בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

חדשות מסחר | תעשייה מסים רשויות מקומיות

לשכות המסחר: הרשויות מסתירות בקשות להעלאות חריגות ב-ארנונה

איגוד לשכות המסחר בראשות נשיא האיגוד עורך דין אוריאל לין, מנהלים מאבק ארוך בנוגע לנטל 'תשלומי הארנונה' תוך התמקדות במגפת ה'אישורים החריגים'. העלאת מס הארנונה בדרך של קבלת אישור חריג חייבת לעמוד בביקורת ציבורית נוקבת. הארנונה, הפכה לנטל כבד מנשוא ולרכיב משמעותי בהוצאות של כל עסק ועסק. הארנונה לא קשורה לרווח או למחזור של העסק ובהרבה מקרים מוטלת מחמת אי יעילותן של רשויות מקומיות וחריגות השכר במגזר הציבורי.
עורך דין אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ברקע טופס תשלום ארנונה ברשות המקומית | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
אוריאל לין

איגוד לשכות המסחר, מאשים היום (ראשון, כ' בסיון התשע"ט) את הרשויות המקומיות המבקשות להעלאות חריגות בארנונה במחשכים ואף חומקות במכוון מליידע את התושבים באשר לכוונותיהן – נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין אוריאל לין, מצטרף לביקורות ואף מרחיב אותן ואת ההשלכות החמורות של העלאות חריגות בארנונה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

איגוד לשכות המסחר, הודיע, כי עקב כך הוא מחריף את המאבק ב'העלאת מס הארנונה' ומצביע על הרשויות המקומיות אשר אינן פועלות בדרך מספקת להגשים את תכלית החקיקה והנחיות 'משרד הפנים' בעניין יידוּע התושבים והעסקים בדבר כוונתן להגיש בקשה לאישור חריג.

כיום, כדאי שתדעו, יש הוראות ספציפיות ל'רשויות המקומיות' לפרסום הבקשות לאישורים חריגים המוגשות למשרד הפנים;

  • על פי חוק ההסדרים במשק המדינה, תשנ"ג 1992; "רשות מקומית רשאית להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור ברישה, ובלבד שקיבלה לכך אישור השרים; ושלחה, בטרם פנייתה לקבלת אישור השרים, לכל מחזיק בנכס שבשלו בכוונתה להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור….

בהודעה, יצוין, כי 'מועצת הרשות המקומית' החליטה על שינוי סיווג או תת-סיווג, על העלאה או הפחתה, של סכום הארנונה הכללית, לפי העניין וכי בכוונתה לפנות אל שרים בבקשה לאישור, כאמור".

  • כמו כן, על פי נוהלי משרד הפנים; "לפני העברת הבקשה למשרד הפנים נדרשת הרשות המקומית להודיע לכל נישום באופן אישי בדבר כוונתה להגיש בקשה, מעין זו".

באיגוד לשכות המסחר, דורשים, כי הרשות המקומית, תדאג, שכל תושבי הרשות המקומית, יהיו מוּדעים לכוונה לבקש העלאה חריגה בכל דרך אפקטיבית, כמו באתר האינטרנט ובעיתונים את כל פרטי הבקשה לאישור חריג.

כמו כן,  דורשים לשכות המסחר, כי הבקשות, יפורסמו ב'אתר משרד הפניםעם הגשתן.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עורך דין אוריאל לין, טוען, כי; "אמצעי הפרסום כיום אינם מספקים. הפרסומים נעשים באופן שאינו מחלחל למוּדעות הציבורית.

עובדה היא כי רק לאחר פרסומים מודעים של איגוד לשכות המסחר נוצרה מודעות חלקית.

ממלאים את החובה באופן פורמלי ובעצם מתחמקים. נשגב מבינתנו מדוע במדינת ישראל של שנת 2019, עדיין נזקקים לבקשות על פי חוק חופש המידע על מנת לחלץ את המידע בדבר הבקשות החריגות במקום שכל רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה ושמשרד הפנים, שמקבל את כל הבקשות במרוּכז, יעלה גם הוא את המידע לאתר האינטרנט של המשרד. זהו שירות שחובה על משרד ממשלתי לספק לציבור".

מר לין, הוסיף וציין; "אנו מודעים לעובדה שקיימים קווים מנחים להגשת בקשות לאישורים חריגים, אבל אין בהם כדי למנוע את שאיפת הרשויות לקבלת אישורים חריגים.

נשיא איגוד לשכות המסחר, מר לין; העלאת מס הארנונה בדרך של קבלת אישור חריג חייבת לעמוד בביקורת ציבורית נוקבת.

במקום להתייעל, לחסוך ולעשות מאמצים משמעותיים של גבייה, חיסכון, התייעלות, מניעת תשלומים, כמו; תשלומי פנסיה לא חוקיים, הולכים לפתרון הקל ביותר, העלאת המסים לציבור ולמגזר העסקי, שגם כך, נשחק תחת עול ההכבדות, שהארנונה, מהווה חלק ניכר הימנו".

"לא מקובל שבמדינת ישראל של שנת 2019, המידע אינו נגיש לציבור הרחב ולעסקים. המידע לא שייך לרשויות המקומיות ולמשרד הפנים.

המידע שייך לציבור. מדובר בזלזול בחוק ובניגוד גמור לנורמות של מנהל ציבורי תקין".

כידוע, מבדיקת איגוד לשכות המסחר, המבוססת על מידע שהתקבל ממשרד הפנים, לא פחות מ- 65 רשויות מקומיות הגישו בשנת 2019, בקשות שהמשמעות הכלכלית המצטברת שלהן היא בעצם ייקור מס הארנונה (גם כאשר בחלק מהבקשות נכללות הפחתות) ביניהן ניתן למצוא את; רעננה, ראש העין, נשר, רמלה ו-זיכרון יעקב.

שווי ההעלאות עומד על כ-91.7 מיליון ₪.

מהבדיקה, עולה, כי סך הכל הוגשו 97 בקשות של העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים. כאשר, שווי הבקשות להפחתות עומד על כ-19.7 מיליון ₪.

בשל העובדה,שהתקיימו בחירות לרשויות המקומיות ב-אוקטובר 2018, אוחר מועד הגשת הבקשות מ-יולי 2018 למרץ 2019 וההחלטה לגביהן על ידי שרי האוצר והפנים, צריכה להינתן עד ל- 15 בדצמבר 2019.

בפועל האישורים החריגים להעלאות שיינתנו יבואו לידי ביטוי בחשבונות הארנונה שיישלחו לתושבים ולעסקים בשנת 2020.

חשוב עוד לציין שעד החודש הבא אמורות הרשויות המקומיות להגיש את הבקשות החריגות בארנונה לשנת 2020 וגם ההחלטה לגביהן אמורה להתקבל על ידי השרים עד ליום 15/12/2019.

בנוסף בשנת 2020, יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 2.58% (כתוצאה מהנוסחה האוטומטית הקבועה בחוק של חיבור מחצית השינוי במדד השכר במגזר הציבורי ומחצית השינוי במדד יוקר המחיה), שהם כ- 758 מיליון ₪ (לא כולל אישורים חריגים) וסך מס הארנונה, יגיע לכ- 30.1 מיליארד ₪.

איגוד לשכות המסחר מנהל מאבק ארוך בנוגע לנטל תשלומי הארנונה תוך התמקדות במגפת ה'אישורים החריגים'.

העלאת מס הארנונה בדרך של קבלת אישור חריג חייבת לעמוד בביקורת ציבורית נוקבת.

הארנונה היא מס לכל דבר והיא מועלית בהתמדה וללא הרף. היא הפכה לנטל כבד מנשוא ולרכיב משמעותי בהוצאות של כל עסק ועסק.

הארנונה כזכור, אינה קשורה לרווח או למחזור של העסק ובהרבה מקרים מוטלת מחמת אי יעילותן של רשויות מקומיות וחריגות השכר במגזר הציבורי.




דילוג לתוכן