מחקר חדש חשף קשר משמעותי בין הפרעת דיבור שנקראת “דיבור חטוף” (Cluttering) לבין רווחה נפשית. המחקר בראשות פרופ’ מיכל איכט* קלינאית תקשורת, ראש ‘המחלקה להפרעות תקשורת’ יחד עם צוות מחקר מ’בית הספר למדעי הבריאות’ של אוניברסיטת אריאל בשומרון.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
ממצאי המחקר החדש על הקשר בין עומס ובריאות נפש, יתפרסמו בגיליון The International Journal of Language Communication Disorders (IJLCD), ניתח נתונים מ-1,582 סטודנטים וסטודנטיות בתואר הראשון.
כי מניתוח נתוני מחקר הפרעת דיבור שנקראת; “דיבור חטוף” עולה, בהשתתפות 1,582 סטודנטים וסטודנטיות בתואר הראשון, הממצאים הבולטים, הצביעו על כך, כי קרוב לרבע (23%) ממשתתפי ומשתתפות הסקר, הזדהו כ”בעלי דיבור חטוף“.
“דיבור חטוף” הוא מצב בו קצב הדיבור מהיר מדי, בלתי נשלט, “קופצני“, דבר המקשה על היכולת להבין את המדובר.
א.נשים עם דיבור חטוף – דיבורם נשמעים לא מאורגנים, אימפולסיביים ודיבורם מאופיין בהשמטות צלילים והברות (“בליעת מילים“).
יתרה מכך, המחקר, חשף קשר חזק בין קיומו של דיבור חטוף לבין רמות גבוהות של תסמיני דיכאון, מתח, סימפטומים פסיכוסומטיים**, כמו גם הפחתה בהערכה העצמית ובאושר הסובייקטיבי.
עוד מתברר, כי מסקנות והשלכות הממצאים הנוכחיים, מצביעים על השכיחות הגבוהה של תלמידים המזהים את עצמם כ’עומסים‘ יחד עם קשר משמעותי בין עומס ל’מצוקה נפשית‘ לכן, חשוב להגביר את המודעות הציבורית לעומס, אבחון וטיפול בו.
מנקודת המבט הקלינית, הרמות המוגברות של; תלונות סומטיות, המתייחסות לתסמינים או תחושות גופניות שחווים בגוף אך אין להן סיבה רפואית או פיזיולוגית ברורה.
תלונות אלו, קשורות לעיתים קרובות למצוקה פסיכולוגית או רגשית ויכולות להעיד על בעיות נפשיות בסיסיות.
חשוב לזכור, כי תלונות סומטיות, צריכות להיבדק ולהעריך על ידי איש מקצוע מוסמך בתחום הבריאות, כדי לשלול כל מצב רפואי פוטנציאלי.
בנוסף, התייחסות לגורמים הפסיכולוגיים או הרגשיים הבסיסיים, התורמים לתסמינים אלו עשויה לסייע בהקלה על תלונות סומטיות.
█ ד”ר מיכל איכט; “הממצאים מדגישים צורך דחוף להגביר את ההכרה הציבורית בתופעת הדיבור החטוף, אבחנתה והטיפול הנדרש”.
חיפוש תמיכה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כגון; מטפלים או יועצים, יכול להועיל בניהול סימפטומים סומטיים הקשורים לדאגות לבריאות הנפש.
חרדה ודיכאון; עשויות לייצג פסיכופתולוגיה פנימית, הקשורה לתסמינים סמויים יותר מאשר גלויים.
ביטוי סימפטום כזה מצריך תשומת לב מיוחדת מהפתולוגים לדיבור המספקים טיפול ב”בלגן” תוך שימוש בכלים ייעודיים לרווחה או לבריאות הנפש.
למרות שהנתונים על טיפול בבלגן סטנדרטי מוגבלים, יש להתאים אותם לקשיים הייחודיים של הלקוח.
ההבנה של פתולוגים; דיבור את העומס, הכוללת גם מאפייני דיבור וגם היבטים פסיכולוגיים וחברתיים של רווחה, עשויה לסייע להם ביישום טיפולים יעילים.
* ד”ר מיכל איכט ראש המחלקה להפרעות תקשורת וקלינאית תקשורת של אוניברסיטת אריאל בשומרון, נחשבת כבעלת ניסיון קליני ומחקרי של עשרות שנים, מומחית בתחומי השפה והדיבור, ב-ילדים, מתבגרים ומבוגרים הסובלים מבעיות שפה ודיבור, הכוללות;
- הפרעות שפה בגיל הרך ובגילאי בית הספר,
- ליקויי דיבור והיגוי,
- הפרעות תקשורת,
- בעיות קול וגמגום.
מסבירה, כי; “הממצאים מדגישים צורך דחוף להגביר את ההכרה הציבורית בתופעת הדיבור החטוף, אבחנתה והטיפול הנדרש”.
פרופ’ איכט, מוסיפה; כי; “הקשר בין דיבור חטוף לבין מצוקה נפשית מחייב את קלינאי וקלינאיות התקשורת לשלב כלי אבחון ובדיקה לבחינת הרווחה והבריאות הנפשית כחלק מביצוע תהליך ההערכה.
תכנית טיפול, צריכה להיות מותאמת אישית להתמודדות הייחודית תוך התחשבות הן במאפייני הדיבור והן בהיבטים פסיכולוגיים וחברתיים של רווחה“.
המחקר נעשה בראשות פרופ’ מיכל איכט בשיתוף פעולה עם ד”ר גיל צוקרמן פסיכולוג קליני מהמחלקה להפרעות תקשורת, פרופ’ ליאת קורן ראש המחלקה לניהול מערכות בריאות, ד”ר אבי זיגדון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות.
דוברות אוניברסיטת אריאל באמצעות ע. דוברת הגב’ מרב קליק לרנר, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי הציפייה של צוות המחקר הוא שעבודתם החלוצית בתחום זה, תוביל למחקרים נוספים ומעמיקים על דיבור חטוף, ומכאן גם לשיפור בדרכי ההערכה והטיפול ברווחה הנפשית של המתמודדים והמתמודדות עם קשיים אלו.
________
**פסיכוסומטיה מבוססת על ההנחה, כי ישנה השפעת גומלין בין הגוף לנפש. מחלות הפורצות בעקבות מצבי דחק (לחץ, סטרס) או שהסימפטומים שלהן מחמירים בעקבות מצבים אלו, הן מחלות פסיכוסומטיות.
ההשפעה, יכולה להיות גם לכיוון המיטיב, ועם הגעת השלווה לחיים המצב הבריאותי, ישתפר ו-מחלות עשויות להירפא או להיחלש.
◄אל; קישור למחקר המלא על הקשר בין עומס ובריאות נפשית.
