משרד החינוך, פרסם היום (שלישי, כ”ה ניסן, תשע”ח) את תכנית הלימודים החדשה במקצוע ַתַּנַ”ךְ (תורה, נביאים וכתובים) או הַמִּקְרָא, שנחשב קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות ‘הוראת המקרא’ שגיבשה וועדת המקצוע למערכת החינוך, למוסדות החינוך; גני הילדים, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות בתום עבודה של כשנתיים, ממנה, עולה, כי יבוטלו חוברות העבודה ומאפשרים בחירה אישית לתלמיד ולמורה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
האיש ש”סובל” מהיפר אקטיביות כדי לרענן ובעיקר לחדש את מערכת החינוך של מדינת ישראל, מאז כניסתו לתפקיד שר החינוך, חבר כנסת מר נפתלי בנט, אינו מסתיר את סיפוקו מעוד הגשמת אחת מתכניותיו הרבות להנגיש לכל התלמידים בכל הגילאים את לימודי ספר הספרים – התנ”ך; “אנחנו יוצאים היום לדרך עם תכנית חדשה שתחזיר את הספר ל”עם הספר“.
מתוך הכרה עמוקה בחשיבותו של ספר התנ”ך, החלטתי על גיבוש תכנית לימודים חדשה במקצוע שתשים דגש על למידה חווייתית וחדשנית שתקרב את המורשת היהודית ללב של תלמידי ישראל“.
“הלמידה החדשנית במסגרת התכנית החדשה, מייצרת תהליך למידה משמעותי החל מגן הילדים ועד לכיתה י”ב ומאפשרת לכל תלמיד ותלמידה להיפגש עם התנ”ך באופן חוויתי, דרך סרטים ומחזות, למידה עצמאית בכלים חדשניים, סיפורים ומשלים.
זהו מהלך מתבקש לאור חזונם של מנהיגי ישראל בכל הדורות אשר ראו בתנ”ך חלק מהותי בתולדותיו ובזהותו של העם היהודי״. סיכם שר החינוך, מר בנט.
במשרד החינוך, מבהירים, כי התכנית החדשה במקצוע ַתַּנַ”ךְ, כוללת שינויים עמוקים ורחבים שנועדו להתאים את התכנית לרלוונטיות של חיי התלמידים.
בהסבר לתכנית הלימודים החדשה, ציינו חברי הוועדה בראשותה של פרופ’ נילי ואזנה, כי: “בשנת הלימודים תשע”ז, דנה ועדת המקצוע של תחום ‘הוראת המקרא’ (תנ”ך) ממלכתי במצב לימודי התנ”ך בכלל, וביחסם של תלמידי ישראל בחינוך הממלכתי ללימודי התנ”ך בפרט.
הוועדה, הגיעה למסקנה שיש לשנות את תכנית הלימודים בראיה כוללת, לאורך כל שנות הלימודים”. הם הוסיפו כי; “… התלמידים, יפיקו מהתנ”ך רלוונטיות ומשמעות לחייהם…”.
התכנית נשענת על עקרונות ‘וועדת שנהר’ שרואה בלימודי התנ”ך כלי יסודי ומשמעותי להכרת המורשת היהודית והישראלית, האנושית והאוניברסלית, כשהיא קובעת 4 עקרונות יסוד לתכנית;
1. דגש על ידיעת הסיפור ותכניו,
2. למידה משמעותית ורלוונטית לחיי התלמידים
3. רצף סוגות ספרותיות והעמקה בהן
4. לימוד עצמי ובחירה.
לשם מימוש העקרונות החדשים, מציינת המפקחת על הוראת המקרא, גב’ ענת צידון; “החלטנו לבטל באופן גורף בבתי הספר היסודיים כל חוברות העבודה אשר היוו לאורך השנים האחרונות את הבסיס ללמידת המקרא, והפכו להיות החץ המכוון של הלמידה.
למידה זו, הייתה חסרה ברצף שמנע העמקה בסיפור המקראי. במקום זאת, הלמידה החדשה תלווה באתר לימודי חדש וחווייתי. זהו המקצוע הראשון שילווה באתר מיוחד וייחודי ללימוד. חוברות העבודה, יבוטלו גם בחטיבה העליונה.
האתר’ יכלול מהלכי שיעור של כל יחידות ההוראה בתכנית הלימודים בשפה רלוונטית, עם מאגר גדול של סרטונים, מאמרים, מפות (חיבורים אינטראקטיביים ל”גוגל – earth“), יצירות תרבות ואומנות וכן כלי הוראה ייחודי בדמות הטקסט התנכי ובו רבדים שונים של ניבים וביטויים, דמויות מנחות, מקומות גאוגרפיים, קריינות מקצועית, תקצירים ופרשנות.
המורה, יוכל להיעזר בבניית שיעור מיטבי, על פי בחירתו. בחטיבות הביניים הלמידה תכלול פרקי למידה עצמית ובהבאתם לתוך הכיתה לדיון וללמידה, בתיכונים תכלול התכנית הרחבה של פרקי החובה ושילוב של למידה רב תחומית מתחומי דעת, כמו; פילוסופיה וספרות.
להלן פירוט התכנית:
▼גני הילדים;
למידה חווייתית באמצעות סרטונים ומחזות – דגש על סיפורים עם היבט אופטימי.
▼עיקרי השינויים;
- תכנית הלימודים בגנים תכלול אך ורק סיפורים עם עלילה שהילדים מסוגלים לעקוב אחריה ולהבין אותה.
- סיפורים שבמרכזם דמויות חשובות ומוכרות
- סיפורים על דמויות במקרא הקשורות זו לזו ברצף כרונולוגי
- סיפורים עם היבט אופטימי
- סיפורים המעוררים דילמה שבכח הילדים להתמודד עימן, כגון: מערכת היחסים בין יוסף ואחיו, אהבתו של יעקב לרחל.
- כדי להטמיע את רעיונות הסיפור המקראי, הגנים ישלבו עזרים להמחשות כמו סרטונים, המחזות, תמונות או ציורים.
▼בתי הספר היסודיים;
ביטול חוברות העבודה – עוברים להוראה דיגיטלית.
▼עיקרי השינויים;
ביטול חוברות העבודה – הלמידה תתבצע בכל כיתות הלימוד ב-ו באמצעות אתר מלווה וספר התנ”ך במקום חוברות העבודה שהפכו לחץ מכוון למידה לא רציפה ופעמים רבות לא מעמיקה.
הלמידה החדשה תעשה באמצעות אתר מלווה, עשיר עם מגוון הצעות למערכי שיעורים מסקרנים ורלוונטיים לחיי התלמיד. החוברות יוסרו באופן הדרגתי, כך שבשנת הלימודים הבאה (תשע”ט) הן תלמדנה רק בכיתות.ב ו- ג’, כאשר בתש”פ הן תוצאנה לגמרי מהמערכת.
רצף של הספר המקראי – התכנית החדשה תכלול רצף של האירועים בניגוד לנלמד בעבר בו היו גם קפיצות לאירועים תנכיים שלא היו לפי הרצף. בתוך כך, תלמידי היסודי ילמדו לעומק מבראשית ועד שופטים. הפרקים שנלמדו בעבר מתוך ספרי שמואל א ו- ב, מלכים א, יונה, תהלים, אסתר ו-רות, יעברו ללימוד בחטיבת הביניים. המטרה; ליצור למידה נינוחה, מעמיקה שיוצרת משמעות.
▼חטיבות הביניים;
דגש על למידה עצמית – תלמידים יוכלו ללמד 8-7 פרקי לימוד
▼עיקרי השינויים;
בחירה – בכתות ז ו- ח, שובצו יחידות ללימוד עצמי. התלמידים יוכלו לתת עליהם שיעור בכיתה כחלק מהתנסות לימודית חדשה ומעוררת עניין. הבחירה תעשה מתוך הספרים שמואל ( סיפורי שאול דוד ויהונתן) ומגילת אסתר
שמירה על עקרון הרצף של הספר המקראי
– התלמידים ימשיכו ברצף הלימודי והמקראי וילמדו את הספרים שמואל א ו- ב, מלכים א ו- ב, מגילת רות, יונה עמוס (כאשר הספרים שנלמדו בעבר שמות, במדבר, דברים, יהושוע ושופטים יילמדו כאמור ברצף של היסודי).
לימוד בין תחומי – לשם הבנת הלמידה והעשרה שלה, המורה יכול לשלב בשיעורים תחומי דעת נוספים כמו פילוסופיה, הגות, אומנות, ספרות, ספרות מהמזרח הקדום והיסטוריה של המזרח הקדום.
תיכונים – מרחיבים לבתי הספר את הבחירה בתוך מסגרת פרקי החובה – הדגש לבגרות: ספר בראשית וספר שמות
▼עיקרי השינויים;
התלמידים, יוכלו לבחור 3 נושאים ללמידה מתוך התנ”ך – הבחירה של הנושאים, תעשה מתוך 7 נושאים;
- מתוך 5 נושאי החובה – יבחרו התלמידים 2 נושאים (שיבת ציון, פרקי נבואה, ספרות חוק וחברה, מזמורי תהילים וספרות החכמה).
- מתוך 2 נושאי הערכה חלופית – התלמיד יבחר נושא 1 (על אהבה וחסד או בין שאול לדוד)
- ביסוד רצון הבחירה עומדת ההנחה שבחירה מרצון חופשי של התלמידים והמורים תהווה מקור ללימוד מתוך חיבור וסקרנות ומעל הכל תחזק את תחושת השייכות שלהם לספר המקורות.
- הדגש לבגרות – הדגש עובר מחורבן וגלות לסיפור היווצרותו של עם. בתוך כך, הבגרות תתמקד בספר בראשית, ספר שמות ולא כפי שהיה בעבר שהמיקוד היה בספר מלכים ובספר נביאים.
- לימוד בין תחומי – לשם הבנת הלמידה והעשרה שלה, המורה יכול לשלב בשיעורים תחומי דעת נוספים, כמו; פילוסופיה, הגות, אומנות, ספרות, ספרות מהמזרח הקדום והיסטוריה של המזרח הקדום.
- לימוד השפה המקראית לצד השפה העברית החדשה – השפה העברית העכשווית, שזורה בביטויי לשון שמקורם בלשון המקראית. לימוד המילים והביטויים יחזק את הקשר שבין השפה המקראית לשפה העברית העכשווית.
- לשם הטמעת התכנית, יעברו המורים הכשרות מקצועיות. כמו כן, יקבלו בתי הספר סל של כלים כדי להטמיע את המודל של הפדגוגיה החדשה.
מנכל משרד החינוך, מר שמואל אבואב; “תכנית הלימודים החדשה בתנ”ך, מייצרת רצף סיפורי, שמעמיק בדמויות ובאירועים. התכנית מחברת את דור העתיד לספר התנ”ך, החשוב שבנכסי צאן ברזל של העם היהודי, ומאפשרת לכל תלמיד להכיר את פרקי התנ”ך באופן חוויתי, חזותי וסיפורי.
בזכות ביטול חוברות הלמידה ושימוש באמצעים טכנולוגים חדישים, נחבר את לימודי התנ”ך למאה ה-21, ונאפשר לתלמידים להתוודע לסיפור המקראי במלוא עוצמתו ותפארתו”. אמר אבואב.
Add Comment