בחפירה הארכיאולוגית שביצעה ’רשות העתיקות’ כבר בשנת 2015, בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, נחשף שבר של קערה מ’התקופה החשמונאית’ עם כתובת נדירה בשפה עברית: ’הרקנוס’ (Υρκανός), שמתפרסם לציבור הרחב, היום (חמישי, כ”ב בכסלו התשע”ז), מעורר את סקרנות החוקרים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
ד”ר דורון בן-עמי מטעם רשות העתיקות ופרופ אסתר אשל מטעם אוניברסיטת בר אילן, אומרים, כי; “הקערה שנחשפה היא אחת הדוגמאות הקדומות ביותר להופעתם של כלי קירטון (עפ”י ויקיפדיה, אבן גיר קירטון היא סלע משקע ביוכימי, פריך, לבן ונקבובי. זהו סלע הקרוב לאבן גיר ומורכב כמוהו מהמינרל קלציט, אך בשונה מהגיר, אינו בעל מבנה גבישי) הנמצא גם בירושלים. יצוין, כי כלים אלה, היו בשימוש נרחב בעיקר אצל יהודים, משום שנחשבו ככלים ש-אינם מקבלים טומאה“.
מי היה “הרקנוס” ששמו נחרט בשפה ה-עברית על קערת אבן מירושלים לפני 2,100 שנה? האם היה הרקנוס, ששמו נחרת על הקערה, אדם רם מעלה, או שמא אזרח מן השורה בתקופה החשמונאית? לדברי החוקרים, הם עדיין מתקשים לקבוע.
“עולה, כי השם; הרקנוס, היה אז נפוץ למדי” – אומרים ד”ר בן עמי ופרופ’ אשל, המוסיפים; “אמנם, בתקופה זו, פעלו דמויות מוכרות שנשאו את שם זה, למשל; יוחנן הורקנוס, שהיה נכדו של מתתיהו החשמונאי ואשר שלט ביהודה, ו-יוחנן הורקנוס השני (Hyrcanus II), שהיה בנם של אלכסנדר ינאי ושלומציון, ואולם אי אפשר לקבוע שהקערה הייתה שייכת דווקא להם”.
█ תעלומה, מי היה ‘הרקנוס’ – Υρκανός?
מנהלת מחלקת הסברה, עיר דוד הגב’ רעות וילף, והגב’ יולי שוורץ, דוברת רשות העתיקות, מסרו, כי הקערה, התגלתה במהלך חפירה ארכיאולוגית מתחת ליסודות של מקווה טוהרה, שהיה חלק ממכלול של מתקנים ששימשו לטוהרה במקום בתקופה החשמונאית.
אתר חניון גבעתי, בו נחשפה הקערה, הוא מהגדולים בשטחי החפירה שנפתחו עד כה בעיר ירושלים. החפירות באתר, הממומנות ע”י ’עמותת אל עיר דוד’ הניבו עד כה שלל ממצאים מתקופות שונות.
לפני כשנה, נחשפו בחניון גבעתי שבעיר דוד שרידי החקרא היוונית (הסלאוקית) – המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש ושהוכנע לבסוף ע”י החשמונאים.
מעניין לציין, שהקערה נתגלתה במרחק קטן מהמקום בו נחשפו שרידי מצודת החקרא (ביוונית; Aκρα, אקרא) שהייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה.
