ההפתעה המרגשת של סגן י׳ | חיל-האוויר הישראלי

לזה הוא לא ציפה! סגן י׳ חשב שהוא מצטלם לסרטון רגיל לקראת סיום קורס-טיס 179, אבל... לנו היו תכניות אחרות!

למי הצביעה גאולה אבן-סער ב-2006? | גיא זהר

כאן 11 | גאולה אבן-סער טענה שכל חייה הצביעה ליכוד, אבל מאמר מ-2006 טען אחרת. יש פער - וסגרנו אותו | אופירה אסייג, טענה שבסין וביפן אין תאונות דרכים. בדקנו. ועוד פערים קטנים | איך גם נתניהו וגם גדעון סער משתמשים באותו סקר להוכיח את הובלתם?

פורום כאן נעים

“למה אתה גונב?”: מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד”א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

מעצר חוליית גנבי עגלים בנגב

צוותי מג"ב שביצעו אכיפה באזור הדרום, על מנת לסכל גניבות חקלאיות, התחקו אחר חוליה שגנבה עגלים ממושב יכיני. בתום מרדף רגלי ורכוב, בסיוע היחידה האווירית, נעצרו החשודים, והעגלים הושבו לבעל המשק כשהם בריאים ושלמים.

נעים לעקוב אחרי

חדשות כאן ישראל כסף מדבר קהילה

מעל רבע ממשקי הבית נמצאים מתחת לקו העוני או בקרבתו

מרכז אדוה - המכון לחקר החברה הישראלית, "הממצאים שלנו, מסייעים להפנות את תשומת הלב לתחומי מדיניות שיש בהם כדי לסייע למשפחות בקרבת העוני במאמציהן להיאחז במעמדן ולהימנע מהידרדרות לשורות העוני ובו בזמן להבטיח להן נגישות לשירותים הטיפוסיים למעמד הבינוני. למשל, הגדרה של סל אוניברסלי של שירותי חינוך בלתי פורמלי ומימונו הציבורי" ◄תחולת העוני בישראל גבוהה מאוד, מן הגבוהות בארצות המערב ובוודאי גבוהה דיה, כדי למקד בה ואך ורק בה את הדיון הציבורי. אולם כפי שמחקר זה מלמד, מצבו של רובד קרבת העוני, אינו טוב הרבה יותר.
דר' שלמה סבירסקי, מרכז אדוה. ברקע: מחקר קובע ישראל מתחת לקו העוני או בקרבתו | עיבוד צילום: שולי סונגו
דר’ שלמה סבירסקי

מרכז אדוה – המכון לחקר החברה הישראלית, מפרסם היום (חמישי, ז’ באדר ב’ התשע”ט) מחקר חדש: “קרבת העוני; סיכון לעוני, סיכוי להצטרפות למעמד הבינוני” – ממנו עולה, תמונה עגומה ומדאיגה, כי מעל רבע מכלל משקי הבית בישראל נמצאים מתחת לקו העוני או בקרבתו. מחברי מחקר: דר’ שלמה סבירסקי, מר אביב ליברמן והגב’ אתי קונור-אטיאס. המחקר נערך במימון של ‘קרן המחקרים של המוסד לביטוח הלאומי’. 

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

מה זה “קרבת העוני” ומדוע יש לבחון משקי בית הנמצאים בו? לאנשי מרכז אדוה, יש תשובה והסבר; מיום שהחלו מדינות לקבוע קו עוני, ברור היה שכל סכום או שיעור שייקבע יהיה בבחינת קו שרירותי שאינו מקיף בהכרח את כל האוכלוסייה הנתונה במצוקה.

הסטטיסטיקאית והכלכלנית האמריקנית מולי אורשנסקי שעיצבה בתחילת שנות ה-1960 את מדד העוני האמריקני, טענה, כי מן הראוי לבחון לא רק את העניים אלא גם את אלה שהכנסתם אמנם מציבה אותם מעט מעל לקו העוני, אך עדיין רחוקה מלהוות “הכנסה מינימלית סבירה“.

קבוצה זו נקראה על ידה “קרבת העוני” (Near Poverty).  מפקד האוכלוסין האמריקני מקפיד לפרסם אחת לשנה נתונים גם על אוכלוסיית קרבת העוני, ומגדיר אותו כרובד שהכנסתו החציונית היא בטווח שבין 100% ו-125% מהכנסת קו העוני.

אחראית קשרי עיתונות של מרכז אדוה – המכון לחקר החברה הישראלית, הגב’ מירה אופנהיים, מסרה,לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי המחקר החדש של ‘מרכז אדוה’ מפנה תשומת לב אל שכבה חברתית הרחוקה מעין הדיון הציבורי בסוגיית העוני.

כידוע, תחולת העוני בישראל גבוהה מאוד, מן הגבוהות בארצות המערב ובוודאי גבוהה דיה, כדי למקד בה ואך ורק בה את הדיון הציבורי. אולם כפי שמחקר זה מלמד, מצבו של רובד קרבת העוני, אינו טוב הרבה יותר.

המחקר הנוכחי מבקש גם להרחיב את הדיון באפשרויות סיוע למשקי בית המצויים בקרבת העוני, מעבר למערך הקצבאות של המוסד לביטוח לאומי, על מנת שמשקי בית אלה, יוכלו ליהנות משירותים הנגישים כיום לבעלי הכנסות גבוהות יותר.

כמו גם להעלות על סדר היום את הצורך במימון ציבורי רחב יותר שייתר את הצורך ברכישת ומימון שירותים אלו.

ממצאים עיקריים מהמחקר “קרבת העוני; סיכון לעוני, סיכוי להצטרפות למעמד הבינוני”;

1. מחקר זה בחן את ‘רובד קרבת העוני’ – רובד שהכנסתו נעה בין קו העוני ובין 25% מעליו. בשנת 2016 תחולת העוני עמדה על 18.5% ורובד קרבת העוני על 8.1% ממשקי הבית בישראל.

לפיכך, עולה, כי בשנת 2016, מכלל משקי הבית בישראל, נמצאו 26.6%, מתחת לקו העוני או בקרבתו.

2. בשנת 2016, כמעט מחצית – 49.2% – מ’משקי הבית הערביים‘ נמצאו מתחת לקו העוני; בקרב ‘משקי הבית היהודים‘ השיעור המקביל היה 13.2%.

ברובד קרבת העוני, נרשם, כי הפער בין שתי הקבוצות קטן יותר; 13.5% ממשקי הבית הערבים מול 7.2% ממשקי הבית היהודים.

3. בשנת 2016, באוכלוסייה היהודית, קבוצת המוצא בעלת הייצוג הגבוה ביותר מתחת לקו העוני, הייתה של יוצאי אתיופיה22.8%.

ברובד קרבת העוני, הייצוג הגבוה ביותר היה של יוצאי ברית המועצות לשעבר, שעלו לישראל מאז 1990: 12.1%. אשכנזים דור שני, היו בעלי הייצוג הנמוך ביותר בקרבת העוני4.4%.

4. בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, שיעור משקי הבית שבראשם עומדת אישה נע סביב ה-35%; שיעור זה נותר יציב על פני כל התקופה 2016-2003.

לעומת זאת, ייצוגם של משקי בית שבראשם אישה ברובד העוני וברובד קרבת העוני גבוה יותר: בשנת 2016, 43.1% ו-42.9%, בהתאמה.

5. בין השנים 2003 ל-2016, עלה שיעור משקי הבית שבראשם עומד מועסק, שכיר ו/או עצמאי, הן מתחת לקו העוני והן ברובד קרבת העוני.

במקביל, אנו עדים גם לעלייה בשיעור משקי הבית שבראשם שני מפרנסים ומעלה, הן מתחת לקו העוני והן בקרבתו – עלייה של קרוב לפי שניים.

6. בין השנים; 2003 ו-2016, חל גידול בשיעור משקי הבית העניים שבראשם מי שלמד במוסד אקדמי – מ-13% ל-22.1% – עלייה חדה של 70%. שינויים דומים נרשמו גם ברובד קרבת העוני; מ-15.8% ל-26.7%.

7. משקל הקצבאות מהכנסה בקרב משקי בית עניים, עמד על 62.0% בשנת 2003 וירד עד ל-43.8% בשנת 2016. ברובד קרבת העוני, נרשמה ירידה דומה – מ-42% בשנת 2003 ל-30% בשנת 2016. ירידה הקרובה ל-30% בשני הרבדים.

8. בדקנו את ההוצאה של משקי בית שברובד קרבת העוני על ארבעה שירותים; ביטוח בריאות משלים של קופות החולים, ביטוח בריאות פרטי של חברות ביטוח, חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי.

במרבית הסעיפים, ההוצאה של משקי בית שברובד קרבת העוני הייתה קרובה לזו של משקי הבית העניים יותר מאשר לזו של הרובד הבינוני הנמוך.

9. בדקנו גם את ההסתברות להוצאה גבוהה מן ההוצאה החציונית של כלל משקי הבית (מלבד הרובד הגבוה) על כל אחד משירותים אלה.

בשנת 2016, ברוב סעיפי ההוצאה, ההסתברות של משקי בית יהודיים שברובד קרבת העוני להוצאה גבוהה מהחציון הייתה קרובה לזו של רובד העוני יותר מאשר לזו של הרובד הבינוני הנמוך.

ההסתברות המקבילה בקרב ערבים שונה – ברוב המקרים היא קרובה יותר לרובד הבינוני הנמוך.

 תרומת המחקר לדיון הציבורי בסוגיית העוני בישראל;

הדיון הציבורי בסוגיית העוני בישראל, מתמקד בשתי סוגיות עיקריות;

א. מהו קו העוני?

מחקר זה, מצביע על כך, כי הקו הקיים מדיר רובד רחב שמצבו אינו שונה מהותית מזה של רובד העוני.

ב. מהם האמצעים הראויים לצמצום העוני?

הממצאים שלנו מצביעים על האפשרות שהעלאה אל מעל לקו העוני, עלולה שלא להספיק, שכן רבים מן המאפיינים של הרובד המצוי מיידית מעל לקו, אינם שונים מהותית מאלה של הרובד שמתחת ל-קו.

בו בזמן, הממצאים שלנו, מסייעים להפנות את תשומת הלב לתחומי מדיניות שיש בהם כדי לסייע למשפחות בקרבת העוני במאמציהן להיאחז במעמדן ולהימנע מהידרדרות לשורות העוני ובו בזמן להבטיח להן נגישות לשירותים הטיפוסיים למעמד הבינוני. למשל, הגדרה של סל אוניברסלי של שירותי חינוך בלתי פורמלי ומימונו הציבורי.

אל המסמך המלא; קרבת העוני: סיכון לעוני, סיכוי להצטרפות למעמד הבינוני.




דילוג לתוכן