קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

ארכיאולוגיה חדשות

כתובת בת 1700 שנים עם שם העיר העתיקה חלוצה, נחשפה

מציאת הכתובת בת 1700 שנים, שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בעיר הקדומה שבנגב הנושאת את שמה של עיר במקום אליו היא שייכת,  היא דבר נדיר ◄השם חלוצה מוזכר רבות במקורות היסטוריים, אולם זו העדות הארכאולוגית הראשונה לשמה של העיר חלוצה באתר עצמו ◄לדברי הארכיאולוגית דר' טלי גיני, השותפה לפרויקט מטעם רשות העתיקות, "ייצוא היין המשובח שייצרו בהר הנגב בתקופה הביזנטית הביא לשגשוג כלכלי שהשפיע על האזור כולו".

בחפירה ארכיאולוגית ב'גן הלאומי חלוצה' שבנגב, התגלתה, אבן בת כ-1700 שנים, שעליה כתובת ביוונית הנושאת את שם העיר חלוצה (Eλούσα | Elusa). החפירה הארכיאולוגית מתנהלת במסגרת 'פרויקט העיר חלוצה' שמובילה משלחת של אוניברסיטת קלן הגרמנית, בניהולו של הפרופ' מייקל היינזלמן וצוות סטודנטים מאוניברסיטת קלן ואוניברסיטת בון, ובשיתוף פעולה עם רשות העתיקות, בהובלת דר' טלי גיני.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

פרופ' לאה די-סגני מן האוניברסיטה העברית בירושלים אליה נשלחה הכתובת לפענוח, אומרת, כי; "מציאת כתובת עם שם העיר באתר אליו היא שייכת, היא דבר נדיר בתחום הארכאולוגיה.

סטודנטים מאוניברסיטת קלן, עובדים בחדר הסקה של בית המרחץ שנחשף באתר הארכיאולוגי חלוצה | צילום: טלי גיני, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו
עובדים בחדר הסקה באתר חלוצה

השם 'חלוצה' או אלוסה שהייתה עיר נבטית, כ-20 קילומטרים דרומית-מערבית לעיר באר שבע, מוזכר רבות במקורות היסטוריים כמפת מידבא, הפפירוסים של ניצנה ומקורות נוספים, אולם זו, הפעם הראשונה שבה נמצא ממצא עם שם העיר חלוצה באתר עצמו.

דוברת רשות העתיקות הגב' יולי שוורץ, מסרה לפורטל כאן ישראל | כאן נעים אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי;  בנוסף נחשפו במקום כנסיה ובית מרחץ; מהכנסייה הקדומה, נחשפו גומחת התפילה הפונה למזרח (אפסיס) וחדר הסמוך לה שרוצף לוחות אבן.

מ'בית המרחץ העירוני הגדול' שפעל במקום, התגלו החדר חם ו-חדר ההסקה. מתחת לחדר החם, התגלתה מערכת הולכת החום התת קרקעית, שחיממה את הרצפה והקירות דרך צינורות חרס.

חלוצה, הוקמה לקראת סוף המאה ה-4 לפני הספירה, כתחנה חשובה על דרך הבשמים – הדרך שהובילה מ-פטרה אל עזה.

העיר חלוצה, המשיכה להתפתח והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה), אז חיו בה כמה עשרות אלפי תושבים – ולמעשה, היא הייתה העיר היחידה במרחב הנגב בתקופה זו.

המיזם, הממומן על ידי קרן גרמניה-ישראל, החל לפני כ-5 שנים בסקר רגלי ואיסוף ממצאים, בשילוב שימוש באמצעים טכנולוגיים וצילומי לוויין, על מנת למפות את העיר וסביבתה.

ב-5 שנות המיזם, הצליחו החוקרים לשחזר את תכנית העיר, לזהות את הרחובות הראשיים (רוחבם של הרחובות הגדולים מגיע עד 8 מטרים) ורחובות נוספים וכן את סגנון בניית העיר, המשלב תכנית מערבית, כזו של רשת רחובות מצטלבים, ואלמנטים של בניית עיר מהמזרח.

חץ המורה על הכתובת שנחשפה באתר, הנושאת את השם חלוצה | צילום: טלי גיני, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו
כתובת שנחשפה בחלוצה

הסקר, העלה, גם כי בחלוצה, ישנן לפחות 9 כנסיות ושלושה בתי יוצר לכלי חרס, ושטחה הכולל הוא כ-850 דונם. בעקבות הסקר הנרחב, החלה המשלחת הגרמנית בחפירות ממוקדות בחלקים נבחרים בעיר.

לדברי הארכאולוגית דר' טלי גיני, השותפה לפרויקט מטעם רשות העתיקות, "ייצוא היין המשובח שייצרו בהר הנגב בתקופה הביזנטית הביא לשגשוג כלכלי שהשפיע על האזור כולו.

חלוצה הפכה גם לתחנה חשובה בדרך הצליינים הנוצרים בדרכם למנזר סנטה קתרינה שבדרום חצי האי סיני, וכך הגיעו אליה מבקרים רבים מאתרים רחוקים.

האתר הפסיק להתקיים בסוף המאה ה-7 לספירה, אולם שם המקום השתמר גם בשם הערבי שניתן לחורבות; "אל-חלס'ה". עד לתקופה המנדטורית, נלקחו אבני המבנים באתר כחומרי בניה לבניית עזה ובאר שבע התורכיות, ולכן, כיום באתר כמעט ולא נראים מבנים על פני השטח והאתר נסתר מתחת לחולות.




  • דילוג לתוכן