אוניברסיטה | מכללה בריאות הציבור חדשות מחקרים בארץ ובעולם

מדוזות: חוקרי אוניברסיטת חיפה, מרגיעים: הקיץ, יגיעו מעט מדוזות

ד”ר דור אדליסט מן החוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה; “בהתבסס על שנים קודמות בהן המדוזות הגיעו באיחור והיו לנו נחילי קיץ קטנים, ייתכן ונראה תופעה זו, גם השנה ◄ פרופ' אנג'ל וד"ר אדליסט, מבקשים מהמתרחצים להמשיך ולדווח באתר "מדוזות בעם" בוודאי אם הם נתקלים במדוזות, אבל גם אם לא! הדיווחים, מסייעים גם לציבור הרחב וגם לאיסוף המידע הרב שנתי שלהם.
0
0
פרופ' דרור אנג'ל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, נחשב מומחה למֵדוּזָות ברקע: מדוזה בים התיכון | צילום: ויקיפדיה | עיבוד: Photolab | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
פרופ’ דרור אנג’ל, מדוזה

צפירת הרגעה או תקווה? חוקרי אוניברסיטת חיפה, מהמרים; כי עקב הזרם הצפוני בים התיכון, שיכול אולי לסחוף את המֵדוּזוֹת אל חופי ישראל וגם לאזורים מרוחקים יותר, היה חלש השנה, כך שאולי הזרמים הינם חלק מההסבר לתופעה של צפי למיעוט של מדוזות שיגיע אל ישראל.

 רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה בפייסבוק או בטוויטר

האם נחווה קיץ בלי מֵדוּזוֹת? בניגוד לשנים קודמות, בהן בתקופה זו של השנה הופיעו נחילי ענק של מדוזתהחוטית הנודדת‘ כבר מגיעים לחופי ישראל, החופים כמעט ונקיים לגמרי ממדוזות.

על פי ההערכות של החוקרים של אוניברסיטת חיפה, המתפרסמים היום (חמישי, י”ז תמוז תשפ”ג) ייתכן, כי מצב זה יישמר, לכל אורך הקיץ וכך נחווה קיץ שהוא כמעט נטול מדוזות.

מדוּזה הוא שם עממי לקבוצה לא פורמלית של יצורים ימיים מתת-מערכה Medusozoa אשר תחת המערכה צורבים.

יצורים אלו לרוב מאופיינים בכך שהם עשויים מחומר דמוי ג’לי, הן אינן יודעות לשחות ונעות בעזרת הזרם, בעלות מבנה כללי, המזכיר מטרייה או פעמון כאשר ה”ענבל” עשוי מספר משושים או זרועות ציד בעלי תאי צריבה.

ד”ר דור אדליסט מן החוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה, אומר, כי; “בהתבסס על שנים קודמות בהן המדוזות הגיעו באיחור והיו לנו נחילי קיץ קטנים, ייתכן ונראה תופעה זו, גם השנה.

כלומר, לא יגיע אלינו נחיל גדול וצפוף של מדוזות. אנחנו אומרים, זאת בזהירות וכמובן שהמציאות עוד יכולה להשתנות, אבל אם מסתכלים על מקרי העבר, זו בהחלט ההערכה הסבירה, נכון לרגע זה”.

בשנים האחרונות, בשלב זה של הקיץ נחיל גדול של החוטית הנודדת כבר היה ממלא את החופים, המֵדוּזוֹת סותמות את המסננים של תחנות הכוח וכל הליכה לים, מלווה בחששות של צריבות.

השנה, החופים עדיין נקיים כמעט לגמרי והדיווחים על המדוזות הם ספורדיים. ד”ר אדליסט ופרופ’ דרור אנג’ל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, שהקימו את האתר “מדוזות בעם” שבו הציבור הרחב מדווח על מפגש עם מֵדוּזוֹת, מספרים על כך שרוב הדיווחים הם על ים נקי.

“בשנים קודמות, היינו מקבלים דיווחים כבר מ-יַכְטוֹנֶרִים (הידועים גם כאנשי יאכטה או מלחים, הם אנשים העוסקים ביאכטה כפעילות פנאי או ספורט) ו-מִכְמָרְתָּנִים שנמצאים בלב-ים, שהמדוזות בדרך אלינו. בינתיים גם הם מספרים שהים נקי ממדוזות“, אומר פרופ’ אנג’ל.

פרופ’ דרור אנג’ל מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, נחשב מומחה למֵדוּזָות מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים על שם ליאון צ’רני, השותף הישראלי בפרויקט GO JELLY וממנהלי “אתר המדוזות הישראלי“.

ד”ר אדליסט; “אז למה המֵדוּזוֹת לא מגיעות? החוקרים אוספים עוד ועוד מידע לגבי המדוזות, הנסתר עדיין רב על הגלוי.

באתר בו כל אחד יכול לדווח על מדוזות שנראו בחופי הים התיכון וכן לצפות במפת הפיזור שלהן לאורך חופי ישראל, מוביל מיזם חדש שעוסק בשתי בעיות חשובות שקיימות באוקיינוסים כיום: המיקרופלסטיק וה… מדוזות.

גם ד”ר גור מזרחי מבית הספר למדעי הים על שם צ’רני באוניברסיטת חיפה, מספר על תמונה דומה – הפעם ממעוף הציפור.

במחקר אותו מוביל ד”ר יואב להן מבית הספר למדעי הים, הם רגילים לזהות את נחיל המדוזות בעזרת מטוס, ואז לשוט אליו, כדי לחקור אותו לעומק.

ד”ר דור אדליסט מן החוג לציוויליזציות ימיות של אוניברסיטת חיפה | עיבוד: Photolab | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
ד”ר דור אדליסט

ד”ר מזרחי, עלה לאוויר בתחילת השבוע, אבל המראה שראה היה ים נקי מה”חיות הלבנות והצורבות“.

“השטח שסקרנו מן האוויר, היה רחב מאוד. טסנו במרחק של 6 מייל מקו החוף ולאורך כל החופים ולא נצפו נחילי מֵדוּזוֹת.

ראינו מעט מֵדוּזָות שייתכן והן נשארו באזור מתקופות החורף והאביב”, אמר ד”ר מזרחי, שחוזה גם הוא בסבירות גבוהה שהקיץ הזה, יהיה נקי יחסית ממֵדוּזָות.

אז למה המֵדוּזוֹת לא מגיעות? כמו תמיד כשמדובר בענייני מדוזות, מדובר בהערכות.

למרות שבכל שנה אוספים החוקרים עוד ועוד מידע לגבי המדוזות, הנסתר עדיין רב על הגלוי.

אפשרות אחת היא שינוי בזרמי הים, שאולי סחפו את המדוזות לאזורים אחרים.

אולם לדברי החוקרים, הם לא מזהים דיווחים על נחילי מֵדוּזוֹת במקומות אחרים, אליהם, יכלו להגיע בעקבות שינוי בזרמים.

בנוסף לכך, הזרם הצפוני, שיכול אולי לסחוף את המדוזות אל חופי ישראל וגם לאזורים מרוחקים יותר היה חלש השנה, כך שאולי הזרמים הינם חלק מההסבר לתופעה.

ההערכה המרכזית עליה מסכימים החוקרים היא ש’שינויי אקלים‘ גרמו לכך שמי הים התחממו בצורה איטית יותר השנה ולכן, הטמפרטורה הנוחה ל”הבשלת” הפוליפים למדוזות התאחרה בשבועיים.

לאור זאת, ההערכה הראשונית של פרופ’ אנג’ל וד”ר אדליסט הייתה שגם המדוזות, יאחרו במשך זמן דומה. אולם הזמן עבר והמדוזות מיאנו להגיע. אז מה בכל זאת קרה?

פרופ’ אנג’ל; “אין ספק שקיץ ללא מדוזות הוא בשורה מצוינת למתרחצים, אבל אם מישהו חושב שמדובר ב’סוף המדוזות’ – אז הוא טועה.

“אנחנו עדיין מעריכים, כי תהליך הרבייה של המדוזות אכן התקיים באיחור של שבועיים-שלושה, אולם ייתכן שכשהן כן הבשילו, נכנס לתמונה גורם אחר, למשל בעל חיים שטורף את המדוזות כשהן עדיין קטנות.

ייתכן כמובן שקרו דברים אחרים, שהרי הים הוא מערכת מורכבת וסבוכה”, אמר פרופ’ אנג’ל.

כאמור, החוקרים מזהים בשנים האחרונות מספר קייצים דומים, למשל בשנים; 2016, 2018 ו-2021. לדבריהם, על פי מה שהתרחש בשנים אלו, הם צופים שגם השנה נראה קיץ דומה שבו יגיעו מעט מדוזות לחופי ארצנו.

מבחינתם, זוהי בהחלט בשורה טובה למתרחצים – אולם הם עדיין מזכירים, כי מדובר בהערכות ולאור מורכבותה של המערכת הימית, המצב עוד יכול להשתנות.

פרופ’ אנג’ל וד”ר אדליסט, מבקשים מהמתרחצים להמשיך ולדווח באתר “מדוזות בעם” בוודאי אם הם נתקלים במדוזות, אבל גם אם לא! הדיווחים, מסייעים גם לציבור הרחב וגם לאיסוף המידע הרב שנתי שלהם.

“אין ספק שקיץ ללא מדוזות הוא בשורה מצוינת למתרחצים, אבל אם מישהו חושב שמדובר ב’סוף המדוזות‘ – אז הוא טועה.

מה שקרה השנה לא אומר דבר לגבי אוכלוסיית המדוזות שיושבות בקרקעית הים, כשהן עדיין בשלב הפוליפ. רוב הסיכויים שמושבות הפוליפים עדיין קיימות ומחכות לתנאים המתאימים לבקוע ולשחרר לים מדוזות בוגרות.

כך שלפי כל מה שאנחנו יודעים כעת, המדוזות ממש אינן הולכות להעלם. השנה הנוכחית היא רק מכה קלה בכנף עבורן”, סיכם פרופ’ אנג’ל.

המיזם מתבסס על ממצאיו של מחקר שבו הצליחו חוקרים לבודד חלקיקי זהב זעירים מתוך נוזל באמצעות ריר שמדוזות מפיקות.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן