על פי תחזית ארצית של השירות המטאורולוגי הישראלי, יהיה היום (ראשון, כ”ג באדר א’ התשפ”ד, 03/03) מזג האוויר; ממעונן חלקית עד מעונן. מצפון הארץ ועד לצפון הנגב צפויים גשמים מקומיים. בשעות הצהריים הגשמים יתמעטו בהדרגה. תחול ירידה ניכרת בטמפרטורות והן תהיינה מעט נמוכות מהרגיל לעונה. הלילה: מעונן חלקית עד מעונן. בצפון הארץ ובמרכזה עדיין יתכנו גשמים מקומיים קלים.. כל שוחרי הרחצה בחופי הרחצה, בים התיכון שלנו, לא הפסדתם דבר אם תכננתם ללכת מחר ל-ים, קבלו התראה; “אחרי קיץ נטול מֵדוּזוֹת והגודל העצום של המֵדוּזוֹת בנחילי החורף, אנחנו צופים שהקיץ הקרוב יהיה יחסית מרובה במֵדוּזוֹת” כך אמר ד”ר דור אדליסט ביולוג ימי, ממעבדת AMBER ב-אוניברסיטת חיפה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מדוזות מהמין “חוטית נודדת” בגדלים חסרי תקדים, כשהגדולה שנמדד עוברת את 30 הקילוגרמים, נצפו בימים האחרונים לאורך חופי ישראל זאת אחרי קיץ וסתיו, נטולי מֵדוּזוֹת לחלוטין.
“נחילי חורף של חוטיות הם כבר עניין שבשגרה בשנים האחרונות, אבל השנה הגודל של המֵדוּזוֹת בהחלט חריג.
לדברי ד”ר אדליסט, ממקימי האתר המדע האזרחי “מדוזות בעם” יחד עם פרופ’ דרור אנג’ל מאוניברסיטת חיפה; קיימים מספר הסברים אפשריים לתופעת מֵדוּזוֹת הענק.
העיקרי בהם נוגע לכמויות המשקעים המרשימות של החורף הזה, שהביאו עימם חומרי דשן רבים ל-ים.
כתוצאה מכך, התפתחה יצרנות של אצות, בעקבותיה פריחה של הזואופלנקטון פלנקטון (בעברית: צֶפֶת) הוא השם שניתן לצבר של אורגניזמים זעירים.
האורגניזמים, שוחים ובעיקר נסחפים – השוכנים במימי האוקיינוסים וה-ימים, כמו גם במאגרי מים מתוקים שונים, הוא ניזון עליהן, ולבסוף המדוזות ניזונות עליו.
פרטים של זואופלנקטון, הם בדרך כלל מיקרוסקופיים, אבל חלקם (דוגמת מדוזות) גדולים יותר וניתנים לצפייה בעין בלתי מזוינת.
“בפעם האחרונה שהייתה לנו תופעה כזו, של קיץ ללא מדוזות ואחריו נחילי חורף מפותחים, הייתה בשנים; 2016-17 ואחריהן חווינו בקיץ 2017, נחילי קיץ אינטנסיביים.
לכן אנחנו צופים גם בקיץ הקרוב פריחה משמעותית בחודשים; יוני ויולי“, סיכם ד”ר אדליסט.
מי את המדוזה “חוטית נודדת”
חוטית נודדת (שם מדעי: Rhopilema nomadica) היא מין בסוג חוטית. ממלאת תפקיד משמעותי במערכות אקולוגיות ימיות.
החוטית הנודדת היא – מֵדוּזָה טרופית, הנפוצה יותר באוקיינוס השקט וההודי. ה-מֵדוּזָה הקרויה; “חוטית נודדת” שהיא – מֵדוּזָה ייחודית במינה. במאמר זה, נציג את המדוזה המרתקת ונחשוב על השאלה, מי זאת בעצם החוטית הנודדת?
תרומות של מין זה;
1. מקור מזון; מדוזות חוטיות נודדות משמשות מזון לטורפים ימיים שונים, כולל; דגים, צבי ים ומינים מסוימים של ציפורים. הם חלק חשוב ממארג המזון הימי.
2. שליטה באוכלוסיות הטרף; על ידי האכלה מאורגניזמים פלנקטוניים קטנים, המדוזות חוטיות נודדות עוזרות לשלוט באוכלוסיות של אורגניזמים אלו, ולמנוע אכלוס יתר וחוסר איזון ב-מערכת האקולוגית.
3. רכיכה תזונתית; כאשר מדוזות חוטיות נודדות, נצרכות על ידי טורפים, החומרים התזונתיים שלהן, מועברים לאורך שרשרת המזון, ותורמים למחזוריות של חומרים מזינים בסביבות ימיות.
4. מיני אינדיקטור; שינויים בגודל האוכלוסייה או בתפוצה של מדוזות חוטיות נודדות, יכולים להעיד על שינויים סביבתיים או תנודות במערכת האקולוגית הימית, מה שהופך אותם למינים אינדיקטורים חשובים לחוקרים.
בסך הכל, המדוזה החוטים הנודדת, ממלאת תפקיד מכריע בשמירה על האיזון והבריאות של מערכות אקולוגיות ימיות.
מנגנון הצריבה
זרועות ציד של החוטית, נראות כחוּטים רבים ומכאן שמה. זרועות אלו, מכילות תאים צורבים דמויי מזרק שבעזרתם היא משתקת את הטרף ממנו ניזונה.
הארס הפוליפפטיד מאוחסן במצב יציב תאים הצורבים ואינו פעיל עד רגע השחרור.
ברגע של מגע גוף חי בזרועות נוּרים “המזרקים הקטנים” בלחץ של כ-150 אטמוספירות ובמהירות דומה לזו של כדור היוצא מלוע אקדח לתוך גוף הטרף ומחדירים לתוכו את הארס.
תאי הצריבה עצמוניים ומסוגלים לשחרר את המזרק עם הארס גם זמן רב לאחר שהזרועות נותקו מגוף המדוזה.
עקיצת המדוזה מאופיינת בכאב, תחושת צריבה, אדמומיות של העור וגירוד. התופעות השונות כוללות; חום, עייפות, ו-כאבי שרירים...
הארס שלה, עשוי מכמה רעלים ובניגוד לאמונה הרווחת, חומץ אינו מנטרל את הרעל של החוטית הנודדת ואף עלול להחמיר את המצב.
קוטר הגוף של רוב מדוזות הסוכך, הוא בין 2 סנטימטרים ל-40 סנטימטרים, אך יכול להגיע עד כמה… מטרים בודדים.
