מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

ארכיאולוגיה בעולם חדשות

כתובות בעברית נחשפו בחפירות בית הכנסת הגדול בוִילְנָה שבליטא

החוקרים, מ'רשות העתיקות' ומ'חברת החפירות הליטאית' מזמינים הציבור להוסיף מידע על דמויות הנזכרות בכתובת בת 200 שנה... שנחשפו בחפירות בית הכנסת הגדול בוִילְנָה לראשונה מאז שנשרף בשואה ונחרב ◄מנהל רשות העתיקות מר חסון; "פרויקט חשיפת בית הכנסת העתיק בוילנה, הינו חלק מתפישת ״מורשת ללא גבולות״ של רשות העתיקות, במסגרתה נחפרים ומתועדים גם אתרים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אשר יש להם ערך מורשת משמעותי בתולדות העם היהודי...".

תגלית מרגשת בעיר וִילְנָה (וילנא, Vilnius, Ві́льня) הגדולה ביותר של ליטא ובירתה, המהווה מרכז פוליטי, חינוכי, כלכלי ותרבותי של המדינה, מאז תחילת פרויקט החפירות לחשיפת ‘בית הכנסת הגדול של וילנה’ אשר שנשרף בשואה ונהרס על ידי הסובייטים, נחשפו, לראשונה במקום כתובות בשפה ה’עברית’.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

חבר צוות החפירה מחזיק את אחד משברי הכתובת שנתגלתה בחפירות בית הכנסת הגדול בוִילְנָה שבליטא | צילום תמונות: יוחנן (ג'ון) זליגמן, רשות העתיקות
חבר צוות החפירה מחזיק אחד משברי הכתובת

לדברי החוקרים, דר’ יוחנן (ג’ון) זליגמן מטעם רשות העתיקות ו-“יוסטינאסראקאס” מחברת החפירות הליטאית, אשר מנהלים בליטא, חפירות מדי קיץ ב-4 השנים האחרונות; “הכתובת הגדולה והמשמעותית, מ-1796, משלבת ביטויים מ‘ספר בראשית’ ומ‘ספר תהילים’ והיא הייתה חלק משולחן אבן לקריאת התורה אשר ניצב על הבימה המפוארת של בית הכנסת בוילנה.

השולחן, נתרם – על פי הכתוב, על ידי שני אחים – ר’ אליעזר ור’ שמואל, לזכרם של אמם, שרה ושל אביהם, ר’ חיים.

מהכתובת, עולה, כי ר’ חיים, עלה מליטא לארץ ישראל, השתקע בעיר טבריה, ונפטר בעיר ירושלים.

משולחן זה, הקריאו את התורה במשך כ-200 שנה, עד לשריפתו של בית הכנסת ולחורבנו הסופי בידי הסובייטים, לפני 70 שנה. כך נכתב בכתובת, שנקראה יחד עם דר’ ולדימיר לוין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים; “לפרט ‘תעלנו‘ (שנת 1796) בשמחה לארצנו.

נדבו ר’ אליעזר ור’ שמואל בני ר’ חיים שחי בטבריא תוב”ב וחי”ש תמת שרה אב”ר שבתי ד’ אדר, ולירושלים ‘מבשר’ (שנת 1782) אתן, וא”ר חיים ב”ר חיים מת שם ז’ ניסן, אתה ‘תקום’ (שנת 1786) תרחם ציון“.

החוקרים, מבהירים, כי; “משפטים קצרים אלה, מצביעים על הקשר העמוק בין ‘קהילת ליטא’ לבין ארץ הקודש, שהתקיים מאז ימי ‘הגאון מווילנה’ ועד ימינו.

מבירור ראשוני, שערכנו, עולה, כי המשפחה התורמת הייתה מהמשפחות הרבניות המובילות בליטא בתחילת המאה ה-18.

יחד עם זאת, בשל היעדר שם המשפחה בכתובת, המידע שבידנו אינו שלם ואנו מזמינים את הציבור להוסיף חלקים לפאזל ולמסור מידע אודות המשפחה באמצעות עמוד הפייסבוק של הפרויקט“.

דרישת שלום אישית נוספת, התגלתה בדמות לוחית מושב כיסאו של מנהל ‘אגודת צדקה גדולה’ האגודה שניהלה את בית הכנסת הגדול בוילנה מסוף המאה ה-18 ועד 1931.

█ החוקרים; “גילוי בסיס עמודי בית הכנסת, החלקים המרכזיים של הבימה והכתובות, מעידים על הפוטנציאל הגלום בהמשך החפירה באתר…”

“אלה התגליות שמרגשות אותנו במיוחד; חפצים אישיים שמספקים חיבור ישיר לאנשים, למי שהתפללו כאן. זה מיד מצית את הדמיון” – אומרים החוקרים.

דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לפורטל כאן ישראל | כאן נעים אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי;  חפירת בית הכנסת הגדול בליטא, היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא.

לדברי מנהל רשות העתיקות מר ישראל חסון; “פרויקט חשיפת בית הכנסת העתיק בוילנה, הינו חלק מתפישת ״מורשת ללא גבולות״ של רשות העתיקות, במסגרתה נחפרים ומתועדים גם אתרים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אשר יש להם ערך מורשת משמעותי בתולדות העם היהודי.

זאת, כחלק מהתפישה שהרשות, הופקדה על ידי הציבור בישראל לשמש כ”תורנית השמירה” מטעמו על נכסי המורשת והתרבות“.

החפירה השנה, בהשתתפות צוות של חופרים ישראליים, ליטאיים ובינלאומיים, חשפו חלקים נרחבים של בימת בית הכנסת המפוארת.

הבימה, שהתנשאה לגובה של שתי קומות, נבנתה במאה ה-18, באמצעות תרומה מעשירי העיר הנדבן היהודי הידוע ר’ יהודה ספרא ודיינא המכונה; היסו”ד, שהיה אחד מראשי הקהל.

הבימה המעוטרת, אשר תועדה בצילומים מתחילת המאה ה-20, הייתה מבנה דו-קומתי בין ארבעה עמודים מפוארים שתמכו בתקרה.

חלקים מעמודים אלה וחזית הבימה ממנה הקריא החזן את התורה לקהל במשך 300 שנה התגלו השנה.

גילוי מעניין הייתה רצפת הבימה, שהייתה צבעונית ומהודרת. כמו-כן, התגלה מרתף מתחת לבימה, שאף הוא לא היה מוכר לחוקרים.

במהלך החפירה, התגלו, גם ספר תפילה ששרד את השואה, מאות מטבעות מהמאות ה16– עד ה-20 וכפתורים של צבא נפוליאון, שעבר בוילנה בדרכו לתבוסה במוסקבה, בשנת 1812.

החוקרים, מוסיפים, כי; “גילוי בסיס עמודי בית הכנסת, החלקים המרכזיים של הבימה והכתובות, מעידים על הפוטנציאל הגלום בהמשך החפירה באתר ועל האפשרות המרגשת להציג את שרידי בית הכנסת הגדול בווילנה וחצר בית הכנסת (השולהוף) בעתיד, לציבור המקומי והבינלאומי”.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

דילוג לתוכן