חרקים | פרוקי רגליים ט"ו בשבט ירוק נעים סביבה | אקולוגיה

ל-ענף הדבורים שבסכנת הכחדה, יישתלו כ-45000 עצים צוּפָנִיִים

מועצת הדבש: בישראל מאות דבוראים המטפלים בעשרות אלפי כוורות הפזורות באלפי נקודות מרעה צופני בארץ, כאשר כ-80,000 כוורות מאביקות גידולים חקלאיים של פירות וירקות. ערך האבקת הדבורים ל-תל"ג החקלאי, עומד על כ-4 מיליארד ₪ בשנה ◄תופעת היעלמות הדבורים (CCD) מחסור במזון לדבורים; צוּף פְּרָחִים, הנובעת, בין היתר, ממשבר האקלים ואירועי קיצון המשפיעים על הפריחות, לצד מגמות עיור וצמצום האזורים החקלאיים.
0
0
אופי רייך מנכל מועצת הדבש ברקע: הדבוראי עידו שחר וילדיו מימין: בארי, כרמל ו-זוהר, צילום: הדבש של עידו | עיבוד: Photolab | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
אופי רייך

תופעת ‘היעלמות ה-דבורים’ מתרחבת משנה לשנה בעולם ויוצרת חשש לעתיד ייצור ‘מזון מן הצומח’ מאחר ו-דבורת הדבש, הינה המַאֲבִיקָה (מפרה) המרכזית בטבע, האחראית להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם – עם נתונים כל כך מוכחים ופסקניים קרן קיימת לישראל (קָקָ”ל) ו-מועצת הדבש, פותחות בפרויקט רחב היקף לנטיעת כ-45 אלף עצים ושיחים צוּפָנִיִים ברחבי ארץ ישראל, כדי להציל את ‘דבורת הדבש’ (Apis mellifera) הנמצאת ב’סכנת הכחדה’.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

במסגרת הפרויקט מגדלת קק”ל מדי שנה עבור הדבוראים, עשרות אלפי שתילי עצים ושיחים צופניים, שניטעים ברחבי הארץ בשיתוף הדבוראים (מגדלי הדבורים) היושבים בגבולות המדינה.

כמו כן, מארגנות מועצת הדבש וקק”ל נטיעות בפרויקטים לאומיים, כמענה ל-התמעטות צמחי הצוּף, המהווים מזון עיקרי לדבורת הדבש ולהרחבת מגמת הפריחה, לאביב המאוחר, לעונות קיץ, סתיו בהם אין פריחה בצמחייה הטבעית.

מנכל מועצת הדבש מר אופי רייך, בירך על הפרויקט החשוב ואמר; “השנה הדבר חשוב מאין כמותו בשל הצורך לשמר את ענף החקלאות וייצור המזון לתושבי ישראל, ולהפריח מחדש את שטחי החקלאות בצפון ובדרום.

במועצת הדבש פועלים באופן רצוף באיתור שטחים נוספים מתאימים לנטיעה בישראל, במטרה להגביר את אספקת מקורות הצוּף עבור דבורת הדבש אשר הינה המאביקה המרכזית בטבע…

לכן, קיימת חשיבות עליונה להתגייסות כוללת של כלל הגופים בארץ ישראל לטובת נטיעות צופניות.

אני מברך את קק”ל על התגייסותה ארוכת השנים למען ענף הדבש והדבורים בקיום נטיעות צופניות, ואת קהילות היישובים והמוסדות, שהתגייסו לפרויקט בשיתוף הדבוראים“.

מנתוני ‘מועצת הדבש‘; בישראל מאות דבוראים המטפלים בעשרות אלפי כוורות הפזורות באלפי נקודות מרעה צופני ברחבי הארץ, כאשר כ-80,000 כוורות מאביקות גידולים חקלאיים של פירות וירקות. ערך האבקת הדבורים ל-תוצר לאומי גולמי (תל”ג) החקלאי בישראל, עומד על כ-4 מיליארד שקלים בשנה.

מנהל מדור הזרעים בקרן קיימת לישראל מר חגי יבלוביץ, אומר; “קק”ל מגבירה את שיתוף הפעולה עם מועצת הדבש על מנת לחזק את פריחת העצים הצופניים למזון עבור דבורת הדבש במהלך כל השנה ובכדי להפוך את המדינה לירוקה יותר.

תהליך החלוקה של השתילים נעשה בשיתוף פעולה מלא עם מועצת הדבש והדבוראים ובשנים האחרונות נעשה תהליך של דיוק וייעול התהליך במטרה לסייע לדבוראים ולענף הדבש.

בו בזמן לגם לקבל את כל שרותי המערכת שנותנים לנו העצים, כגון; קיבוע פחמן, יצירת חמצן, שמירה על הקרקע מסחף ומפלישות בית גידול לבעלי חיים ועוד”.

מטעם ‘משרד ת ק ש ו ר ו ת – יעל שביט’ ייעוץ תקשורתי, תדמיתי ואסטרטגי, דוברות ויחסי ציבור, נמסר לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי באתר מועצת הדבש, ניתן למצוא מידע מה כדאי לטעת?- רשימת הצמחים הצופניים מופיעה בלשונית – הדבורים > צמחי צוף והאבקה.

למה היעלמות הדבורים | מה היא הפרעת התמוטטות מושבות (CCD)

הסיבה העיקרית הנחקרת ל’תופעת היעלמות הדבורים‘ (Colony Collapse Disorder) CCD, הינה מחסור במזון לדבורים, כלומר; צוּף פְּרָחִים, הנובעת, בין היתר, ממשבר האקלים ואירועי קיצון המשפיעים על הפריחות, לצד מגמות עיור וצמצום האזורים החקלאיים.

תופעת היעלמות הדבורים, הקרויה גם הפרעת התמוטטות מושבות (CCD) על פי ויקיפדיה, הינה;

דבורה בפעולת האבקה | צילום: אכיונעים | צילום: depositphotos | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
דבורה בפעולת האבקה

מדובר בתופעה בה דבורים פועלות מכוורות או ממושבות של דבורת הדבש, נעלמות באופן פתאומי, ומביאות בכך לחיסול המושבה (הפרעת התמוטטות המושבה (באנגלית: Colony Collapse Disorder או בקיצור CCD).

עד היום לא הוכח בוודאות מוחלטת, מי ומהו הגורם לתופעה, אם כי ממצאים רבים מצביעים על חומרי הדברה;

מדובר ב-ניאוניקוטינואידים (Neonicotinoids) סוג של רעלים מלאכותיים שנמצאים בשימוש בני אדם כ’חומרי הדברה‘ שנכנסו לשימוש נרחב בחקלאות בשנים; 2005-2006.

גם ל-קוטל חרקים סיסטמי בשם; אִימִידַקְלוֹפְּרִיד (Imidacloprid) יש משקל מכביד, הפועל כ-רעלן עצבי ושייך לקבוצת כימיקלים בשם; ניאוניקוטינואידים.

אלה פועלים על מערכת העצבים של חרקים עם רעילות נמוכה מאוד ל… יונקים, מהווה דאגה משמעותית הן לאנושות, כולה ופרט ל-אנשי איכות הסביבה והן ל-חקלאים.

CCD, מתייחס להיעלמות פתאומית או מוות של דבורים בוגרות במושבה, ומשאירים מאחור רק את המלכה, כמה דבורים אחיות ודבורים לא בוגרות.

ישנם מספר גורמים התורמים ל-CCD, כולל;

  1. חומרי הדברה: חשיפה לחומרי הדברה, בעיקר נאוניקוטינואידים, עלולה להחליש את מערכת החיסון של הדבורים ולפגוע ביכולות הניווט שלהן.
  2. אובדן בתי גידול; הרס בתי גידול טבעיים ו-מחסור בצמחי פריחה מגוונים מפחיתים את זמינות מקורות המזון לדבורים.
  3. שינויי אקלים; שינויים בטמפרטורה, בדפוסי הגשמים ובעונות השנה, עלולים לשבש את העיתוי והזמינות של צוף והאבקה.
  4. טפילים ומחלות; קרדית ונגיפים של וארואה, כמו; נגיף הכנפיים המעוות, עלולים להחליש את מושבות הדבורים ולהפוך אותן לרגישות יותר לקריסה.

מתברר, כי להיעלמות הדבורים, השלכות קשות על מערכות אקולוגיות וחקלאות. כידוע לדבורים, תפקיד מכריע בהאבקת צמחים פורחים, כולל גידולים רבים אשר בני אדם מסתמכים עליהם לצורך מזון.

ההערכה היא שכשליש מייצור המזון העולמי תלוי ב-מַאֲבִיקִים, כמו; דבורים. הירידה באוכלוסיית הדבורים עלולה להוביל להפחתת היבול, להשפיע על ביטחון המזון והמגוון הביולוגי.

המאמצים למתן את היעלמות הדבורים, כוללים;

  1. הפחתת השימוש בחומרי הדברה; יישום שיטות חקלאות בנות קיימא ושימוש בגישות ניהול; מזיקים, חלופיות, יכולים לסייע בשמירה על אוכלוסיות הדבורים.
  2. הגנה ושיקום בתי גידול; יצירה ושימור בתי גידול מגוונים עם מגוון צמחים פורחים, מספקת לדבורים מקורות מזון בשפע.
  3. תמיכה ב-דבוראים; מתן משאבים וחינוך לדבוראים, מסייע בניהול ‘כוורת‘ ומניעת מחלות.
  4. העלאת מודעות; חינוך הציבור לגבי חשיבות הדבורים ותפקידן במערכות אקולוגיות יכול לעורר מאמצי שימור ושינויי מדיניות.

ההתמודדות בהיעלמות הדבורים, הנו דורש גישה רב-צדדית המערבת ממשלות, חקלאים, מדענים והציבור הרחב.

רק באמצעות נקיטת פעולה קולקטיבית, נוכל לעזור להגן על דבורים ולהבטיח את קיימות המערכות האקולוגיות ומערכות המזון שלנו.

0
0



Tags

אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן