קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

פרשת השבוע

פָּרָשַׁת נָשֹׂא או נשוא | מי היו משפחת הגרשוני ומה תפקידם

גרשון היה הבן הבכור של לוי-בן יעקב ולו שני אחים; קהת ומררי, בני גרשון - נועדו להשתתף בעבודת אהל מועד בעיקר היו אחראים על משא הבדים והיריעות של המשכן, הם הצטיינו בענווה, באופן שהיו מבטלים עצמם בפני חכמיהם ולומדים מהם תורה. הרמב"ן, אומר באיגרתו: כי מידת הענווה; "היא מידה טובה מכל המידות". ועל כן הגיעו למקום רם ונעלה והביטוי: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן" נאה וגם יאה להם.
חנוכת המשכן, שש עגלות צו של הנשיאים | ציירה: אהובה קליין שמן על בד (c)
חנוכת המשכן, שש עגלות צו של הנשיאים | ציירה: אהובה קליין שמן על בד (c)

פָּרָשַׁת נָשֹׂא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ד', פסוק כ"א ומסתיימת בפרק ז', פסוק פ"ט. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים. השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעיםבפייסבוקאו בטוויטר.

בתחילת הפרשה, התורה מונה את משפחת הגרשוני ומייעדת להם תפקיד: כפי שהכתוב מתאר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם-הֵם: לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם. מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה–תִּפְקֹד אוֹתָם: כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי–לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא. וְנָשְׂאוּ אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ–פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד. וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם, וְאֶת-כָּל-כְּלֵי עֲבֹדָתָם; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם, וְעָבָדוּ. עַל-פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה, כָּל-עֲבֹדַת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי, לְכָל-מַשָּׂאָם, וּלְכֹל עֲבֹדָתָם; וּפְקַדְתֶּם עֲלֵהֶם בְּמִשְׁמֶרֶת, אֵת כָּל-מַשָּׂאָם. זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי–בְּאֹהֶל מוֹעֵד; וּמִשְׁמַרְתָּם–בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" .

 השאלות הן:

א] מי היו בני גרשון ומה היה תפקידם?

ב] מהי משמעות המילה: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן"?

 …מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי. פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל-זָכָר, מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה

תשובות.

בני גרשון

גרשון: היה הבן הבכור של לוי בן יעקב ואחיהם של קְהָת וּמְרָרִי.

הוא מוזכר בכמה מקומות בתנ"ך:

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה, יַעֲקֹב וּבָנָיו:….. וּבְנֵי, לֵוִי–גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי".
בדברי הימים-א, ו, נאמר: "בְּנֵי, לֵוִי: גֵּרְשֹׁם, קְהָת וּמְרָרִי. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹם, לִבְנִי וְשִׁמְעִי"

על פי הנאמר בתחילת הפרשה, תפקידם של בני הגרשוני, היה: לשאת אֶת-יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, מִכְסֵהוּ, וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר-עָלָיו מִלְמָעְלָה; וְאֶת-מָסַךְ–פֶּתַח, אֹהֶל מוֹעֵד. וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת-מָסַךְ פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר, אֲשֶׁר עַל-הַמִּשְׁכָּן וְעַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, וְאֵת מֵיתְרֵיהֶם.

ציווי ה' אל משה למנות את שבט לוי מופיע בפרשה הקודמת – פרשת במדבר ושם נאמר; "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּמִדְבַּר סִינַי לֵאמֹר. פְּקֹד אֶת-בְּנֵי לֵוִי, לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם: כָּל-זָכָר מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, תִּפְקְדֵם. וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה, עַל-פִּי יְהוָה, כַּאֲשֶׁר, צֻוָּה. וַיִּהְיוּ-אֵלֶּה בְנֵי-לֵוִי, בִּשְׁמֹתָם–גֵּרְשׁוֹן, וּקְהָת וּמְרָרִי. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹן, לְמִשְׁפְּחֹתָם–לִבְנִי, וְשִׁמְעִי.

…מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי. פְּקֻדֵיהֶם בְּמִסְפַּר כָּל-זָכָר, מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמָעְלָה; פְּקֻדֵיהֶם, שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. מִשְׁפְּחֹת, הַגֵּרְשֻׁנִּי, אַחֲרֵי הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ, יָמָּה. וּנְשִׂיא בֵית-אָב, לַגֵּרְשֻׁנִּי, אֶלְיָסָף, בֶּן-לָאֵל." במדבר ג, י"ד-כ"ה]

על פי פסוקים אלה; מספרם של בני גרשון היה; שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. הם חנו בצד מערב למשכן , ונשיא השבט היה: אֶלְיָסָף, בֶּן-לָאֵל. התורה, מגדירה את כפיפותם של בני גרשון – לאהרון ובניו.

הרמב"ן, מסביר כפיפות זו; אהרון ובניו היו קובעים את תפקידו של כל אחד מבני גרשון כגון: מי יהיה הגזבר, או המשורר, או השוער, ומי ימלא את תפקיד סחיבת המשא, כמו כן הם קבעו את מועד התחלת התפקידים בכל מסע, אלעזר היה ממונה על כל שלושת הנשיאים ואיתמר היה גזבר של גרשון ומררי והיה דואג שכל אחד ישיב את כליו בזמן החניה ומכאן ניתן לראות כמה היה הסדר מופתי ומדויק הן בנשיאת המשא והן בחנייה.

רבינו בחיי מדגיש; כי משאם של בני גרשון, היה קל, כי היו נושאים את הבדים שכללו את יריעות המשכן, המכסאות והקלעים.

 פָּרָשַׁת נָשֹׂא או נשוא, משמעות המילה: "נָשֹׂא"

על פי דעת רז"לבני גרשון היו ממונים על האריגים וזוהי עבודה קלה יותר יחסית לעבודת מררי– כי עבודתם הייתה כבדה בהרבה לפי שהיו אחראים על נשיאת הנחושת והעצים, קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו.
משמעות המילה: "נָשֹׂא". על פי דעת מקרא: קיים בביטוי זה מעין פיוס כלפי בני גרשון על שהוקדמו להם אחיהם, בני קהת, במפקד הזה בו בזמן שגרשון היה בכור ומטעם זה היה מן הראוי להזכיר אותו תחילה ועל כן השימוש במילה: "נָשֹׂא"- משיב להם את כבודם- במידה מסוימת בעוד שיתכן שנפגע.

רעיון יפה ראיתי בספר: "מעיינה של תורה": שלושת בני לוי מרמזים על שלוש תקופות – בהם היו שרויים עם ישראל:
קהת: מרמז על התקופה בה עם ישראל מקובצים יחדיו בארץ,

בני גרשון נושאים את יריעות המשכן | ציירה: אהובה קליין (c)
בני גרשון נושאים את יריעות המשכן | ציירה: אהובה קליין (c)

קהת מלשון: "ולו יקהת עמים" היו עומדים בדרגה נעלה, שנאמר; "ובני קהת עם רם" הם היו מאירים את העולם – הם היו עזים וחזקים בקדושה בהתחברותם לקב"ה . לתקופה כזו מתאימה מאד נשיאת ראש.

גרשון מסמל את התקופה- בה עם ישראל נמצאים בגלות, גירשון מלשון גירוש, לכן תיאר הכתוב ,למרות שעם ישראל גלו מארצם בכל זאת הם נעלים ונשואי ראש; "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן–גַּם-הֵ"; 

"מהטעם שהם מבטלים עצמם מפני חכמיהם ולומדים תורה מפיהם והדבר נחשב, כאילו היו מקריבים קורבנות.

כמו שאמרו חז"ל; "בכל מקום מוקטר ומוגש לשמי מנחה טהורה- אלה תלמידי חכמים שבבל שעוסקים בתורה כאילו הקריבו כל הקרבנות"

.

מררי; מסמל את התקופה הקשה של עם ישראל– בה מיררו את חייהם- בתקופה זו עם ישראל מושפל ונרמס עד עפר. ולמרות זאת מוסרים את נפשם בעד ה' ותורתו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק; גרשון היה הבן הבכור של לוי-בן יעקב ולו שני אחים; קהת ומררי, בני גרשון, נועדו להשתתף בעבודת אהל מועד בעיקר היו אחראים על משא הבדים והיריעות של המשכן, הם הצטיינו בענווה, באופן שהיו מבטלים עצמם בפני חכמיהם ולומדים מהם תורה.

הרמב"ן, אומר באיגרתו; כי מידת הענווה; "היא מידה טובה מכל המידות". ועל כן הגיעו למקום רם ונעלה והביטוי: "נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן" נאה וגם יאה להם.




אודות הכותב

אהובה קליין

בס"ד,
אהובה קליין היא אומנית ומורה. תחומי עניין שלה; אומנות היא אומנית המציירת ציורי תנ"ך המשמשים מדרשי תמונה לפסוקי מקרא. מאיירת ספרים, עוסקת בכתיבה; שירה מקראית, מאמרים תורניים ופרוזה. היא אוהבת מוזיקה אהובה ושירים תורניים. ספרים אהובים; תנ"ך וספרי עיון ברוח היהדות והמקרא.
בעלת טור בשנים האחרונות ב'פורום נעים' של 'פורטל כאן נעים'
http://forum.kan-naim.co.il/viewforum.php?f=13
ובעל בלוג; 'בראי התנ"ך'
http://ahuvaklein.blogspot.co.il/
*כל המצולם ונכתב בדף זה היא בעלת הזכויות שמורות לאהובה קליין (c).

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן