האם אנחנו בדרך למהפכה הבאה ב-אגרוטק (Agricultural Technology, “טכנולוגיה חקלאית”)? כנראה שכן, לראשונה בישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הקים לראשונה ‘מאגר חברות הזנק בתחום האגרוטק’ זאת במטרה לקדם את תעשיית האגרוטק הצעירה במגזר החקלאי ולעודד משקיעים פוטנציאליים להשקיע בחברות הסטארט-אפ הישראליות הפועלות בענפי החקלאות, משרד החקלאות הקים מאגר של המצטיינים מחברות סטארט-אפ, בהליך תחרותי, בו נבחרו 32 החברות המובילות שהציעו את המוצרים הטובים ביותר, תוך בחינת כלל ההיבטים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מדובר בתחום של מחקר ופיתוח יישומי, המשלב בין שני עולמות משלימים – חקלאות וטכנולוגיות מתקדמות. התחומים המדעיים שבבסיס האגרוטק (“טכנולוגיה חקלאית”) הם; מדעי החיים, ביולוגיה מולקולרית, גנטיקה, פיזיולוגיה של צמחים ובעלי חיים, אבולוציה, אקולוגיה, מדעי הסביבה, הנדסה, מתמטיקה, טכנולוגיה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה וגאוגרפיה.
על רקע זה הודיע משרד החקלאות היום (שני, ט’ באלול התשע”ט) כי רשימת החברות המצטיינות תהיה זמינה באתר המשרד ובפרט עבור משקיעים פוטנציאליים מהארץ ומהעולם.
החברות המצטיינות ובעלות הפוטנציאל, חולקו ל-11 נושאי משנה נבחרים בתחומי החקלאות, ביניהם; ביוטכנולוגיה, רובוטיקה ומיכון, הגנת הצומח, מערכות עסקיות לחקלאות, חקלאות ימית, בעלי חיים, תוכנות וסנסורים, פתרונות IT ועוד.
למשרד החקלאות מגיעות משלחות מדעיות ועסקיות, שרי חקלאות ואוצר של עשרות מדינות המתעניינות בדור הבא של החקלאות הישראלית ובפיתוחים שיש בהם כדי להשפיע על העולם.
משרד החקלאות יציג את הנבחרות שנמצאו כפורצות דרך בפני המשלחות העסקיות והממשלתיות שבאות למשרד החקלאות.
בין החברות שנבחרו ניתן למצוא את חברת “טרליס” המספקת מעקב וחיזוי אחר שרשרת האספקה של הפירות והירקות, משלב השדה ועד למדף בסוּפר; חברת “קרופקס” שמסייעת לחקלאים ברחבי העולם לחסוך בעלויות מים, תוך ניתוח אוטומטי של כמות המים המדויקת הנדרשת בחלקים השונים בשדות הגידול, המבוססים בין היתר על מבנה הקרקע ומידת הלחות;
חברת “גראונדוורקאג-ביו” המפתחת מוצר המבוסס על פטרייה כתוסף משפר ומחזק את הצמח; וחברת “אגרינת” המפתחת חיישן לזיהוי מזיקים על העץ.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, מר אורי אריאל, אמר; “על אף שידוע לנו שברוב המדינות, יש צורך בהתאמת הטכנולוגיה למדינה ולצרכים המקומיים בגלל השונות שיש בין התשתיות הפיזיות והטכנולוגיות הקיימות בישראל לבין מדינות העולם, במפגש של הנהלת המשרד עם חברות ומשלחות זרות שמתייעצות עם משרד החקלאות, באלו מוצרים וטכנולוגיות ישראליות רצוי להיעזר בהם.
█ שר החקלאות ופיתוח הכפר, אריאל; “אנו שמחים על ההיענות שהייתה, כך שגם חברות קטנות, קיבלו הזדמנות טובה לחשוף את מוצריהן”
עתה יש בידינו דירוג מיהן החברות עם הפוטנציאל הגדול ביותר. אנו מקווים שהסיוע בפתיחת המאגר, יסייע לחברות הישראליות הצעירות בחשיפה ובתקציב ממשלתי לקידום פיתוח מוצריהן”. סיכם השר אריאל.
סמנכל בכיר למינוף המחקר ופיתוח והחדשנות במשרד החקלאות דר’ מיכל לוי; “בחירת החברות לא הייתה קלה, ראינו טכנולוגיות ומוצרים מדהימים, שהם בדרך הנכונה לשימוש בפועל בשנים הקרובות וחלקם נמצא בשלבים ראשוניים בלבד.
הבחירה נעשתה על פי מספר קריטריונים שנבחרו מבעוד מועד וביניהם; רמת החדשנות, האתגר הטכנולוגי הגלום ברעיון, מידת ההיתכנות להצלחת הפרויקט, מידת פוטנציאל התרומה למשק הישראלי ולעולם, יכולת בידול החברה ממתחרים ויכולת החברה והצוות.
אנו שמחים על ההיענות שהייתה, כך שגם חברות קטנות, קיבלו הזדמנות טובה לחשוף את מוצריהן”.
▼ דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר הגב’ דפנה יוריסטה מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ את מסרה את שמות החברות הזוכות;
- הגנת הצומח; גראונוורק אג ביו, סאיילוג, מטבוליק אינסייטס, אגרימץ.
- מערכות עסקיות לחקלאות; טרליס (איי טי פי לאבס), אקולוג’יק, ריסול, סאן-דו.
- ביוטכנולוגיה; סאליקרופ, פלנט ארק ביו, אקובריד, סילריה, פריזם קריוג’ניקס.
- תוכנות, סנסורים; קרופקס, סאטורס, אגרוסקאוט, טבעטרוניק, פלאנט דיטק, משק 76.
- רובוטיקה ומיכון; מטומוישין, ערוגה, סירינג’קטור, קריסטל ויז’ן.
- פתרונות IT; אגרינת, גש’מ.
- חקלאות ימית; אקווינובו, אנזוטיק, ברוול, גיליאושן טכנולוגיות.
- בעלי חיים; חרגול, חקלאות חרקים.
- גידולים; סאן-בוסט.
