בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

העולם הזה על פי אורי אבנרי פוליטי מדיני

בנימין נתניהו עם מזל פנטסטי מהמר בקזינו מה יקרה כשיפסיד

אדם המצליח לאורך זמן, אחד גורלו: הוא לוקה בשיגעון גדלות, המשבש בסוף את שיקול דעתו. הוא הולך קילומטר אחד רחוק מדי, ונופל לתהום. וכאשר הוא נופל, הוא גורר איתו את המדינה כולה. יתכן מאוד שמזלו של נתניהו עוד לא תם. יתכן שיהיו לו עוד ועוד הצלחות מדהימות. עד שזה ייגמר. לאן יתקדם נתניהו מפסגת הצלחתו המסחררת? ההיגיון היה אומר; כדאי לו להחליף את האסימונים שעל שולחנו, שולחן המדינה, ולהציע עכשיו לפלסטינים ולעולם הערבי כולו שלום נדיב, שיבטיח למדינה שלום ושגשוג לדורות. תמיד כדאי למדינה לעשות שלום כשהיא בשיא כוחה. אבל נתניהו אינו מסוגל לכך. הוא ימשיך בדרכו הנוכחית.
בנימין נתניהו ברקע רולטה בקזינו
בנימין נתניהו ברקע רולטה בקזינו

כולנו מכירים את התמונה מהספרים ומהסרטים: מהמר יושב בקזינו. יש לו מזל. הרבה הרבה מזל. לפני המהמר נערמת ערמה של אסימונים. עוד ועוד ועוד. כל סיבוב של גלגל הרולטה מוסיף לערימה. כאשר הערימה מגיעה לגובה העיניים, הוא צריך לקום, לגשת לקופה, להמיר את האסימונים בכסף וללכת הביתה. הכסף, יספיק להבטיח לו חיים של עושר ואושר עד יום מותו.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

אבל המהמר לא יכול לקום. פשוט לא יכול. הוא מרותק לשולחן הרולטה. ואז, לפתע, המזל נוטש אותו. ערמת האסימונים הולכת ופוחתת. הוא עדיין יכול לקום ולהציל חלק מרווחיו. אבל הוא לא יכול. הוא מכור, מרותק.

עד שהוא מפסיד את אחרון האסימונים. בסרטים הוא קם ויורה לעצמו כדור בראש.

בנימין נתניהו דומה למהמר הזה. יש לו מזל. הרבה הרבה מזל. ממש לא ייאמן. כל המדינה רואה את המזל הזה, הפופולריות שלו ממריאה לשחקים. הכלכלה פורחת. כמעט ואין אבטלה. עוד ועוד חברות סטארט-אפ ישראליות נמכרות לחוץ לארץ במחירים אגדתיים.

ביחסי החוץ, ישראל צועדת מניצחון לניצחון. נשיא המדינה החשובה ביותר בעולם מתנהג כאילו היה עבדו הנרצע של ביבי. ארצות-הברית מכירה בירושלים כבירת ארץ-ישראל השלמה.

העברת השגרירות האמריקאית אליה הפכה לחגיגה לאומית. וזה ביום שבו זוכה ישראל בתחרות האירוויזיון, הישג שנתפס על-ידי ההמונים החוגגים כאילו היה ניצחון במלחמה.

בעיתוני העולם, מזכירים את טראמפ, פוטין ונתניהו בנשימה אחת, שלישיית הגדולים. בתוך המדינה שולט נתניהו שלטון ללא מצרים. ביבי ואשתו מתנהגים ונראים כזוג מלכותי.

אין לו מתחרים. הוא טיהר את מפלגתו מזמן מכל מתחרה אפשרי, ראשי הליכוד, נראים כגמדים מול הענק. הקואליציה מורכבת מפלגים עלובים, שראשיהם יודעים שבלי ביבי אין להם עתיד. מפלגות ה"אופוזיציה" מעוררות רחמים.

המוסדות הדמוקרטיים, שתפקידם למנוע את הפיכת המשטר לדיקטטורה, נהרסים בזה אחר זה, לקול צהלת ההמונים. בית-המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, מפקד המשטרה – מי שאינו נכנע, מחוסל.

 העולם ראה ושתק. התגובות הבינלאומיות על הזוועה בעזה, היו מתחת למינימום הצבוע, המתבקש בהזדמנויות כאלה.

החקירות של החשדות לשחיתות של משפחת נתניהו, מתארכות בלי סוף. חקירה שיכולה להסתיים בחודש נמשכת שנים, ואת סופה מי ישורנו. בחזית החשובה ביותר של המדינה – החזית הערבית – מזלו של נתניהו מגיע לממדים שלא ייאמנו.

העולם הערבי היה תמיד מפולג, אבל בעבר זה היה פילוג סמוי. חוסר התיאום בין מצריים, ירדן וסוריה הוא שאיפשר לנו לנצח במלחמת תש"ח. עכשיו, הפך הפילוג לגלוי וקיצוני. קורה דבר שהיה בעבר בגדר חלום: סעודיה פועלת כמעט בגלוי כשותפה של נתניהו במאבקה נגד סוריה ואיראן, וכך גם מצריים.

לפני שבועיים, ביום השני השחור, נהרגו ונפצעו הפלסטינים הבלתי-חמושים בעזה בסיטונות, אך בשום מדינה ערבית לא הייתה הפגנת-מחאה סוערת. גם לא בגדה. גם לא בירושלים המזרחית. רק הפגנה קטנה בחיפה.

העולם כולו ראה את החיבור המפלצתי; חגיגת-הניצחון השחצנית של נתניהו בשגרירות האמריקאית בירושלים, בזמן שאלפים נהרגו ונפצעו בגבול עזה. וכעבור שעות אחדות בלבד התרחשה בתל-אביב צהלת הניצחון ההמונית לכבוד נטע ברזילי.

העולם ראה ושתק. התגובות הבינלאומיות על הזוועה בעזה, היו מתחת למינימום הצבוע, המתבקש בהזדמנויות כאלה. התגובה הרצינית היחידה, זו של השליט התורכי, נקברה תחת גלי הבוז הישראלי.

במשך שבעים שנות קיום המדינה, העמידו ממשלות ישראל פנים כאילו הן חפצות בשלום עם העולם הערבי, וכך עשתה התנועה הציונית מיום היווסדה. מאז הסכם-אוסלו, העמידה הממשלה פנים כאילו רצתה בשלום עם העם הפלסטיני.

בימי שלוט נתניהו, נעלמה גם העמדת-הפנים הזאת. נתניהו, פלט לגמרי בהתחלת שלטונו מספר משפטים סתמיים, אך גם אלה נשכחו מזמן. עכשיו סולקה גם הצביעות.

שום הצעות-שלום, שום "ויתורים כואבים", שום כלום. התעלמות גמורה מהצעת-השלום הסעודית (שכבר נשכחה), וכל ההצעות מאז. התעלמות גמורה.

אין שום אפשרות של שלום מבלי שתקום מדינה פלסטינית. שלום כזה מהווה ויתור על חלקי ארץ-ישראל. נתניהו יודע זאת היטב. הוא לא חולם להסכים לכך. האם זה מזיק לו בזירה הלאומית? להפך.

█ מזלו של נתניהו עוד לא תם. יתכן שיהיו לו עוד ועוד הצלחות מדהימות. עד שזה ייגמר

האם זה מפריע לו בזירה העולמית? בכלל לא. אולי אף להפך. ככל שמתרחק השלום ונראה כמילה ריקה, כן גוברת הפופולריות שלו.

אדם שיש לו כזה מזל, מי יתנגד לו? איזה פוליטיקאי, איזה עיתונאי, איזה מיליארדר? הכל מתחנפים, הכל רוצים לשרת. רק אידאליסטים או טיפשים אחרים ממשיכים להתנגד.

מה יקרה כאשר המהמר בעל המזל הפנטסטי, יתחיל בכל זאת להפסיד?

ההיסטוריה מלאה בגיבורים שהיה להם מזל מהאגדות, שכבשו ארצות ויבשות, עד שבא היום המר. נפוליון, לדוגמה. או יורשו הגרמני, שאת שמו מוטב לא להזכיר בהקשר זה.

אדם המצליח לאורך זמן, אחד גורלו: הוא לוקה בשיגעון גדלות, המשבש בסוף את שיקול דעתו.

הוא הולך קילומטר אחד רחוק מדי, ונופל לתהום. וכאשר הוא נופל, הוא גורר איתו את המדינה כולה. יתכן מאוד שמזלו של נתניהו עוד לא תם. יתכן שיהיו לו עוד ועוד הצלחות מדהימות. עד שזה ייגמר.

לאן יתקדם נתניהו מפסגת הצלחתו המסחררת? ההיגיון היה אומר; כדאי לו להחליף את האסימונים שעל שולחנו, שולחן המדינה, ולהציע עכשיו לפלסטינים ולעולם הערבי כולו שלום נדיב, שיבטיח למדינה שלום ושגשוג לדורות. תמיד כדאי למדינה לעשות שלום כשהיא בשיא כוחה.

אבל נתניהו אינו מסוגל לכך. הוא ימשיך בדרכו הנוכחית.

יתכן שהוא יצליח לרסן את עצמו ולא יוביל את המדינה למלחמה באיראן – מלחמה שבה שני הצדדים יפסידו. זאת תהיה מלחמה הרסנית, הרת-אסון. יתכן שביבי חכם מדי מכדי להכניס את עצמו למלכודת הזאת.

אלא אם כן, תתקרב החקירה נגדו לסיומה ועתידו יהיה בסכנה. המלחמה היא תמיד המפלט האחרון של השליט הלאומני.

█ ליבי דואב כאשר אני רואה את ההמונים שנלכדו ב'קסם נתניהו' והולכים אחריו לקראת אבדון

גם בלי מלחמה, הדרך של ביבי מובילה למדינת אפרטהייד. פשוט אין אפשרות אחרת. "מדינת-לאום יהודית" מהים עד המדבר, ובה רוב ערבי שיגדל ויילך, עד שיחסי-הכוחות במדינה, יתהפכו, המצב הבינלאומי ישתנה, וכוח-הרצון של גזע-האדונים , ייחלש.

זה קרה בהיסטוריה שוב ושוב, וזה יקרה גם אצלנו. המדינה היהודית תהפוך למדינה דו-לאומית, ובה מיעוט יהודי שיילך ויקטן, כי היהודים לא ירצו לחיות במדינה כזאת.

מתי? בעוד חמישים שנה? בעוד מאה שנה? סופו של המבצע הציוני מעורר-הפליאה יהיה כהתחלתו: היהודים יתפזרו בכל העולם ויעסקו בעסקי-אוויר.

אינני אוהב להיות נביא-זעם. ליבי דואב כאשר אני רואה את ההמונים שנלכדו ב'קסם נתניהו' והולכים אחריו לקראת אבדון. זה מזכיר לי את האגדה הגרמנית הקלאסית על "החלילן מהמלין". בעיירה המלין (הָמֶלְן – Hameln – גרמניה), רבו העכברושים.

האזרחים המיואשים שמעו על אדם היודע להדביר את היצורים המאוסים. הם הזמינו אותו והבטיחו לו שכר גבוה.

מדביר-העכברושים שלף חליל והחל מנגן. המנגינה הייתה כל-כך מתוקה עד שכל העכברושים, יצאו מחוריהם והלכו אחריו. החלילן, הביא אותם אל תוך הנהר וכל העכברושים טבעו.

כאשר נכחו האזרחים לדעת שעירם השתחררה מהצרה, הם התחרטו על המחיר שהבטיחו לחלילן וסירבו לשלם.

החלילן שלף שוב את חלילו והתחיל לנגן. המנגינה הייתה כל-כך מתוקה שכל ילדי העיר הלכו אחריו. הוא הוביל אותם אל תוך הנהר. כל הילדים טבעו.

ביבי נתניהו, "החלילן מהמלין", מפחיד.

המאמר המובא כאן, הינו על דעתו האישית של כותב שורות אלו ואינו משקף את דעת מערכת האתר או מי מאנשיה. המאמר מובא באדיבות ’גוש שלום’.




אודות הכותב

אורי אבנרי

אוּרי אבנרי (נולד ב-10 בספטמבר 1923) הוא עיתונאי, סופר ופוליטיקאי ישראלי, יליד גרמניה, פעיל-שלום, פעיל פוליטי המזוהה עם ה’שמאל הרדיקלי בישראל’’ ח"כ לשעבר, חבר-מייסד, "גוש שלום", תנועת-שלום בלתי-תלויה (1993), עורך ראשי לשעבר של השבועון "העולם הזה" (1950-1990), חבר-כנסת לשעבר (שלוש תקופות-כהונה; 1965-1969, 1969-1973, 1979-1981), חבר-מייסד, "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני" (1975).

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן