"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

בנקים בעולם חדשות חדשות עסקים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון זוכה פרס סטיבן רוס לשנת 2018

פרס סטיבן רוס בסך 100,000 $, הוענק לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, יחד עם החוקר פרופ' ראבי בנסל RAVI BANSAL מאוניברסיטת דיוק. מחקרם החדשני של הנגיד פרופ' ירון ופרופ' בנסל, עוסק בפתרון לתופעה מוכרת בכלכלה הידועה בשם; "חידת תשואת היתר של המניות", כלומר, תשואה רב שנתית גבוהה יותר של מניות לעומת אגרות חוב ומספר אנומליות נוספות בספרות המימון ו'תמחור הנכסים'.
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, יחד עם החוקר פרופ' ראבי בנסל מאוניברסיטת דיוק, זוכי פרס סטיבן רוס בסך 100,000 $ | צילום: Maureen Sargent | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
הנגיד פרופ' אמיר ירון עם פרופ' ראבי בנסל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, עושה כבוד למדינת ישראל ולמערכת הכלכלית. הנגיד השתתף בכנס שנערך לרגל זכייתו ב'פרס סטיבן רוס' בסך 100,000$, ב'אוניברסיטת MIT' שבעיר בוסטון בירתה של מדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית. הנגיד, נשא דברים כזוכה הפרס וכדובר המרכזי, יחד עם החוקר פרופ' ראבי בנסל RAVI BANSAL מ-אוניברסיטת דיוק.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

בנאומו בכנס, עסק הנגיד פרופ' ירון בנושא אי-הוודאות בכלכלה, היכולת המחקרית לזהות ולכמת אותה לצורך קבלת החלטות מדיניות והשפעתה על שוקי ההון, צמיחת המשק וסוגיות פיסקליות, כולל אלו העכשוויות כמו ה-ברקזיט ו'מלחמת הסחר'.

פרס רוס, נוסד על ידי סטיבן רוס, אחד מהחוקרים המובילים בתחום הכלכלה הפיננסית בעולם, ועומד על 100,000$. אחדים ממקבלי הפרס, זכו לאחר מכן ב'פרס נובל בכלכלה' ומוענק על ידי 'הקרן לקידום המחקר בתחום הכלכלה הפיננסית' עבור מחקרים פורצי דרך בעלי תרומה משמעותית למחקר בתחום פעילותה של הקרן.

בין היתר התייחס למחקר ולקבלת הפרס זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' לארס הנסן (Lars Hansen, Professor of Economics at the University of Chicago and Winner of the 2013 Nobel Prize in Economics) ואמר; “This truly innovative paper uses recursive utility in a creative way to show how investors’ concern about long-term macroeconomic uncertainty can have a big impact on even short term risk return tradeoffs observed in financial markets. It added an intriguing new perspective to asset pricing theory.”

מחקרם החדשני של הנגיד פרופ' ירון (ופורסם בעת שהיה חוקר באוניברסיטת פנסילבניה), ופרופ' בנסל, התפרסם בכתב העת היוקרתי "ז'ורנל אוף פייננס" ובו מצאו השניים פתרון לתופעה מוכרת בכלכלה, הידועה בשם; "חידת תשואת היתר של המניות".

כלומר, תשואה רב שנתית גבוהה יותר של מניות לעומת אגרות חוב ומספר אנומליות נוספות בספרות המימון ותמחור הנכסים.

זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' לארס הנסן עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ' לארס הנסן עם הנגיד פרופ' אמיר ירון

במחקר ששמו "Risks for the Long Run: A Potential Resolution of Asset Pricing Puzzles" ("סיכונים לטווח ארוך; פוטנציאל לפתרון חידות תמחור נכסים") נמצא והוכח שהשינויים בתשואות ממניות ומאגרות חוב נגרמים גם משינויים בתפיסת סיכונים מקרו-כלכליים ארוכי טווח שמאיימים על צמיחתו של המשק.

█ תרם תרומה מכרעת לשאלות מרכזיות בסוגיות תמחור נכסים

בדברי ההסבר של ועדת הפרס נכתב שהמחקר הזוכה של פרופ' ירון ופרופ' בנסל תרם תרומה מכרעת לשאלות מרכזיות בסוגיות תמחור נכסים, כגון; מהם הגורמים לתנועות במחירי נכסים ומהם הגורמים המגדירים את התשואות הצפויות על נכסים פיננסיים.

המחקר מדגים שגם התנודתיות במחירי נכסים וגם התשואות הצפויות בעתיד, רגישות מאוד למאפייני התנודות הקבועות ביסודות הכלכלה ובעיקר בקצב הצמיחה ואי הוודאות, הנקראות במחקר; "סיכון ארוך טווח".

למחקר השפעה רחבה על בניית מודלים לחישוב תשואות צפויות וסיכון שישמשו לא רק לתמחור נכסים, אלא גם במגוון רחב של תחומים, הן בפיננסים והן במקרו-כלכלה.

מאז פרסום המאמר, הוא צוטט פעמים רבות במחקרים, פרסומים מדעיים ומאמרים כלכליים כולל מסמך ועדת הנובל ל-2013.

בין היתר, מחקר זה, סייע בהבנת המציאות שהובילה לפרוץ המשבר הפיננסי העולמי ב-2008, והניח תשתית מדעית מוצקה להכללת גורמים שונים משפיעים על חיסכון וצריכה של הציבור.

בין גורמים אלו, ניתן למנות את החששות ממצבי משבר עולמיים, כגון; מלחמות הסחר, שינויי מדיניות בכלכלה עקב שינויים בזירות הפוליטיות וההתחממות הגלובלית.




דילוג לתוכן