מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

ארכיאולוגיה חדשות

כתובת בת 1700 שנים עם שם העיר העתיקה חלוצה, נחשפה

מציאת הכתובת בת 1700 שנים, שנחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בעיר הקדומה שבנגב הנושאת את שמה של עיר במקום אליו היא שייכת,  היא דבר נדיר ◄השם חלוצה מוזכר רבות במקורות היסטוריים, אולם זו העדות הארכאולוגית הראשונה לשמה של העיר חלוצה באתר עצמו ◄לדברי הארכיאולוגית דר' טלי גיני, השותפה לפרויקט מטעם רשות העתיקות, "ייצוא היין המשובח שייצרו בהר הנגב בתקופה הביזנטית הביא לשגשוג כלכלי שהשפיע על האזור כולו".

בחפירה ארכיאולוגית ב’גן הלאומי חלוצה’ שבנגב, התגלתה, אבן בת כ-1700 שנים, שעליה כתובת ביוונית הנושאת את שם העיר חלוצה (Eλούσα | Elusa). החפירה הארכיאולוגית מתנהלת במסגרת ‘פרויקט העיר חלוצה’ שמובילה משלחת של אוניברסיטת קלן הגרמנית, בניהולו של הפרופ’ מייקל היינזלמן וצוות סטודנטים מאוניברסיטת קלן ואוניברסיטת בון, ובשיתוף פעולה עם רשות העתיקות, בהובלת דר’ טלי גיני.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

פרופ’ לאה די-סגני מן האוניברסיטה העברית בירושלים אליה נשלחה הכתובת לפענוח, אומרת, כי; “מציאת כתובת עם שם העיר באתר אליו היא שייכת, היא דבר נדיר בתחום הארכאולוגיה.

סטודנטים מאוניברסיטת קלן, עובדים בחדר הסקה של בית המרחץ שנחשף באתר הארכיאולוגי חלוצה | צילום: טלי גיני, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו
עובדים בחדר הסקה באתר חלוצה

השם ‘חלוצה’ או אלוסה שהייתה עיר נבטית, כ-20 קילומטרים דרומית-מערבית לעיר באר שבע, מוזכר רבות במקורות היסטוריים כמפת מידבא, הפפירוסים של ניצנה ומקורות נוספים, אולם זו, הפעם הראשונה שבה נמצא ממצא עם שם העיר חלוצה באתר עצמו.

דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לפורטל כאן ישראל | כאן נעים אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי;  בנוסף נחשפו במקום כנסיה ובית מרחץ; מהכנסייה הקדומה, נחשפו גומחת התפילה הפונה למזרח (אפסיס) וחדר הסמוך לה שרוצף לוחות אבן.

מ‘בית המרחץ העירוני הגדול’ שפעל במקום, התגלו החדר חם ו-חדר ההסקה. מתחת לחדר החם, התגלתה מערכת הולכת החום התת קרקעית, שחיממה את הרצפה והקירות דרך צינורות חרס.

חלוצה, הוקמה לקראת סוף המאה ה-4 לפני הספירה, כתחנה חשובה על דרך הבשמים – הדרך שהובילה מ-פטרה אל עזה.

העיר חלוצה, המשיכה להתפתח והגיעה לשיא פריחתה בתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה), אז חיו בה כמה עשרות אלפי תושבים – ולמעשה, היא הייתה העיר היחידה במרחב הנגב בתקופה זו.

המיזם, הממומן על ידי קרן גרמניה-ישראל, החל לפני כ-5 שנים בסקר רגלי ואיסוף ממצאים, בשילוב שימוש באמצעים טכנולוגיים וצילומי לוויין, על מנת למפות את העיר וסביבתה.

ב-5 שנות המיזם, הצליחו החוקרים לשחזר את תכנית העיר, לזהות את הרחובות הראשיים (רוחבם של הרחובות הגדולים מגיע עד 8 מטרים) ורחובות נוספים וכן את סגנון בניית העיר, המשלב תכנית מערבית, כזו של רשת רחובות מצטלבים, ואלמנטים של בניית עיר מהמזרח.

חץ המורה על הכתובת שנחשפה באתר, הנושאת את השם חלוצה | צילום: טלי גיני, רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו
כתובת שנחשפה בחלוצה

הסקר, העלה, גם כי בחלוצה, ישנן לפחות 9 כנסיות ושלושה בתי יוצר לכלי חרס, ושטחה הכולל הוא כ-850 דונם. בעקבות הסקר הנרחב, החלה המשלחת הגרמנית בחפירות ממוקדות בחלקים נבחרים בעיר.

לדברי הארכאולוגית דר’ טלי גיני, השותפה לפרויקט מטעם רשות העתיקות, “ייצוא היין המשובח שייצרו בהר הנגב בתקופה הביזנטית הביא לשגשוג כלכלי שהשפיע על האזור כולו.

חלוצה הפכה גם לתחנה חשובה בדרך הצליינים הנוצרים בדרכם למנזר סנטה קתרינה שבדרום חצי האי סיני, וכך הגיעו אליה מבקרים רבים מאתרים רחוקים.

האתר הפסיק להתקיים בסוף המאה ה-7 לספירה, אולם שם המקום השתמר גם בשם הערבי שניתן לחורבות; “אל-חלס’ה“. עד לתקופה המנדטורית, נלקחו אבני המבנים באתר כחומרי בניה לבניית עזה ובאר שבע התורכיות, ולכן, כיום באתר כמעט ולא נראים מבנים על פני השטח והאתר נסתר מתחת לחולות.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

דילוג לתוכן