ברכת חג שבועות | מערכת כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה פסיכולוגיה

מחקר חדש על סטריאוטיפים וגזענות מוטמעים מגילאי 3-7

בישראל של ימינו עדיין קיימת התבדלות על פי צבע עור וזה מוטמע כבר אצל ילדים בגילאי הגן. המחקר ששיחזר את ניסוי הבובות המפורסם של קלארק וקלארק (Clark & Clark) יכול להבהיר את הצורך של ילדים להכיר ילדים מתרבויות אחרות ◄ בשאלה שהוצגה לילדים על צבע הבובה שהם מעדיפים-חומה או לבנה, 75% העדיפו לשחק עם הבובה הלבנה, למרות שכמעט מחצית ממדגם הילדים היו אתיופים.
בובות הניסוי של מחקר באוניברסיטת אריאל: סטריאוטיפים וגזענות מוטמעים מגילאי 3-7
בובות הניסוי של מחקר באוניברסיטת אריאל: סטריאוטיפים וגזענות מוטמעים מגילאי 3-7

מחקר חדש של אוניברסיטת אריאל, מעלה, כי סטריאוטיפים וגזענות מוטמעים מגילאי 3-7. המחקר הנוכחי שיחזר את ניסוי הבובות המפורסם של קלארק וקלארק (Clark & Clark, 1947) שהתבצע בארצות הברית בשנת 1947 ובשנת 1970, שהיו ניסוי ראשון מסוגו ושני שהראה כיצד צבע עור משפיע על תפיסותיהם של ילדים כלפי בובות בעלי צבע עור שונה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

המחקר שפך אור על ה‘גזענות’ שהייתה קיימת, על ההערכה העצמית של כהי העור האפרו-אמריקנים וכן על סטראוטיפים איתם גדלים ילדים, על מה יפה יותר ומה טוב יותר. אבוסנט לקאו ו-יעל נוימן, עורכי המחקר בעבודה הסמינריונית שלהן בהנחייתה של דר’ אור גיא, בחנו תפיסות אלה כלפי יוצאי החברה האתיופית בישראל, אמרו, כי מחקר מסוג זה, לא בוצע לפני כן בישראל.

ואכן ממצאי המחקר הנוכחי, היו זהים למחקר בובות הניסוי של קלארק וקלארק, ללמידה חברתית ברכישת דעות קדומות, כאשר בישראל, של היום, התברר, כי 75% מתוך 70 הילדים מ-גילאי 3-7 שנבדקו, ביניהם 32 ילדים יוצאי אתיופיה ו-38 ילדים ממוצא אחר אשר אינם כהי אור, העדיפו לשחק עם הבובה הלבנה על פני הבובה החומה.

בנוסף לכך, התברר, כי כאשר נשאלו “איזו בובה יותר נחמדה לדעתם” השיבו 66% מתוכם, כי בחרו ב”בובה לבנה” ובמקביל 77% מהילדים, חשבו, כי; “הבובה החומה היא רעה“.

מן הממצאים, עוד עולה, כי גם ילדים יוצאי אתיופיה (61%) מעדיפים יותר את ‘הבובה הלבנה’ על פני ה’חומה‘ אמנם האחוזים נמוכים יותר מהילדים האחרים ומכאן ניתן לראות, כי המוצא, הינו גורם משפיע על תפיסות הילדים והזדהות עם בובות שדומות לגוון עורם.

מחקר זה, מראה, כי עדיין בישראל של ימינו קיימת התבדלות על פי צבע עור וזה מוטמע כבר אצל ילדים בגילאי הגן. מחקר זה, יכול להבהיר את הצורך של ילדים להכיר ילדים מתרבויות אחרות. זאת על מנת להוביל לצמצום השימוש בסטריאוטיפים והפחתת תופעת הגזענות בעולם ובישראל בפרט.

 אוניברסיטת אריאל בשומרון

אוניברסיטת אריאל בשומרון, הנה האוניברסיטה היחידה בכ-40 השנים האחרונות אשר קיבלה מעמד של אוניברסיטה. האוניברסיטה, הוקמה בשנת 1982מכללה).

וכיום לומדים באוניברסיטת אריאל, כ-14,000 סטודנטים, מהם כ-10,500 לתואר אקדמי ב-36 תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני, המתקיימות בארבע הפקולטות (מדעי הבריאות, הנדסה, מדעי הטבע ומדעי החברה) ושני בתי הספר (ארכיטקטורה ותקשורת) בקמפוס.

היתר לומדים במרכז ללימודים קדם אקדמיים ובמרכז לעיצוב ולטכנולוגיה (הנדסאים). בנוסף, פועלת בעיר תל אביב יחידה ללימודי חוץ והמשך.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

1 Comment

  • . האם האדם המראיין היה אדם כהה עור או בהיר עור? האם שקלתם את האפשרות שזהות המראיין עלולה להשפיע על התוצאות? ייתכן שחלק מהתשובות ניתנו מתוך כוונה לרצות את המראיין, כך שאם המראיין ” לבן” התשובה תהיה “לבן טוב יותר” ואם המראיין “שחור” התשובה תהיה ” שחור טוב יותר”?

    פרט לכך, התוצאות הן קשות מאוד ומציגות מציאות עצובה ביותר. כדי שילד (לבן או שחור) יצליח יותר בחיים חייב לשפר ולהעצים לו את הדימוי העצמי.

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן