פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

חקלאות ישראל

משרד החקלאות: שאריות של חומרים כימיים מזעריות במזון

דר' סרחיו דולב, רופא וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות; "הסקרים והבדיקות שאנו עורכים מידי שנה מסייעים לנו לעקוב ולאתר בעיות בהתאם לצורך, במשך כל ימות השנה על ידי לקיחת דיגום מדויק המשקף את צריכת הציבור הישראלי. מוצרי המזון מן החי בישראל עומדים בסטנדרטיים מאוד גבוהים ברמות בינלאומיות, ובניגוד למקובל לחשוב בציבור הרחב, אין בהם הורמונים או אנטיביוטיקה. יישום התכשירים כימיים לשימוש וטרינרי בהתאם להתוויה, מתן תרופות וטרינריות בהתאם להתווייתן וממשק נאות בלבד, הם אלו שמבטיחים חשיפה מינימלית של הציבור לחומרים אלה דרך המזון".
דר' סרחיו דולב, רופא וטרינר, משרד החקלאות
דר’ סרחיו דולב, רופא וטרינר, משרד החקלאות

משרד החקלאות פרסם אתמול (חמישי, ג’ בסיון התשע”ח) הודעת הרגעה לגבי הימצאות שאריות חומרים כימיים בבשר בקר, עוף, דגים, ביצים ועוד בעקבות סקר שאריות חומרים כימיים בבשר בקר, עוף, דגים, ביצים ועוד לשנת 2017, עוד נמסר בהודעה המאושרת והמרגיעה, כי החדשות הטובות, הן, כי; כמויות נמוכות במיוחד עד מזעריות (במונחים אירופאים) של חומרים כימיים נמצאו במזון שלנו. החדשות העוד יותר טובות, הן, כי; חל שיפור בכמות החריגות בדגים, בעופות ובדבש.

 רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה בפייסבוק’ או ב’טוויטר’.

ייאמר מיד, כי השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות, מקיימים באופן שוטף, פיקוח על הימצאות שאריות כימיות במוצרים מן החי באמצעות סקר מדגמי ארצי, המתקיים מדי שנה, כל ימות השנה.

‘סקר שאריות חומרים כימיים במזון’ בודק הימצאות של שאריות תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים ב-עופות, בקר, חלב, צאן, ביצים, דבש, דגים ו-חזיר.

לדברי אנשי משרד החקלאות; “מטרת הסקר היא להבטיח שהמזון המשווק בישראל, אינו מכיל חומרים אסורים, העלולים לפגוע בבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר ואינו מכיל רמות חריגות של חומרים מותרים בשימוש.

כמו-כן, מטרת הסקר היא לזהות מגמות של שימוש בלתי נכון או בלתי חוקי בתרופות או בחומרי הדברה, לאסוף נתונים לצורך ביצוע הערכת סיכונים ולהתריע על חריגות ברמות השאריות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות.

יצוין, כי הסקר המדגמי הארצי, מתקיים מאז שנת 1991. מתוצאות סקר השנה שעברה 2017, עולה, כי ניכר שיפור בחלק מן הענפים ובחלקן מדגימות את הענפים בהם יש להשתפר בשנים הבאות.

על פי הנתונים, חל שיפור בכמות החריגות שנמצאו ב; דגים, עופות, דבש, בשר בקר מיובא ו-ביצים מיובאות – התוצאות היו זהות לתוצאות השנה הקודמת.

דר’ סרחיו דולב, רופא וטרינר ראשי לפיקוח על מוצרים מן החי בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות; “הסקרים והבדיקות שאנו עורכים מדי שנה’ מסייעים לנו לעקוב ולאתר בעיות בהתאם לצורך, במשך כל ימות השנה על ידי לקיחת דיגום מדויק המשקף את צריכת הציבור הישראלי.

מוצרי המזון מן החי בישראל, עומדים בסטנדרטיים מאוד גבוהים ברמות בינלאומיות, ובניגוד למקובל לחשוב בציבור הרחב, אין בהם הורמונים או אנטיביוטיקה. יישום התכשירים כימיים לשימוש וטרינרי בהתאם להתוויה, מתן תרופות וטרינריות בהתאם להתווייתן וממשק נאות בלבד, הם אלו שמבטיחים חשיפה מינימלית של הציבור לחומרים אלה, דרך המזון“.

 להלן תמצית תוצאות הסקר, בהשוואה לשנת 2016;

  2017 2016
מוצר מספר בדיקות חריגות חריגות ב-% ל-2017 מספר בדיקות חריגות חריגות ב-% ל-2016
ביצי יבוא 918 0 0% 201 0 0%
ביצים 2,630 11 0.4% 3,278 5 0.1%
בקר יבוא 1,401 0 0% 639 0 0%
בקר 2,683 4 0.1% 3,453 1 0.02%
חזיר 1,811 4 0.2% 1,497 2 0.1%
צאן 1,569 17 1.1% 1,685 16 1%
דגים 2,504 1 0.03% 3,520 5 0.1%
הודו 2,675 5 0.1% 1,483 1 0.06%
חלב בקר 3,311 2 0.06% 4,169 0 0%
חלב צאן 1,180 4 0.3% 1,223 3 0.2%
עופות 3,839 16 0.4% 3,969 19 0.5%
דבש 390 0 0% 357 1 0.3%
מוצרי חלב 164 0 0%

המדגם בישראל לוקח בחשבון את היקף הייצור המקומי ואת שיעור הצריכה (הרגלי האכילה של הישראלים). דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, בבתי המטבחיים והמשחטות ובדיקתם נעשית במעבדות משרד החקלאות. בשנת 2017, בוצעו 21,118 בדיקות מעבדה במוצרים לעיל.

 גודל המדגם החדש, נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים.

עוזרת דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר הגב’ יעל פרידנרייך, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’ כי על פי התקן האירופי ישראל, הייתה צריכה לבצע כ- 3,000 בדיקות בשנה בלבד ביחס להיקף הגידול המקומי.

אולם המדינה, בחרה להגדיל את המדגם על מנת להעלות את המובהקות הסטטיסטית של תוצאותיו, על פי השיטה המקובלת בארצות הברית ובמדינות מפותחות נוספות.

המושג “שאריות” (Residues) מתאר הימצאות של; תרופות וטרינריות, חומרי הדברה ומזהמים סביבתיים, או תוצרי הפירוק שלהם, שנותרו במוצרים שמקורם מן החי. מקורם של החומרים בנסיבות טבעיות או כתוצאה מפעילות חקלאית או תעשייתית.

הדברה בחומרים כימיים
הדברה בחומרים כימיים

הרמה המרבית המותרת” (MRL) נקבעת בהתאם לתקנים בינלאומיים ונשענת על תקן מחמיר, הקובע אילו חומרים מותרים בשימוש ובאיזו רמה. הרמות המרביות המותרות שנקבעו לוקחות בחשבון, בין היתר, את סל המזון שאותו צורך אדם ממוצע וכוללת גם טווח ביטחון שבא לידי ביטוי בסיכון אפסי.

תכנית הסקר, נקבעת ומפוקחת על ידי ‘ועדת היגוי עליונה לשאריות במוצרים מן החי’ המשותפת למשרדי החקלאות ו-הבריאות. במהלך השנים, הונהגו שיטות סקר שונות בהתאם לנהוג במדינות מפותחות.

בתחילה על פי הגישה האמריקאית אשר מבוססת על עיקרון של הערכת סיכונים ומובהקות סטטיסטית, כפי שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון האומות המאוחדות למזון וחקלאות (FAO) הגוף הבינלאומי לתקינה בנושא מזון (ה-Codex alimentarius).

על פי שיטה זו, נבדק מספר גדול של דוגמאות למגוון מצומצם של חומרים. מאוחר יותר, על פי הגישה האירופאית שבה גודל המדגם מבוסס על היקף הייצור (מספר דוגמאות קטן ומגוון גדול של חומרים נבדקים).

החל משנת 2012, לאחר בחינה מעמיקה של הנושא, הוחלט לשלב בין שתי הגישות. גודל המדגם החדש, נקבע בהתאם לעקרונות סטטיסטיים מקובלים, אך מבלי לצמצם את מגוון החומרים הנבדקים.

השיטה החדשה, מגדילה את מספר הבדיקות באופן דרמטי ומגדילה את המובהקות הסטטיסטית ב-זיהוי ממצאים חריגים. עקרונות הסקר והמדגם הסטטיסטי, יוצא מבוססים על חשאיות ואקראיות הדגימה.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן