"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

עו"ד מוני עזורה פרשת השבוע

פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא | האם ישראל רשאית לסלק 60,000 מסתננים

ההחלטה של מניעת קבלת המסתננים לכאן, היא החלטה קשה ונכונה כאשר ישראל, מוכיחה שהיא קולטת מאות אלפי יהודים שבאים מארצות ששם הם נרדפים או סובלים רק בגלל היותם יהודים ולכן בדין הוא, כי אותם מסתננים, יעברו למדינות אחרות שאינן קולטות עליה. חשוב להדגיש, כי קליטת המסתננים במדינות העולם היא בעייתית מחד ומנגד המשפט הבינלאומי מנסה להתמודד עם בעיה זו, הקיימת מאז ומעולם ורק החריפה בשנים האחרונות במיוחד במעבר של מיליוני פליטים מאזור סוריה ועירק.
מרכז שהייה 'חולות' מתקן שהקימה ממשלת ישראל לשהייתם של מסתננים| צילום: ויקיפדיה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
מרכז שהייה 'חולות' מתקן שהקימה ממשלת ישראל לשהייתם של מסתננים| צילום: ויקיפדיה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

השבוע נפל דבר, בית משפט העליון בישראל, במסגרת פסק דין אלמסגד גריוסוס צגטה ואח' נ' מדינת ישראל מיום 8 ספטמבר 2015*, החליט שלא להחליט בנושא המסתננים שהקימו את מדינת דרום סודן, סליחה, דרום תל אביב והחזיר את התפוח הלוהט לממשלת ישראל.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה בפייסבוק’ או בטוויטר.

על 'פסל החירות' בארצות הברית חקוקות המילים; "הבו לי את המוניכם העייפים, האביונים והצפופים" – מילים שכתבה המשוררת היהודייה אמה לזרוס בהצדעה לשעריה הפתוחים של ארצות הברית בסוף המאה ה-19, עת שארצות הברית, קלטה למעלה מ-2,000,000 יהודים ממזרח אירופה, אך גם שעריה נסגרו בשלב מאוחר יותר.

הנה כי כן, עולה השאלה הבסיסית; האם ישראל; עליה נאמר; "זכור, כי היית גר בארץ מצרים" – רשאית לסלק 60,000 מסתננים שנכנסו אליה מיבשת אפריקה?

פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ט, פסוק ח'.

'פרשת כי תבוא' תמיד נקראת שתי שבתות לפני ראש השנה, כיוון שמופיעה בה פרשת הברכות והקללות ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע. פרשה זו מכונה; "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה פרשת "התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומצויות בה ברכות וקללות.

בפרשת השבוע, 'פרשת כי תבוא' נאמר; "אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם–וְאַלְמָנָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן". כלומר, עלינו לקבל את הגר, כפי שקיבלו אותנו במצרים, וכן נאמר; "וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ, וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ; וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז, וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ". כלומר, עם ישראל הנמצא בפזורה, סובל ויש להביא אותו לכאן; קיבוץ גלויות.

ישראל היא מדינת חוק ואינה שונה משום מדינה מערבית אחרת והיא הוכיחה, כי קלטה וקולטת מיליוני יהודים לפי 'חוק השבות' מכל מדינה בעולם ועובדה היא, כי משנת 1948 ועד היום גדלה אוכלוסיית המדינה מ-600,000 נפש למעלה מ-8,000,000 נפשות, דבר שאין לו אח ורע לזה בעולם.

יש המקטרגים שיטענו, כי המדובר ב"קליטת יהודים" ב"ארץ היהודים" אז נוכל להשיב שבאותה מידה מחצית מאפריקה הם נוצרים אז כלום נדרוש מארצות הברית לקלוט אותם רק בגלל שהיא מדינה נוצרית והם נוצרים? או שמא נטען, כי מדינות מוסלמיות חייבות לקלוט את המחצית האחרת הגולה מאפריקה, רק בגלל שהם מוסלמים?

כך או כך, ננסה להתמודד עם בעיית אותם המסתננים שהגיעו לישראל, ונבחן את המקרה לפי החלטת בית המשפט העליון.

בענין בית המשפט העליון – אלמסגד גריוסוס צגטה ואח' נ' מדינת ישראל מיום 8 ספטמבר 2015, קבע, בית המשפט העליון; "מכאן שככל שמסכים השוהה לצאת מרצונו מן המדינה – ניתנת לו אפשרות לעשות כן; אך אם הוא אינו מסכים לכך, ניתן להרחיקו.

אל לנו להפיל את כל הבעייתיות הזו רק על תושבי דרום תל אביב

סמכות ההרחקה, אינה מותנית איפוא בהסכמתו של המורחק; רוצה לומר שניתן לפי החוק הבינלאומי להרחיק מסתנן למדינה אחרת ללא רצונו והסכמתו.

לנוכח מדיניות הממשלה, שקבעה, כי יש לאפשר מעבר מסתננים אל מדינה שלישית רק בהסכמה, הצדיק בית המשפט העליון, את פתרון הביניים שניתן ולפיו יורחקו המסתננים, בהסכמתם, למדינה שלישית; רואנדה או אוגנדה, כנגד קבלת סכום פיצוי כספי בסך 3,500 דולר אמריקאי, שיקבלו בעת עלייתם למטוס.

יחד עם זאת, לנוכח מדיניות הממשלה, לא ניתן יהיה להרחיק מסתנן מישראל, שלא בהסכמתו וכך יוצא שאם לא תתקבל הסכמתו, הרי הוא יישאר בישראל עד יומו האחרון.

מתקן "חולות" או מרכז שהייה "חולות" מתקן שהקימה ממשלת ישראל לשהייתם של מסתננים אפריקאים מאריתריאה ומצפון סודן, שקיים קושי להרחיקם מישראל. המתקן, נמצא בסמוך ל-כלא קציעות ו-כלא סהרונים, כשני קילומטרים מגבול ישראל-מצרים.

המתקן, נפתח ב-12 בדצמבר 2013 ומופעל על ידי שירות בתי הסוהר. כזכור, בגץ, ביטל 3 פעמים סעיפים בחוק המאפשר את פעולת המתקן, בנימוק של פגיעה בלתי מידתית בזכויות המוחזקים בו.

לגבי אחזקתם ב'מתקן חולות' הבהיר, בית המשפט העליון, כי לא ניתן להתנות אחזקתם עד אשר יסכימו לצאת מישראל, אלא ניתן להחזיקם שם למשך 60 ימים בלבד.

המסתננים מיבשת אפריקה בישראל | צילום: עמותת המוקד לפליטים ולמהגרים | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
המסתננים מיבשת אפריקה בישראל | צילום: עמותת המוקד לפליטים ולמהגרים | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

מבחינה משפטית, נבהיר, כי המשפט הבינלאומי, בוחן את מעמדו של המסתנן, כאשר הבסיס לכך, היא אמנת הפליטים, אמנת זכויות אדם, עליה חתמו 147 מדינות.

המדינות, קבעו, בין היתר ולעניינינו; "33. שום מדינה מבעלות האמנה לא תגרש ולא תחזיר ("refouler") פליט באיזו צורה שהיא אל גבולות ארצות שבהן יהיו חייו או חירותו בסכנה מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסויים או להשקפה מדינית מסויימת".

הרעיון החל מתוך הגנה על אנשים נרדפים וכדי למנוע את האסון שארע לנוסעי אוניית הסיינט-לואיס, שניסו לברוח מגרמניה בשנת 1939, וכניסתם סורבה על-ידי שורה של מדינות (קובה, קנדה, ארצות הברית, ואחרות). עם חזרתה לאירופה, רוב נוסעיה, נספו.

ונסכם, ההחלטה של מניעת קבלת המסתננים לכאן, היא החלטה קשה ונכונה כאשר ישראל, מוכיחה שהיא קולטת מאות אלפי יהודים שבאים מארצות ששם הם נרדפים או סובלים רק בגלל היותם יהודים ולכן בדין הוא, כי אותם מסתננים, יעברו למדינות אחרות שאינן קולטות עליה.

חשוב להדגיש, כי קליטת המסתננים במדינות העולם היא בעייתית מחד ומנגד המשפט הבינלאומי מנסה להתמודד עם בעיה זו, הקיימת מאז ומעולם ורק החריפה בשנים האחרונות במיוחד במעבר של מיליוני פליטים מאזור סוריה ועירק.

עם כל הבעייתיות הזו, ישנה נקודת אור מסוימת, כאשר לאחרונה, יש פנייה מצד מדינות אחרות שמעוניינות לקלוט מסתננים. הסיבה לכך, נובעת מהתבגרותה של האוכלוסייה האירופית ו-חוסר ילודה מספקת וכך בהעדר דור צעיר, יש חסר בכח אדם לא מקצועי (פועלים) לביצוע "עבודה שחורה" ולכן גרמניה, הסכימה לקלוט פליטים ולכן, גם קנדה הסכימה בימים אלו לקלוט 2,200 מסתננים ממדינת ישראל ובתנאי, כי יעברו מבחני עבודה כ… קצבים.

הבעיה של המסתננים היא בעיה מסובכת וקשה אך אל לנו להפיל את כל הבעייתיות הזו רק על תושבי דרום תל אביב ואל לנו לחשוב, כי לא תרמנו מספיק כמדינה לפתרון בעיית קליטת המסתננים.

* בית המשפט העליון – אלמסגד גריוסוס צגטה ואח' נ' מדינת ישראל מיום 8 ספטמבר 2015




אודות הכותב

מוני עזורה

* הכותב עו"ד עזורה מוני הבעלים של משרד עורכי הדין, הינו בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל רישיון עריכת דין מאז 1988. מומחה בייצוג זוכים בתיקי הוצל"פ (הוצאה לפועל) ודיני חברות. חייבים בתיקי פשיטות רגל, חברות במסגרת פירוק ו/או הקפאת הליכים, מייצג הורים בנושאי חינוך שונים, מייצג בעתירות מינהליות, ערעורים אזרחיים.

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן