“לא פותחים עסק בלי עורך דין!” קמפיין חדש להגברת המודעות המשפטית בקרב בעלי עסקים של לשכת עורכי הדין בישראל, יצא לדרך. ראש לשכת עורכי הדין עורך דין אפי נוה, עדכן וכתב לעמיתיו למקצוע; “חברות וחברים יקרים, אני שמח לבשר על קמפיין חדש שאנחנו מעלים החל מהיום (יום רביעי, ח’ באלול התשע”ז) באינטרנט ובאמצעי תקשורת נוספים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
מטרת הקמפיין להסביר לציבור המעוניין להשתלב בעולם העסקים מכל סוג שהוא, כי פתיחת עסק זה עניין מורכב המצריך ליווי צמוד של עורך/ת דין“.
עורך דין אפי נוה, הוסיף וציין, כי; “כידוע, בכל שנה, נפתחים בישראל עשרות אלפי עסקים חדשים שנסגרים תוך זמן קצר ומסבים נזק אדיר לבעליהם, עקב הסתבכות עם הדרישות הרבות שמציבות רשויות החוק לאותם בעלי עסקים.
רק ליווי של עורך דין, כבר בשלב פתיחת העסק, יתווה לבעל העסק החדש את הדרך הנכונה להתמודדות מול רשויות החוק השונות.
הדבר הוא אף הדרך הבטוחה והמשתלמת ביותר להעסקת עובדים, חתימה על חוזים וניהול הליכים משפטיים מול הגופים השונים, בלי כאבי ראש ובלי חיובים מיותרים”. סיכם ראש לשכת עורכי הדין בישראל עורך דין, נוה.
█ אודות לשכת עורכי הדין בישראל
לשכת עורכי הדין בישראל, הוקמה בשנת 1961 כגוף אוטונומי שמוסדותיו העיקריים נבחרים בבחירות דמוקרטיות, ע”י כלל עורכי הדין, על-פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א – 1961, על מנת שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין. הלשכה היא תאגיד והיא עומדת לביקורת מבקר המדינה.
ה’לשכה הסטטוטורית‘ קמה בשנת 1961, לאחר דיונים מקיפים שנמשכו 12 שנים. המחוקק הישראלי, מצא לראוי לשנות את המצב שהיה לפני קום המדינה לפיו פעלה הסתדרות עורכי דין וולנטרית לצד מועצה ממונה מטעם השלטון המנדטורי, וניהול ענייני המקצוע הועבר למוסדות נבחרים על הלשכה.
עם הקמתה, איחדה הלשכה במסגרת פעילותה את תפקידיהם של שני הגופים: המועצה המשפטית (1938) והסתדרות עורכי הדין בישראל. הכנסת קבעה בשנת תשכ”ח, כי מקום מושבה של הלשכה יהיה ירושלים.
הסיבות העיקריות לחקיקת חוק מיוחד לארגון עורכי הדין בישראל;
הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי.
הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן, כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין “הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק” לצד הרשות המחוקק והרשות השופטת.
הכרה בכך שבמדינה עם תפישה משפטית, ביטחונית וכלכלית שבה מוקנות לממשלה, דרך קבע, מטעמים ברורים, סמכויות חקיקה לשעת חירום, העלולות להגביל בכל רגע את זכויות הפרט ולשנות כל חוק, חשובה עצמאותה של לשכת עורכי הדין על מנת שתעמוד על המשמר ותהווה מגן לפרט.
הכרה בצורך לאפשר לציבור עורכי הדין להשתתף בניהול המקצוע על ידי הליך של בחירות אישיות, כלליות, שוות וחשאיות ארציות ומחוזיות שבעקבותיהן ייבחרו נציגיו ותתאפשר השתתפות אלפי עורכי דין בוועדות השונות.
בשנות החמישים, התברר, כי הרכב המועצה הממונה גרם למשבר חמור בין הסתדרות עורכי הדין לבין משרד המשפטים שמצא פתרונו הזמני בתיווכו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן.
הניסיון כפי שנלמד מאז שנת 1938, עת נחקקו פקודת עורכי הדין ופקודת המועצה המשפטית, הורה, כי קיומה של לשכת עורכי הדין וולנטרית לחוד ומועצה משפטית ממונה לחוד, הוא לקוי.
המחוקק, מצא לשנות מצב זה בחקיקת חוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א – 1961 במגמה לבטל את הכפילות של שני גופים העוסקים באותם נושאים, באותם עניינים ובאותם אנשים, כאשר האחד מעורה בנושאים ופעיל בהם והשני מתכנס לשם יציאה ידי חובת קבלת הכרעות פורמליות.
הכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין, ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (ופרקליט המדינה) ועל שר המשפטים, לפי העניין וכאשר הלשכה כפופה לביקורת מבקר המדינה.
הכרה בצורך לשלב את ציבור היועצים המשפטיים והפרקליטים בשירות הציבורי בלשכה המקצועית העצמאית, לחיזוק הציביון הכללי הציבורי של הלשכה.
תפקידי הלשכה;
- לרשום, לפקח ולבחון מתמחים במקצוע עריכת דין;
- להסמיך עורכי דין חדשים;
- לקיים את השיפוט המשמעתי לעורכי הדין והמתמחים;
- לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה על פי חוק;
- לנהל מרשם של עורכי דין זרים הנותנים שירותים משפטיים בישראל, בנוגע לדין הזר.
בנוסף רשאית הלשכה בין השאר;
- לחוות דעתה על הצעות החוק בעניני בתי משפט וסדרי דין;
- לשמש בורר ולמנות בוררים;
- לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
- לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
- ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ובמפעלים כאלה;
- לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.
Add Comment