חָרְדָה, מי לא מכיר את המצב הפסיכולוגי והפיזיולוגי, כאשר אתם חשים באי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. בקיצור; פחד, דְּחָק, עָקָה, לחץ, סטרס ועוד מרעין בישין מסוגו ועוד בימים אלו של אפטר קורונה ובימים אלו של “מבצע שומר חומות” שאת השלכותיו חשים אזרחי ישראל במתקפת הטרור של החאמס.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
על פי מומחים “חרדה” היא אינה בהכרח דבר רע. מבחינה אבולוציונית, החרדה, אפילו חיונית להישרדותנו, זאת משום שהיא מובילה לתגובה הולמת לסכנות השונות.
מסיבה זו בדיוק, קשה כל כך לפתח ‘תרופות נוגדות חרדה’; המעגלים העצביים האחראים על חָרְדָה קשורים קשר הדוק למעגלים המקודדים זיכרון, מודעות לעצמנו ולסביבה, ותפקודים חיוניים נוספים הנדרשים להתמודדות עם איומים.
לפיכך, חוקרים בכל העולם, מנסים לפתח תרופות שיפחיתו חרדה באופן בררני מבלי לגרום לתופעות לוואי בלתי-רצויות. בשורה מעודדת בנושא זה, הגיעה אתמול (יום שלישי, ז’ סיוון, ה’תשפ”א); תוסף מזון טבעי, הקרוי; ‘בטא-סיטוסטרול’, העשוי להפחית חרדה.
כך עלה ממצאי ממחקר חדש בעכברים שערכו מדעני מכון ויצמן למדע. התוסף הוריד את מפלס החרדה בעכברים, כאשר ניתן לבדו, והוא אף פעל בסינרגיה עם “פרוזק” שהיא תרופה נפוצה לטיפול בדיכאון וחרדה.
הממצאים המסקרנים התפרסמו בכתב-העת המדעי Cell Reports Medicine, ישוּחזרו גם בניסויים קליניים, ייתכן ש’בטא-סיטוסטרול‘ המצוי בין היתר באבוקדו, ישמש לטיפול בחרדה בבני-אדם.
המעבדה של פרופ’ מייק פיינזילבר ב’מחלקה למדעים ביומולקולריים‘ חוקרת “חלבוני יבוא” (אימפורטינים) המובילים מולקולות אל תוך גרעין התא.
לפני כמה שנים גילו דר’ ניקולאס פאניוטיס וחברים נוספים במעבדתו של פרופ’ פיינזילבר, כי עכברים ללא חלבון יבוא מסוים; אימפורטין אלפא-5 – הפגינו פחות חרדה בנסיבות מלחיצות בהשוואה לעכברים רגילים.
החוקרים, בדקו כיצד נבדלים עכברים “רגועים” אלה מעכברים רגילים מבחינת ביטוי הגנים וזיהו חותם גנטי של אותה “שלווה“; כ-120 גנים עם דפוס ביטוי מסוים בהיפוקמפוס, אחד מ-איזורי המוח המווסתים חרדה.
במחקר החדש, סרק דר’ פאניוטיס, יחד עם עמיתיו, מאגר בין-לאומי, במטרה לאתר תרופות קיימות או חומרים אחרים המחקים את אותה חתימה גנטית.
דר’ פאניוטיס, זיהה חמש מולקולות אפשריות ובחן את השפעתן על התנהגות עכברים. המולקולה שהתגלתה כבעלת השפעה מרגיעה על התנהגות העכברים הייתה בטא-סיטוסטרול, הנמכרת בחנויות טבע כ-תוסף מזון, המיועד בעיקר ל-הורדת כולסטרול.
בסדרת ניסויים, עכברים שקיבלו בטא-סיטוסטרול, הפגינו הרבה פחות ‘חרדה‘ מאשר עכברים בקבוצת הביקורת.
כך למשל, במבחן “השטח הפתוח” הבודק רמות חרדה ב-מכרסמים, הם הסתובבו ללא חשש באזורים מוּארים היטב באור בוהק, בעוד עכברים רגילים לא העזו להסתובב באזורים אלה במרכז השטח הפתוח והעדיפו להישאר באזורים מוחשכים בצדדים.
יתר על כן, העכברים, שקיבלו את הבטא-סיטוסטרול לא הפגינו תופעות לוואי המצופות מתרופות נגד חרדה, כגון הפרעות בתנועתיות או הימנעות מגירויים חדשים.
█ מכון ויצמן למדע; “כדי להגיע למינון נוגד חרדה, יש לאכול אבוקדו יום ולילה. במקרה כזה, סביר יותר שנפתח בעיות עיכול, לפני שנפחית את רמת החרדה…”
בהמשך בדקו המדענים את השפעתו של הבטא-סיטוסטרול על העכברים בשילוב עם פלואוקסטין, תרופה מקבוצת ה-SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של המוליך העצבי סרוטונין), הנמכרת, בין היתר, תחת שם המותג; “פרוזק“.
התוצאה הייתה סינרגיה בין השניים; כאשר הבטא-סיטוסטרול והפלואוקסטין ניתנו יחדיו, שניהם הורידו את החרדה בעכברים במינון נמוך יותר מאשר זה הנדרש כשכל אחד מהם ניתן לחוד.
“אחת הבעיות הגדולות של תרופות נגד חרדה היא תופעות הלוואי שלהן. אם בטא-סיטוסטרול, יכול לעזור להוריד את המינון של תרופות אלה, אולי הוא יפחית גם את תופעות הלוואי”, אומר דר’ פאניוטיס.
בטא-סיטוסטרול מופיע באופן טבעי בצמחי מאכל רבים, והוא נחשב לחומר בטוח, שכן הוא משווק כבר שנים כ’תוסף תזונה‘.
החומר, נמצא בריכוז גבוה במיוחד בפרי העץ ‘אָבוֹקָדוֹ‘ וגם ב-פיסטוק, שקדים ואגוזים אחרים, ב-שמן קנולה, בדגנים שונים ובצמחים נוספים.
עם זאת, זלילת אבוקדו כשלעצמה לא תספיק, ככל הנראה להרגיע נפש חרדה.
“כדי להגיע למינון נוגד חרדה, יש לאכול אבוקדו יום ולילה. במקרה כזה, סביר יותר שנפתח בעיות עיכול לפני שנפחית את רמת החרדה“, אומר דר’ פאניוטיס.
המדענים עדיין לא פענחו את המנגנון נוגד החרדה של הבטא-סיטוסטרול, אך הם אכן, גילו בעכברים שקיבלו את התוסף שינויים בביטוי של כמה גנים המופעלים בדרך כלל במצבי לחץ.
כמו כן, הם גילו בעכברים אלה שינויים ברמות של מטבוליטים ומוליכים עצביים באזורי מוח המעורבים ב-וויסות חרדה.
מכיוון שהמחקר התמקד במסלולים עצביים המעורבים בוויסות חרדה הן בעכברים והן בבני-אדם, סביר להניח, כי הממצאים תקפים גם לבני-אדם.
“כדי לקבוע זאת, יש צורך כמובן בניסויים קליניים“, מבהיר פרופ’ פיינזילבר ומוסיף; “ובכל מקרה, אנחנו ממליצים להתייעץ עם רופא לפני ששוקלים לקחת בטא-סיטוסטרול ל-הפחתת חרדה“.
מטעם מכון ויצמן למדע, נמסר לאתר ‘כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי במחקר השתתפו; פיליפ פרוינד ודר’ לטיציה מרבלדי מ-המחלקה למדעים ביומולקולריים;
דר’ טלי שליט מן המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד; דר’ אלכסנדר ברנדיס ו-טבי מלמן, מ-המחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים; ודר’ מיכאל צורי מ-המחלקה למשאבים וטרינריים.
מכון ויצמן למדע, הוא מכון מחקר מדעי בסיסי ורב-תחומי מהמובילים בעולם במדעי הטבע והמדעים המדויקים.
מכון ויצמן למדע, ממוקם בעיר רחובות. המכון, הוקם לראשונה כ’מכון דניאל זיו‘ ב-1934, על-ידי ישראל ורבקה זיו מלונדון לזכר בנם דניאל.
בשנת 1949, שוּנה שם המכון לכבודו של דר’ חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל ומייסד המכון.
█ חקלאי גרנות היא התארגנות חקלאית לשיווק ישיר מהחקלאי לקמעונאי. חקלאי גרנות – משקיעים באיכות קוטפים באהבה!
מטעם משרד מירב בורמד – יחסי ציבור, דוברות וייעוץ תקשורתי, נמסר בתגובה לידיעה על ידי הגב’ מירב בורמד, כי הפרסום באתר ‘כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ בדבר הבשורה שיצאה מטעם מכון ויצמן למדע; “תוסף מהצמחים, כמו ‘אבוקדו’ מפחית רמות החרדה” – הנו בהחלט מעודד את מגדלי האבוקדו בישראל.
ב”תאגיד גרנות” בעלי המותג המוביל במדינת ישראל של מגדלי האבוקדו בארץ, אינם מסתירים את שביעות רצונם מתוצאות ראשיתו של המחקר ב’מכון ויצמן‘ ממנו עולה, כי תוסף מזון טבעי, הקרוי; ‘בטא-סיטוסטרול’, העשוי להפחית ‘חרדה’.
כאמור, החומר, נמצא בריכוז גבוה במיוחד בפרי העץ ‘אָבוֹקָדוֹ’ וגם ב-פיסטוק, שקדים ואגוזים אחרים, ב-שמן קנולה, בדגנים שונים ובצמחים נוספים.
עד שיהיה ניתן לקבוע זאת סופית, יש צורך כמובן בניסויים קליניים ובכל מקרה, אנחנו מצטרפים להמלצת המדענים, להתייעץ עם רופא לפני ששוקלים לקחת בטא-סיטוסטרול לצורך הפחתת חרדה“.
‘אבוקדו חקלאי גרנות‘ גאים לבשר לציבור הרחב, כי; “גידול האבוקדו נטוּע עמוק בשורשים שלנו, למעלה מ- 70 שנה שאנחנו חיים את הפרי המיוחד הזה…
בין אם אנחנו מומחים בגידול; אבוקדו, הדרים, פירות נשירים או ירקות שורש, לכולנו משותף דבר אחד – השקעה של כל הלב והנשמה בתוצרת שלנו”.
החיבור שלנו לאדמה שכל כך מתאימה לגידול אבוקדו, ההתלהבות וההתמחות רבת שנים, מייצרת את האבוקדו האיכותי ביותר בישראל ואולי בעולם כולו.
‘אבוקדו חקלאי גרנות’‘ מוספים, כי; “אנחנו גאים להחזיק ב-25,000 דונם של מטעים ולספק כ-40% מהאבוקדו שהישראלים אוכלים, לצד ייצוא אל רשתות המזון המובילות בעולם.
אבוקדו הוא פרי סוּפר מיוחד, בניגוד לפירות אחרים שמכילים בעיקר סוכרים הוא מכיל שומנים בריאים ולא פחות מ-20 סוגים של ויטמינים ומינרלים.
מנה אחת של אבוקדו (כ-40 גרם), מכילה: 64 קלוריות, כ-6 גרם של שומן, 3.4 גרם פחמימות, כ-3 גרם סיבים תזונתיים ופחות מגרם סוכר.
היתרונות הבריאותיים של האבוקדו רבים מאוד. על קצה המזלג נזכיר שהאבוקדו בריא ללב ושומר על כולסטרול מאוזן, הוא מספק לעיניים שלנו, הגנה נוגדת חמצון הממזערת את נזקי הגיל, ויטמין ה-K שבו עוזר לספיגת הסידן בעצמות.
כמו כן, עשוי להוריד את הסיכון לאוסטאופורוזיס, חוּמצה פולית, הוכחה כמורידה את הסיכון לחלות ב-סרטן המעי הגס, הקיבה, הלבלב וצוואר הרחם.
וכן כמפחית דיכאון, סיבים תזונתיים מסייעים לבריאות מערכת העיכול, הלב ומערכת החיסון ומשפרים ירידה במשקל והאשלגן חיוני להתכווצות השרירים.
כדי ליהנות מיתרונותיו הרבים של האבוקדו, מומלץ לאכול 2-6 כפות אבוקדו ביום (בהתאם למצב הבריאותי האישי).