כעשר שנים לאחר תחילת ‘פרויקט התנשמות’ לקידום השימוש ב’הדברה ביולוגית’ ו’הדברה משולבת’ דיווח היום (שלישי, ג’ בכסלו התשע”ח) משרד החקלאות ופיתוח הכפר, על ירידה משמעותית ומעודדת מאד של השימוש בחומרי הדברה של 60% (אחוזים) בשטחים פתוחים בזכות “פרויקט התנשמות”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
משרד החקלאות, מציין בגאווה, כי מנתוני המשרד, מתגלה שמדי שנה, ניכרת ירידה בכמות החריגות של שאריות חומרי הדברה ב‘תוצרת חקלאית’.
דר’ יואב מוטרו | צילום: הדס מוטרו ©לפני כ- 10 שנים, יצא משרד החקלאות בשיתוף עם החברה להגנת הטבע בפרויקט ייחודי לשימוש ב’תנשמות‘ וב’בזים‘ ככוח החלוץ להדברה ביולוגית בישראל, המחליפים ‘חומרי הדברה כימיים’ ב‘מלחמה במזיקים’.
עולה שבשנים האחרונות “פרויקט התנשמות“, התגלה כהצלחה רבה והוא התרחב לכל אזור צפון הארץ, המרכז והנגב הצפוני והמערבי, כך שרוב משקי גידולי השדה ברחבי ארץ ישראל, שותפים לפרויקט.
דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר הגברת דפנה יוריסטה, מסרה לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי במשרד, עוקבים בשנים האחרונות אחר מגמת השימוש בחומר ההדברה היחיד המותר לשימוש כנגד מכרסמים ב-שטחים פתוחים; ‘רוש-80’ זאת לצד התרחבות פרויקט התנשמות.
על פי הממצאים, נמצא, כי כמויות הריסוס בחומר הכימי, צנחו בטווח של 30% אחוזים עד 60% אחוזים בהתאם לאזור בארץ, לעומת השימוש בו ערב התחלת הפרויקט.
█ ‘פרויקט התנשמות’ התחיל בקטן הניב הישג גדול
פרויקט התנשמות הלאומי, החל לפני כעשור, כפיילוט קטן בעמק החולה ובקיבוץ שדה-אליהו בעמק בית שאן. כיום, כיום, כעשר שנים לאחר תחילת הפרויקט במסגרתו מוצבות אלפי ‘תיבות קינון’ לתנשמות ובזים בשדות חקלאיים בכל רחבי הארץ.
ציפורים אלו מגיעות לשטח וניזונים מאותם מזיקי גידולי החקלאות, כמו; נברנים ומכרסמים אחרים אשר נחשבים ל”אויבים גדולים” של החקלאים בעלי שדות ומטעים ועלולים לגרום נזקים קשים, ביבולי גידולי השדה ובעיכוב התפתחות ועד לתמותת עצים במטעים.
נזקי החקלאות, מצטמצמים בזכות התנשמות והבזים וכן מצטמצם השימוש בחומרי הדברה והציפורים זוכות במקום קינון. מחקרים, העלו, כי זוג תנשמות צד בשנה כ-2,000 נברנים ומכרסמים שונים.
לכן, לא מפליא הנתון, ממנו, עולה, כי אוכלוסיית התנשמות בארץ ישראל נחשבת כיום לצפופה ביותר בעולם (!) ואף נמצאת במגמת עלייה. במסגרת פרויקט פרויקט התנשמות, מוצבות כיום כ-4,000 תיבות קינון לתנשמות מהבר, כך שאכלוס של תיבות הקינון הוא לפי היצע המזון (מכרסמים) וכמות התנשמות הקיימות באזור.
מכיוון שהיצע המזון וכמות התנשמות הוא משתנה דינאמי, במבט ארצי, אחוזי התפוסה נעים בין 25% ל- 60%.
האחראי על פרויקט התנשמות הלאומי במשרד החקלאות, דר’ יואב מוטרו; “בנוסף ליתרונותיו הסביבתיים, כיום, בזכות הצלחת הפרויקט, מדינת ישראל, נחשבת למובילה עולמית בתחום. כתוצאה מכך, מדובר בפרויקט שהביא לכר פורה עבור שיתופי פעולה בין לאומיים, בין היתר עם; ירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין, שוויץ, ספרד, איטליה ועוד”.
Add Comment