן לרגע ישאל הקורא, כלום יכול להיות מצב הפוך, מצב שבו המוסר יבחן את הדת?

התשובה, היא כן. מבחן היחסים הזה שבין דת למוסר היא מעניינת במיוחד על רקע סיפורו של אברהם אבינו, כאשר הוא נמצא ב"שיחה" עם האלוהים ושואל אותו שאלה נוקבת; "חלילה לך מעשות כדבר הזה, להמית צדיק עם-רשע, והיה כצדיק, כרשע; חלילה לך–השופט כל-הארץ, לא יעשה משפט".

כלומר האם אתה האל, מחליט על הריגת צדיק עם רשע, בשם הדת, או שמא עליך לבחון את מוסריות הפעולה שלך, הריגת צדיק בגלל מעשי הרשע ולא משנה אם המדובר באדם או באל עצמו.

אברהם, מציע לאל לערוך לעצמו משפט, משפט דוגמא, שבו האל, יבחן מבחינה מוסרית את מעשיו הדתיים.

דוגמא נוספת ומעניינת, נמצא גם בפרשת השבוע שלנו. משה רבינו, ספק נסיך מצרי, אך ממוצא העברים, החליט לעשות מעשה וכאשר הוא ראה את ההתעמרות של המצרי כלפיי אחיו, הוא מחליט להרוג אותו ולברוח.

משה חוזר לאחר מכן למצריים ולא נשפט על מעשיו מחד ומנגד הוא הרג ללא משפט את אותו מצרי. כאן המוסר, ישאל את הדת, כלום המדובר במעשה פזיז של הריגת המצרי או שמא המדובר במצווה דתית והרי 'לא תרצח' היא מאושיות הדת. ושאלה זו מקבלת ביטוי חזק ביותר כאשר נשאל האל על הריגת כל בכורי מצריים, רק כדי להוציא את בני ישראל ממצרים, כלום היה צורך בכך כאשר כוחו של האל הוא אינסופי?

רוצה לומר, כי הדת, קובעת קביעות במשפט הישראלי כמו; "התרת נישואין" ומציבה את הציווי האלוהי של תרי"ג מצוות – אבל היא לא דוחה את ערכי האידיאל – המוסר.

ערכי הדת אין בהם שום פשרה ולכן, הם לא יכולים להחליף את האידיאולוגיה החילונית אלא לחיות לידה ועימה.

ראינו, כי יכול והדת, תקבע מושגים ותקבל את כבודה ואף יכול ותהיה בסיס להרבה החלטות מוסריות, אך מכאן ועד עמידה על החלת הדת על החקיקה האזרחית עוד רחוקה הדרך ומבחינתי היא פסולה ומטרידה את מנוחתי ואני מקווה מאוד, כי 'חוק המרכולים' לא יצליח לעבור ובכך, יותיר על כנו את 'הסטטוס קוו' הקיים בישראל בין חילונים לחרדים.

ערכי המוסר, אינם ערכי דת, אך יש בהם את הכלים לבחון אפילו אירועים מתחום התיאולוגיה וראינו, כי הדת, דווקא יודעת לכבד את המוסר ולחיות לצידה תוך שהיא תורמת לה.

החקיקה האזרחית בישראל, נשענת על אדנים של; כבוד האדם, אושרו, חירותו, שיוויון, חופש הביטוי, חופש הדת, ערכים אלו, הם הבסיס למשפט הישראלי ויכולים לכבד את הדת.

שבת שלום.




אודות הכותב

מוני עזורה

* הכותב עו"ד עזורה מוני הבעלים של משרד עורכי הדין, הינו בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל רישיון עריכת דין מאז 1988. מומחה בייצוג זוכים בתיקי הוצל"פ (הוצאה לפועל) ודיני חברות. חייבים בתיקי פשיטות רגל, חברות במסגרת פירוק ו/או הקפאת הליכים, מייצג הורים בנושאי חינוך שונים, מייצג בעתירות מינהליות, ערעורים אזרחיים.

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן