מחקר חדש של דר’ ארז כהן מן מחלקה ללימודי המזרח התיכון ומדע המדינה של אוניברסיטת אריאל, קובע, כי “בחינה של צעדי המדיניות הציבורית שגובשו בישראל בשנים; 2008-2015 במטרה לבלום את עליית מחירי הנדלן, מלמדת, כי כל עוד לא יתקיים בישראל, מבנה שלטוני יציב, ימשיכו קובעי המדיניות לכוון בצעדיהם לטווח הקצר במטרה לעשיית רווח פוליטי.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לדברי דוקטור כהן, שבחן את יעילותם של צעדי המדיניות שגובשו בישראל, מאז ועד היום ומצא הלימה בין מאפייניהם לבין מאפייניהם של מבנה השלטון הקיים במדינה. משנת 2008, חלה עליה ניכרת ב‘מחירי הדיור’ שהחריף עוד יותר עם השנים. לאור כך, החלו הפוליטיקאים לגבש תכניות מדיניות לבלימה ולהורדתם של מחירי הדיור.
לדר’ כהן, המלמד במחלקה ללימודי ישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה ב’אוניברסיטת אריאל‘ בשומרון את הקורסים; כלכלה ופוליטיקה, תקשורת ופוליטיקה והתפתחות המשק הישראלי, יש דעה מגובשת, באשר לממצאי המחקר, המצביעים, כי הדבר העומד מאחורי ‘המדיניות הציבורית להורדת מחירי הדירות’ היא השאיפה להשגת רווח פוליטי סקטוריאלי ואישי עבור הפוליטיקאים הקשורים לגיבושה וליישומה של המדיניות.
התנהלות זו של פוליטיקאי בכלל וזה הישראלי בפרט, נגזרת מן המבנה של השלטון הנהוג במדינת ישראל, המאלץ את ראש הממשלה, להרכיב קואליציה רעועה הנשענת על רוב המורכב ממספר מפלגות שאין ביניהן מכנה משותף בכל הנושאים (מדיני, חברתי וכלכלי). לפיכך, נתון ראש הממשלה ל‘סחטנות פוליטית’ ותקציבית.
מכך, עולה, כי המדיניות הציבורית להורדת מחירי הדירות בישראל, למעשה, נגועה בשיקולים זרים; פוזיטיביסטים (פוליטיים ואישיים) המנטרלים את יעילותה האובייקטיבית – נורמטיבית.
שהרי לו המדינה היתה רוצה בהורדת המחירים, יכולה היתה להפעיל עקרונות רגולציה משמעותיים יותר כדוגמת הורדה בפועל של מחירי הקרקעות הנמצאים בבעלות ציבורית, סבסוד רחב היקף של מלאי הדירות ולא רק במסגרת תכניות “מחיר למשתכן” או “מחיר מטרה“, עידוד מסיבי של האזרחים לעבור ולהתגורר בפריפריה, זאת על ידי מתן הטבות כלכליות לאזרח ולחברות במקביל לקידום התחבורה והתעסוקה באזורים אלו ועוד.
█ מבנה שלטוני דמוקרטי אך רעוע ולא יציב, יעודד גיבוש ויישום מדיניות פוזיטיביסטית, כזו המשקפת את האינטרס הצר של הפוליטיקאי בהגדלת סיכויי היבחרותו מחדש.
אי לכך, נראה, שחרף העובדה, כי המדיניות הציבורית הישראלית ל’הורדת מחירי הדירות’ כוללת צעדים רבים ומגוונים, אין היא מסוגלת להביא לשינוי ממשי בתחום הנשען על כוחות שוק חופשי ומושפע בעיקר ברצונם הבלתי תלוי של המוכרים לבצע את עסקת המכירה במחיר הנכון להם.
על מנת לבצע שינוי אמתי ברמת מחירי הדירות, על המדינה יהיה לזנוח את הרפורמות המבקשות להשפיע על כוחות השוק החופשי במטרה לנתבם לנקודת שיווי משקל נמוכה יותר, אלא עליה לפעול לנטרול או לפחות לצמצום השפעתם של כוחות השוק החופשי ולהפעיל, כאמור, מדיניות ציבורית מתערבת ואגרסיבית הקובעת בעצמה את כללי המשחק ובכלל זה את רמות המחירים ב-שוק הדיור הישראלי.
אולם בעוד, כי תוצאותיהם החיוביות של צעדים אגרסיביים שכאלה, יראו רק בטווח הארוך, שנים לאחר שבעלי התפקידים הציבוריים, יסיימו את כהונתם, יאלץ הפוליטיקאי להתמודד בטווח הקצר והמיידי עם בעיות ממשיות הנגזרות מהמדיניות אשר יפגעו ביכולתו לקדם את תכניותיו קצרות הטווח.
שהרי מכירת קרקעות מדינה במחיר מוזל, כדוגמא, תפגע בהכנסות המדינה ותאלץ את שר האוצר לקצץ בתקציבי משרדי הממשלה ו/או להגדיל את הגרעון התקציבי. מציאות שכזו, אינה נוחה לו ולפיכך, עדיף לו לקדם תכנית שפירותיה ניכרים על פני השטח מהר יותר בעוד נזקיה יראו רק בטווח הארוך.
מכאן, מבהיר דר’ כהן, כי תרומתו של מאמר זה באה לידי ביטוי בשימת הדגש על מבנה השלטון הקיים במדינה, כגורם השפעה על בחירת סוג המדיניות (נורמטיבית מול פוזיטיביסטית).
מבנה שלטוני דמוקרטי אך רעוע ולא יציב (בדומה לזה הקיים בישראל ב-20 השנים האחרונות) יעודד גיבוש ויישום מדיניות פוזיטיביסטית, כזו המשקפת את האינטרס הצר של הפוליטיקאי בהגדלת סיכויי היבחרותו מחדש.
מאידך שלטון דמוקרטי יציב הנשען על רוב מוצק של מפלגה אחת שלטת (בדומה למאפייני השלטון בישראל מאז הקמתה ועד לאמצע שנות השמונים) יכול בנקל לקיים מדיניות ציבורית המביאה לידי ביטוי את הגישה הנורמטיבית המשקפת את ערכי החברה כפי שהוגדרו על ידי הפוליטיקאים”. סיכם דר’ ארז כהן.
Add Comment