בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

עו"ד מוני עזורה פרשת השבוע

פָּרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי שְּׂעִירִם, איחוד ירושלים

איחוד ירושלים, חשף בפנינו הרבה מקומות מיוחדים שאי אפשר להתעלם מהקשרם... מומחים מאמינים, כי הר עזאזל הוא ג'בל מונטאר בקרבת הרודיון במדבר יהודה ויוצא מכך שהביטוי "לך לעזאזל" אינו נורא כלל.... ראינו המונח "שעיר לעזאזל" מחד וראינו איחוד ירושלים, מנגד והשילוב ביניהם, מבחינה משפטית, יהיה בטיול ברח' עזה בירושלים... נקנח פרשת השבוע במסעדת עזורה...
ציור שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב | ויקיפדיה.
ציור שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב | ויקיפדיה.

השבוע חגגנו את יום העצמאות כחלק מחגיגות 50 שנה ל'איחוד ירושלים' ועל רקע פרשות השבוע היא 'פרשת אַחֲרֵי מוֹת' היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל'. המילים הפותחת את הפרשה מתייחסות לאירועי פרשת שמיני: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן…". בדרך כלל, קוראים את פרשת "אחרי מות" בשבת שאחרי פסח. בשנים שאינן 'מעוברות' קוראים את פרשת "אחרי מות" ביחד עם פרשת "קדושים".

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעים’ בפייסבוק’ או בטוויטר.

בתקופת שירותי הצבאי כקצין חינוך וידיעת הארץ, תמיד היתה 'ירושלים' תעלומה בעיניי. בכל טיול שם, הייתי מוצא עוד הפתעה, עוד מקום שלא הכרתי, עוד לא נודע, וכך גם בפרשת השבוע שם נפגשתי עם מקום שלא הכרתי ולא ידעתי עליו; "הר עזאזל".

בפרשת השבוע, נבחן הגורל באמצעות שני שעירים (לא ברור איזו חיה זו) וכאשר אחת מהן נשלחת ל… עזאזל, ונאמר; "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל-שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם, גֹּרָלוֹת–גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה, וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. ט וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת-הַשָּׂעִיר, אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה; וְעָשָׂהוּ, חַטָּאת. י וְהַשָּׂעִיר, אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל, יָעֳמַד-חַי לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עָלָיו–לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל, הַמִּדְבָּרָה".

כאשר שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל היא נחשבת כמצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש. במצווה זו, באופן יחריג, היו משלחים את התיש אל המדבר ולא היו מקריבים אותו כקורבן על גבי המזבח כנהוג. מומחים מאמינים, כי הר עזאזל הוא ג'בל מונטאר בקרבת הרודיון במדבר יהודה ויוצא מכך שהביטוי "לך לעזאזל" אינו נורא כלל.

מספרים על המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק שנתבע לדין לאחר שאמר לצעיר (שהעיר לו על כך שהוא מדבר יידיש בתל אביב) ש"ילך לעזאזל", התייחס בכתב הגנתו להבדל בין משמעות המילה בעברית המודרנית למשמעותה המקורית, לדעתו; "אפשר שהמלה חריפה קצת לפי הפירוש הרגיל של מילה זו בשוק, אבל לפי פירושה המדויק והאמיתי הוא שם הר במדבר, לא רחוק מירושלים מהלך שתיים שלוש שעות במדבר יהודה. והמקום הזה, לדעתי, די מכובד לטיול בשביל אותו האיש".

 כבר בתנ"ך, ידענו על 'יום ירושלים'

איחוד ירושלים, חשף בפנינו הרבה מקומות מיוחדים שאי אפשר להתעלם מהקשרם. למשל; כאשר מתנהל ויכוח, אומרים, כי הצדדים צריכים להגיע ל"עמק השווה" ואכן עמק בשם זה נמצא באזור ירושלים, שנאמר: "וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם לִקְרָאתוֹ, אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, אֶל-עֵמֶק שָׁוֵה, הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ" (בראשית, י"ד, י"ז). "עמק המלך" מוזכר במקום אחד נוסף במקרא – מקום הצבתה של יד אבשלום על ידי אבשלום.

או למשל, כאשר אנחנו אומרים, כי מישהו צריך להישלח לגיהנום, הרי הכוונה היא לגיא בן הינו בירושלים, שהנו עמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון. מקום זה הוא מקור השם 'גיהינום' שאליו, על פי האמונה, יגיעו החוטאים לאחר המוות.

או למשל, אנחנו מספרים על מגדל דוד, כאילו המדובר במקום שנבנה על ידי דוד המלך ו/או קשור אליו אך ברור, כי המצודה הזו, נבנתה לאחר תקופתו של דוד המלך ולא קשורה אליו כלל.

חשוב להדגיש, כי יום ירושלים ו/או מועד שחרור ירושלים ב'מלחמת ששת הימים' חל מאוחר יותר אך כבר ב'יום העצמאות' החלו חגיגות ה-50 לאיחוד העיר ירושלים. נזכיר, כי כבר בתנ"ך, ידענו על 'יום ירושלים'. בספר תהלים קל"ז, ז, נאמר יום; "זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים". ובספר שמואל ב', כד, ח' נאמר: "וישוטו בכל הארץ, ויבואו מקצה תשעה חודשים ועשרים יום ירושלים".

 השעיר לעזאזל!

ראינו את המונח "שעיר לעזאזל" מחד וראינו את איחוד ירושלים, מנגד, והשילוב ביניהם, מבחינה משפטית, יהיה בטיול ברחוב עזה בירושלים. רחוב עזה במקור נובע ממיקומו על חלק מהדרך ההיסטורית שבין שער יפו שבעיר העתיקה בירושלים אל דרום שפלת החוף הכוללת את העיר עזה. זאת בדומה לרחוב יפו הבנוי על חלק מהדרך שבין שער יפו לעיר יפו, ולדרך שכם המובילה לעיר שכם.

הטיול ברח' עזה ב'שכונת רחביה' בירושלים. המשתרעת מדרום מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג' וגובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב, הוא טיול מוזר מבחינתי, מבחן של גורל; מי הזוכה ומי הוא שעיר לעזאזל?

נסביר זאת מבחינה משפטית. שכונת רחביה, נמצאת על חלק מאותם שטחים בבעלות הכנסיות הנוצריות בארץ ישראל ואשר מחזיקות בכ-100 אלף דונם קרקעות,, שאותן אספו במשך מאות שנים ואת חלקן החכירו לטובת יזמות פרטית וממשלתית.

השטחים הוחכרו ל-99 שנים משנות ה-50 (ובחלק אף קודם לכך) של המאה הקודמת וזה אומר, כי הם עלולים להסתיים עד שנת 2035 ואילך. אחד המקומות שעלולים להיפגע, למרבה האבסורד, הוא בנין הכנסת. מצב אנומלי זה מותיר את הגורל שלנו בידיי הכנסיות, מי לשבט ומי לחסד והרי בשנת 2035 ואילך, יכולה הכנסייה להעביר רכושה זה אל הרשות הפלשתינית.

והסביר לעיתון גלובס, השמאי ביר, כי החשש הזה הביא למעשה הונאה שהתחוללה בשנת 2000 בקשר עם קרקעות הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית בירושלים, כאשר קק"ל, נתנה 20 מיליון דולר לשני אנשי עסקים חרדיים, שיוצגו בידי עו"ד יעקב וינרוט, שהבטיחו שבאמצעות קשריהם ישכנעו את הפטריארך היווני להסכים להאריך את חוזי החכירה מול קק"ל ל-999 שנים נוספות ואכן, הם הביאו הסכם חתום, שהתברר כ… מזויף.

שני נוכלים אלו, ידעו לנצל את חששה הגדול של מדינת ישראל לגורל הקרקעות האלו ובמיוחד כאשר באותם ימים פרצה האינתיפאדה השנייה במלוא כוחה ו'הרשות הפלשתינית' הפעילה לחץ כבד על הפטריארך היווני למכור לה את חידוש החכירה, כדי לשים יד על המקרקעין בעיבורה של ירושלים.

לכן, המדינה, מיהרה לבצע את עסקת חידוש החכירה, "מפחד אמיתי שהכנסייה בקונוטציות פוליטיות כאלה ואחרות, לא תרצה לחדש את החכירה". הנה שני השעירים, כאשר האחד הוא השעיר לעזאזל!

מסעדת עזורה בעיר ירושלים | צילום: JeremyDayanGoogle+
מסעדת עזורה בעיר ירושלים | צילום: Jeremy Dayan מתוך Google+ 

 'מסעדת עזורה'

לסיום בענווה, מדליקי המשואות, העלו את שוק מחנה יהודה (שנקרא כך על שם השכונה הסמוכה) כאבן דרך חשובה בירושלים, ושם נמצאת 'מסעדת עזורה' אך שוב השם מטעה, והבעלים הוא; עזרא שרפלר והשם; "עזורה" הוא כינוי חיבה של שמו הפרטי, ומה אכפת לי לחסות בכינוי זה שבשבילי זה כבר שם משפחה ובמיוחד כאשר השיר עזורה מצליח.

עזורה

  • יוסי בנאי,
  • מילים: יוסי בנאי,
  •  לחן: יהודה פוליקר.

אם באביב יש סימנים של יום יפה
ואם הלב מרוב צמא, מרגיש חנוק
אני יושב אצל עזורה בקפה
 באמצע מחנה יהודה, שבתוך השוק

שותה אצלו קפה טורקי, מתוק מתוק
או כוס של לימונד, בטעם פרחים
עזורה בשבילי זה כמו חלום רחוק
 כמו סיפור, שלא נגמר בהמשכים

עזורה לכבודי קסטה שם מייד
ובטרנזיסטור נשמעים צלילי ניגון
של החזן, ניסים שלום המיוחד
 המסלסל שירי תפילה בקול חנוק

ומסביב, הכל מוכר כל כך מוכר
האור, הצל ,והשמים הנמוכים
עזורה מספר לי ואנ נזכר
 כמו סיפור, שלא נגמר בהמשכים

עזורה לי אומר, מתי תתפוס חכמה
מתי תחזור לעיר שלך, כבר בן אדם
הנה תיקח אותי נגיד בתור דוגמא
 אותי מפה חי לא יוציאו לעולם

והוא צודק עזורה, באמת צודק
מרוב בושה, געגועי נאנחים
אני יושב אצל עזורה, ושותק
 כמו סיפור, שלא נגמר בהמשכים

עזורה לי אומר

שבת שלום.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן