מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

מסחר | תעשייה נדל"ן

לשכת המסחר: היטל היצף על יבוא מלט ייקר את שוק הדיור

נשיא איגוד לשכות המסחר, חבר הכנסת לשעבר, עורך דין אוריאל לין, העומד בראש לשכות המסחר; "אסור שהיטלי ההיצף יהפכו להיות חסם יבוא חדש, המונע תחרות בריאה לטובת המשק והציבור" ◄ קורא לשר הכלכלה - לא להיכנע למונופול, שמשמעותה פגיעה במאמצי הממשלה ושר האוצר להוזיל את מחירי הדיור. "יש לשים בראש סדר העדיפות את טובת הציבור ולא טובת המונופול".
0
0

 

נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין אוריאל לין, נגד היטל היצף על יבוא מלט | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין אוריאל לין | צילום: מפעל הר טוב אתר החברה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

איגוד לשכות המסחר, יצא אתמול (שני, ט”ו בתמוז התשע”ז) בהתנגדות מוחלטת וחריפה נגד בקשה שהוגשה למשרד הכלכלה על ידי ‘מפעל הר טוב’, בה תמך גם מונופול המלט ‘נשר’, למנוע ייבוא מלט לישראל באמצעות הטלת היטל היצף ומבקש מהממונה על היטלי סחר לדחות את הבקשה להיטל היצף.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעים’ בפייסבוק’ או בטוויטר.

נשר מפעלי מלט ישראליים (Nesher Israel Cement Enterprises) היא חברה ישראלית לייצור מלט וצמנט פורטלנד. נכון לשנת 2015 חב’ נשר נחשבת החברה הגדולה ביותר בישראל המייצרת מלט, ומהווה מונופול מוכרז בענף.

החברה נשלטת על ידי לן בלווטניק, דרך ‘כלל תעשיות’. בעבר החזיקה כלל תעשיות ב-75% מ-נשר ו-25%, הנוספים הוחזק בידי התאגיד האירי CRH. בשנת 2015, נמכרו מניות החברה האירית לחברת ‘כלל’, המחזיקה עתה את מלוא הון המניות של נשר.

לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר, חבר הכנסת לשעבר, עורך דין אוריאל לין, העומד בראש לשכות המסחר; “אסור כי היטלי ההיצף, יהפכו להיות חסם יבוא חדש, המונע תחרות בריאה לטובת המשק והציבור”. מר לין, קורא אל שר הכלכלה, חבר הכנסת מר אלי כהן, לא להיכנע למונופול, שמשמעותה פגיעה במאמצי הממשלה ושר האוצר להוזיל את מחירי הדיור; “יש לשים בראש סדר העדיפות את טובת הציבור ולא טובת המונופול“.

באיגוד לשכות המסחר, אומרים, כי הטלת היטל שכזה נועדה לבצר את מעמדו של מונופול נשר ואת רווחיו ולמנוע תחרות בשוק; הינה מנוגדת לחלוטין להחלטות הממשלה ותביא ל‘עליית מחירי הדיור’ בישראל.

בפניה אל הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה מר דני טל, קורא האיגוד לדחות את הבקשה להיטל; “מאוד ייתכן שכל מטרת הגשת התלונה אינה יותר מאשר ניסיון להצר את יכולתם וכדאיותם הכלכלית של היבואנים להמשיך ולייבא מלט, ולרסן או לבטל את אפשרות חדירתם לשוק המקומי.

אסור ש‘היטלי היצף’ יהפכו להיות, בדרך עקיפה, לחסם בפני ייבוא תחרותי, לאחר שכבר הונהגה רפורמה חשובה של הסרת חסמי ייבוא ועידוד התחרות” – אומרים באיגוד לשכות המסחר.

║ לשכת המסחר: התקשינו למצוא את הנזק הממשי שייגרם למונופול זה אם לא יוטל היטל היצף

שוק המלט בישראל, נאמד בכ-3 מיליארד ₪ בשנה ו-שוק הבטון בכ-4.5 מיליארד ₪ בשנה. בשנה האחרונה, נפתח שוק המלט בארץ לתחרות ממשית כאשר חברת סימנט, שבשליטת מספנות ישראל, החלה לייבא ארצה מלט, המיוצר על ידי תאגיד לה פארג’ ב-יוון.

בתוך כשנה בלבד, הורידה חב’ סימנט את מחירי המלט בכ-30% ונתח השוק שלה גדל לכ-8%. בעקבות תלונה שהוגשה על ידי מפעל הר טוב ומונופול המלט נשר, החליט הממונה על היטלי הסחר לפתוח בחקירת היצף ופנה לקבל תגובות מהגורמים הרלוונטיים.

בתגובת איגוד לשכות המסחר, שנשלחה אל הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, מר דני טל, מבקשים עורכי הדין דן כרמלי, מנכ”ל האיגוד, וסגן המנהל הכללי למשפט וקשרי ממשל והיועץ המשפטי של האיגוד מר שלומי לויה, לדחות את הבקשה להטלת היטל היצף ממספר נימוקים עיקריים;

  • מדובר בחיזוק של גוף מונופוליסטי שיוכל להמשיך לגרוף רווחים גדולים מאוד מהציבור, שכן אין הוא נדרש לפעול בתנאים של שוק תחרותי;
  • התחרות, נשמת אפה של כלכלה חופשית, תיפגע;
  • הדבר יוביל לעליית מחירי הדיור;
  • היצרנים המקומיים אינם מסוגלים לספק את כל דרישות השוק;
  • הטלת היטל היצף עומדת בניגוד גמור להמלצות של שתי ועדות; “ועדת טרכטנברג” ו”ועדת הרשקוביץ” ואף להחלטות ממשלה בדבר פתיחת שוק המלט לייבוא.

█ התחרות תאלץ את המונופול להוריד מחירים ולהרוויח קצת פחות

באיגוד לשכות המסחר, טוענים, כי היענות לבקשה להטלת היטל היצף היא ראשית כל חיזוק וביצור מעמדו של גוף מונופוליסטי, השולט בכ-90% מכוח ייצור המלט של השוק המקומי, שהוא נשמת אפו וחומר גלם המרכזי של שוק הבנייה למגורים בישראל וככזה יש לו השפעה ישירה על מחירי הדיור בישראל.

“כלל ידוע בכלכלה הוא שמונופול גובה מחירים גבוהים יותר בשל כוח השוק הרב שלו. ככל שאנחנו מגדילים את התחרות, כך המונופול נאלץ להתמודד עם המתחרים והדבר מוביל, ברמה גבוהה של וודאות, להורדת מחירים לטובת הצרכן. צריך לזכור מונופול לא יקבל החלטה עצמאית להוריד מחירים. התחרות תאלץ אותו להתייעל ולהוריד “שכבות שומן” אומרים באיגוד לשכות המסחר.

יתרה מזאת, טוען האיגוד בפנייתו, כי לו היה מדובר במספר חברות יצרניות מקומיות, אפשר היה לבצע בחינה אמיתית של פגיעה בענף יצרני. אלא שבענייננו מדובר בחברה אחת, חזקה מאוד, מונופוליסטית, שמבקשת להמשיך להחזיק במעמדה המונופוליסטי.

“אין ענף אמיתי” – טוענים באיגוד; “אלא חברה אחרת, שהיא מונופול ונהנית עשרות שנים ממציאות זו. התקשינו למצוא את הנזק הממשי שייגרם למונופול זה אם לא יוטל היטל היצף, פרט לעובדה שהוא, ככל הנראה, ירוויח מעט פחות, אם בכלל הדבר ישפיע עליו”.

█ התחרות כבר הובילה לירידת מחירים

באיגוד לשכות המסחר, מציינים עוד, כי כניסת מתחרים ‘לענף המלט‘ באמצעות ייבוא, כבר הובילה להוזלה משמעותית של עלויות הבנייה במדינת ישראל. עפ”י הערכות של יבואני המלט פתיחת שוק המלט לתחרות וחשיפתו ליבוא, הוזילה את עלויות הבנייה בכ- 2 מיליארד ₪ בשנה(!).

הטלת היטל היצף תעצור מגמה מבורכת זו ותגרום בהכרח לעליית מחירים. יתרה מכך, היצרנים המקומיים אינם מסוגלים לספק את כל צרכי המלט למדינת ישראל והבקשה להטלת היטל היצף משמעותה, בפועל, היא מס על כל שוק הבנייה, שיגולגל לצרכן הישראלי ויתרום להעלאת יוקר המחייה.

█ מנוגד להחלטות הממשלה

בפניה לדני טל, מנהל מינהל יבוא וממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, אומרים באיגוד לשכות המסחר, כי ההחלטה על הטלת היטל היצף יש בה כדי לפגוע בהחלטות ממשלה ובמדיניות עקבית של הממשלה להילחם ביוקר המחייה ובכלל זה להוריד את מחירי הדיור.

שתי ועדות שבחנו בצורה יסודית ומעמיקה את נושא המלט; “ועדת טרכטנברג” ו”ועדת הרשקוביץ‘”, הגיעו למסקנה, כי חייבים לפתוח את השוק לתחרות. המלצות שתי וועדות אלו, שקמו גם על רקע המחאה החברתית והמלחמה ביוקר המחייה במדינת ישראל, אומצו במלואן על ידי ממשלת ישראל בשורה של החלטות מחייבות.

“הטלת היטל היצף בנסיבות אלה יש בה כדי לסכל עבודה מאומצת של שתי וועדות חשובות והיא חותרת ישירות כנגד המדיניות המוצהרת של ממשלת ישראל במלחמה ביוקר המחייה באופן כללי, ובפתיחת שוק המלט לייבוא באופן פרטני”.

█ לחשוב על טובת הציבור ולא על טובת המונופול

באיגוד לשכות המסחר, טוענים, כי על הגורמים הבוחנים את הנושא להתייחס בעיקר לשאלה הסופית: כיצד תשפיע הטלתו של “היטל היצף” על רווחת הצרכנים? “במקרה דנן, ברור הוא כי ההשפעה העקיפה של עלות חומרי הגלם ותשומות הביניים, תפגע ברווחה החברתית, כתוצאה מהטלת היטל היצף.

מחקרים בארצות הברית, הראו, כי לעצם ההחלטה על פתיחה בחקירה נודעת השפעה שלילית מיידית (בבחינה כמותית), כתוצאה מצמצום היבוא, בדרך כלל ברמת הפחתה של כ- 50%, בתקופת החקירה. לכך, יש השפעה מיידית ורווחת הצרכנים יורדת.

דווקא בימים, זו היא נקודת זמן קריטית, תקופה בה הממשלה עושה מאמצים עיליים להיאבק ביוקר המחייה בבנייה למגורים, ועצם פתיחת החקירה עלולה להשפיע על הצלחת מאמציה.

“כאשר על הפרק עומד נושא כבד משקל וחשוב מאין כמוהו של מאבק ביוקר המחייה בכלל ובמחירי הדיור בפרט, האינטרס הציבורי גובר על אפשרות שהמונופול ירוויח פחות (אם בכלל) ולכן נעניק לו הגנה מפני תחרות ונשמר מצב קיים מעוות.

הטלת היטל היצף, כאמור, תוביל בוודאות לייקור מחירי המלט, שיובילו לעליית מחירי הדיור במדינת ישראל, וזאת בשעה שממשלת ישראל, חרטה על דגלה את נושא המאבק ביוקר המחייה ובעיקר במחירי הדיור. העלאה של מחירי הדיור תפגע בעיקר ב‘שכבות החלשות’ באוכלוסייה, ואלו שידם אינם משגת יתרחקו עוד יותר מהשגת היעד של רכישת דירה“.

באיגוד לשכות המסחר, קוראים היום (א) אל שר הכלכלה, חבר הכנסת מר אלי כהן, שלא להיכנע ל‘מונופול נשר‘ ומבקשים מהממונה על היטלי סחר לדחות את הבקשה להיטל היצף: “מאוד ייתכן, שכל מטרת הגשת התלונה אינה יותר מאשר ניסיון להצר את יכולתם וכדאיותם הכלכלית של היבואנים להמשיך ולייבא מלט, ולרסן או לבטל את אפשרות חדירתם לשוק המקומי.

‘היטל ההיצף’ המבוקש להיות מוטל במקרה דנן, אינו יותר מאשר כסות לשימור המעמד המונופולי-יצרני המקומי, ואפשרות שליטה בלתי מוגבלת במחירי המלט על ידי אלה האחרונים. המסקנה העולה מהדברים, בנסיבות העניין והזמנים, וממחקרים בינלאומיים רבים, היא כי מסיבות כלכליות וסיבות אחרות, אין כל הצדקה בהטלת היטל היצף“.

“מן הראוי לפעול למיצוי החקירה, מהר ככל הניתן, ולהגיע למסקנה הנכונה, הנשענת על שיקולים הנוגעים לרווחת הצרכנים והמשק כולו, ולא על אינטרסים צרים המנותקים מהמציאות בה אנו חיים, ויוצרת רווחה רק ל’קבוצה מצומצמתמונופוליסטית’.” אומרים באיגוד לשכות המסחר.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 67, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

דילוג לתוכן