"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

צבא | משטרה | ביטחון

'כרמל – רכב הקרב של צהל' מוחק את היתרון המספרי של האוייב

הרכב קרבי משוריין (רקמ) מציג תפיסת לחימה פורצת דרך שבליבה ניהוג אוטונומי ושימוש ביישומי בינה מלאכותית לביצוע תהליכים מהירים של קבלת החלטות והשמדת מטרות. הרקמ, מופעל על-ידי שני לוחמים שמצוידים במערכת הראש החדשנית, שבדומה למטוס קרב, מאפשרת לרכוש מטרות, לנהג ולנווט באמצעות כיוון המבט וכן לשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות. הרקמ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, משמש כתחנה ברשת לחישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות, כגון; רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

'כרמל – רכב הקרב של צהל' מטכנולוגיות העתיד, המוחק את היתרון המספרי של האוייב, נחשף היום אחר הצהריים (יום ראשון, ג' באב התשע"ט) בתום חודש של ניסויים, על ידי המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפאת) המשתייך למשרד הביטחון והמרכז את כל תכניות המחקר ופיתוח הביטחוני במדינת ישראל.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

'כרמל - רכב הקרב של צהל' מטכנולוגיות העתיד מבט מפנים "כרמל" גרסת רפאל | צילום אתר משרד הביטחון | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
כרמל – רכב הקרב של צהל

אל שלב הגמר של פיתוח ה'כרמל – רכב הקרב של צהל' הגיעו שלוש התעשיות; רפאל, 'אלביט' ו'התעשייה האווירית' שהציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול המתקדמת המוצעת לרכב הקרב העתידי, שיופעל על ידי רק שני אנשי צוות ויתבסס על יכולות אוטונומיות ו'בינה מלאכותית'.

המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפאת), יחד עם מפקדת קצין שריון ראשי בצהל (קשנר), קיימו היום (א') אירוע הדגמה ראשון מסוגו לחשיפת פלטפורמת 'כרמל' – כלי רכב קרבי משוריין (רקמ) מתקדם ליבשה, שהינו למעשה מדגים ליכולות טכנולוגיות מתקדמות בדגש על אוטונומיות, מבוססות בינה מלאכותית ורובוטיקה מתקדמת.

אירוע ההדגמה התקיים במעמד ראש מפאת במשרד הביטחון, מפקד זרוע היבשה בצהל ובכירי מערכת הביטחון.

​תוכנית ה"כרמל" יצאה לדרך לפני כשלוש שנים כ"תכנית רב שנתית לפיתוח טכנולוגיות חדשניות לרכב קרבי משוריין". התכנית נועדה לקחת לקצה את הטכנולוגיה של שדה הקרב העתידי ולפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה, הנעה היברידית ועוד.

שלב א' של תוכנית כרמל הציב בפני המפתחים אתגר משמעותי ביותר: הוכחת היתכנות לתפעול רקמ על ידי שני לוחמים במדפים סגורים. משרד הביטחון בחר בתום הליך בחינה ממושך בשלוש תעשיות: רפאל, התעשייה האווירית ו-אלביט מערכות.

כל חברה התבקשה לפתח בנפרד מדגים, המבוסס על קונספט טכנולוגי, שיהפוך את תא הלחימה בטנקים והנגמשים הקיימים והעתידיים בצהל לתא לחימה מתקדם ("cockpit"), שבו מרבית הפעילות מתבצעת באופן אוטונומי (נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי).

הלוחם ב-תא הלחימה רואה את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, 360 מעלות, ב-מדפים סגורים, ונדרש רק לקבל החלטות, שאותן המערכת לא יודעת (עדיין) לקבל בעצמה.

כרמל - אלביט מבחוץ.jpg
"כרמל" גרסת אלביט – מבט מב-חוץ

התעשיות הביטחוניות נרתמו לתכנית והעמידו את מיטב האנשים והתשתית הטכנולוגית לתהליך הפתוח ולאתגרים הנובעים מדרישות התוכנית:

אלביט מערכות, פיתחה מדגים טכנולוגי ללוחם המופעל באמצעות מערכת הראש Iron Vision, המבוססת על טכנולוגיה שהחברה פיתחה עבור מטוס הקרב אף- 35.

הרכב קרבי משוריין (רקמ) מציג תפיסת לחימה פורצת דרך שבליבה ניהוג אוטונומי ושימוש ביישומי בינה מלאכותית לביצוע תהליכים מהירים של קבלת החלטות והשמדת מטרות.

הרקמ, מופעל על-ידי שני לוחמים שמצוידים במערכת הראש החדשנית, שבדומה למטוס קרב, מאפשרת לרכוש מטרות, לנהג ולנווט באמצעות כיוון המבט וכן לשעבד את מערכות הנשק לקו הראייה של הצוות.

הרקמ מתפקד כתא תקיפה עצמאי בעל עוצמת אש גבוהה, משמש כתחנה ברשת לחישה מולטי-ספקטרלית והיתוך מידע, וכן כפלטפורמה להפעלת מערכות לא מאוישות חיצוניות, כגון; רחפן שמצלם ומזרים אינפורמציה, או חלוץ רובוטי שמבצע משימות בפרופיל סיכון גבוה.

כרמל - אלביט מבפנים.jpg
"כרמל" גרסת אלביט – מבט מב-פנים

רפאל פיתחה את "הקוקפיט השקוף", המאפשר לאנשי הצוות ראייה היקפית ושיקוף מלא, 360 מעלות, על המתרחש מחוץ לנגמש בשדה הקרב, ללא קסדות או אמצעי ראייה.

הקוקפיט השקוף הוא בעצם שילוב חדשני של מסכי מגע מתקדמים, הנמצאים בממשק אחד עם השני, ומקיפים את אנשי הצוות מבפנים, כאשר מגוון סנסורים ייחודיים בעלי יכולות אלקטרו-אופטיות, משקפים לאנשי הצוות תמונת מצב אמיתית ומתעדכנת של המתרחש מחוץ לנגמש.

על גבי הכלי הממוגן מותקנות כלל המערכות המתקדמות של רפאל – מערכות חישה וניטור, מערכות אלקטרו-אופטיות, עמדות נשק, משגרים לטילי גיל (ספייק), הדק חכם, מערכת התקשורת BNET וכמובן, מערכת ההגנה האקטיבית 'מעיל רוח'.

המערכות הללו, המשולבות באלגוריתמים מבצעיים של בינה מלאכותית ואוטונומיות, מסוגלות לאתר ולנטרל, בו זמנית, מספר רב של מטרות, בדיוק ובמהירות יוצאי דופן.

התעשייה האווירית – פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים בשימוש צבאי נרחב בארץ ובעולם. מערכת הכרמל מבית התעשייה האווירית משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב.

המערכות האוטונומיות ברקמ נשלטות על ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית גם היא, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע הלא רלוונטי ובכך להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות שעליו לקבל בזמן אמת.
הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית המאפשרת השמדה של מטרות ואיומים, תוך ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים לתנועה וניהול מערך תחמושת יעיל, בדגש על יכולות תקיפה וירי קטלני מדויק.
כרמל - תעא מבפנים.jpg
"כרמל" גרסת התעשייה האווירית – מבט מב-פנים​

פתרונות תפעול אלה נבחנו בשבועות האחרונים בשורת תרחישים מבצעיים מורכבים, על ידי צוות נסיינים מיוחד של מפאת במשרד הביטחון.

הפתרונות הטכנולוגיים לתפעול הרקמ, הינם רב תחומיים ומשלבים סנסורים מתקדמים למודעות מצב, בינה מלאכותית המאפשרת שימוש במפעילים "וירטואליים", מנוע חדשני לקבלת החלטות ועוד.

במקביל למאמץ הפיתוח בשלוש התעשיות, מובילה מחלקת מח"ר ב-מפאת שבמשרד הביטחון מאמץ משולב לפיתוח טכנולוגיות תומכות נוספות, שלא באו לידי ביטוי במדגים הנוכחי, בהן: הנעה היברידית לרקמ זחלי, הסוואה אקטיבית מהפכנית, הגנת סייבר לרקמ, מכם רב משימתי, מערכת לזיהוי עמית, פתרונות מיגון ועוד.

חלק מהטכנולוגיות שהבשילו כבר משולבות בצי הרקמ שמפתחת ומייצרת מינהלת הרקמ במשרד הביטחון (מנתק) – מרכבה, נמר ואיתן.

הכרמל מבוסס על טכנולוגיות פורצות דרך וחדשניות בקנה מידה עולמי. הוא מהווה פלטפורמה לבחינת והדגמת יכולות שפותחו בתעשייה הישראלית ומהוות מוקד התעניינות בצבאות ובתעשיות רבות בעולם.

היכולות הממומשות בכרמל, חלקן טרם נראו וברובן טרם מומשו ונוסו מעולם בכלי לחימה.

תוכנית כרמל במשרד הביטחון מציבה את מדינת ישראל בחוד החנית של תכניות לרקמ מתקדם בעולם. זאת הודות להתאמת הדרישות לשדה הקרב העתידי וכושר היצירתיות של התעשיות הביטחוניות בארץ.

תוצר הפיתוח, יהווה תשתית טכנולוגית והנדסית עבור כלי לחימה יבשתיים עתידיים, מאוישים ואוטונומיים.

תת אלוף יניב רותם, ראש מחר ופיתוח במפאת שבמשרד הביטחון;​ "יחד עם שלוש התעשיות, הצלחנו להוכיח שניתן לתפעל 'רקמ עתידי' על ידי שני חיילים בלבד, בתוך תא סגור – מה שאנחנו מכנים 'מדפים סגורים' ולמעשה לבצע את כל המשימות של הרקם, גם נהיגה אוטונומית וגם את הפעלת כלל המשימות באמצעות שני לוחמים בלבד.

"אנחנו נמצאים למעשה לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי ונרצה לראות איך אנחנו מממשים את זה בתקופה הקרובה בצהל, בדיוק לפני דיוני תכנית רב שנתית (תרש).

בנוסף, אציין, כי צבאות רבים בעולם מתעניינים ביכולת הזאת – כולם רוצים לראות מה זה הרק"מ העתידי. היום היו איתנו, פה, חברים טובים שלנו מה-US ARMY, קצינים בכירים מאוד באו לראות לאיזה הישגים הגענו.

מחר ומחרתיים, יגיעו לכאן נציגים של מדינות רבות אחרות, שבאים לצפות בהישגים. אני בטוח שזה ישמש קרקע פוריה לשיתוף פעולה בנושא הזה.

האירוע היום הוא הזדמנות טובה להגיד תודה לשיתוף פעולה מצוין בין זרוע הפיתוח, המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפאת) ומינהלת הרקמ ב-משרד הביטחון, מינהלת תוכנית הטנק (מנתק). כולנו עבדנו יחד במשך למעלה מ-3 שנים, כדי להביא את היכולת הזאת.

בחודש האחרון, השלמנו את כל הניסויים, והיום ביצענו הדגמה מאוד מוצלחת. כל התעשיות הצליחו. אנחנו מהמובילים בעולם בתחום הזה, ואנחנו לקראת עידן חדש. אנצל את ההזדמנות לומר שהתעשיות הביטחוניות, פעם אחר פעם, מראות יכולת לפצח כל אתגר שאנחנו שמים בפניהן". סיכם תת אלוף רותם, ראש מחר ופיתוח במפאת שבמשרד הביטחון.

​תת אלוף גיא חסון, קצין שריון ראשי בצהל; "השלמנו היום, תהליך ארוך, שבו בשיתוף של חיל השריון וזרוע היבשה, אפיינו את הצרכים המבצעיים שלנו בשדה הקרב העתידי.

כחלק מהאפיון הזה, הוצגו היום פלטפורמות, שמביאות לידי ביטוי טכנולוגיות מהמתקדמות ביותר שיש, המעצימות את הקטלניות של צוות הקרב היבשתי – גם בעתיד הנראה לעין וגם בעתיד הרחוק.

"בתוך כך, אני רוצה לומר מספר דברים; ראשית, ההזדמנות הגדולה שיש לנו לנגוע בטכנולוגיות, שעוד רגע מגיעות, היא הזדמנות אדירה לחיל השריון, גם כדי להכניס את הטכנולוגיות המתקדמות לטנקים המודרניים שלנו – טנק 4 ברק שייצא מפס היצור כבר ב-3 שנים הקרובות, אבל גם היכולת להתבונן בטכנולוגיות האלו ולראות לאן אנחנו מכוונים את כלי הרכב הקרבי המשוריין (רקמ) עתידים.

הדבר השני שאני מבקש לומר זה האנשים – פגשנו פה אנשים צעירים מאוד שהפעילו את הכלים וזיהינו אינטואיציה גבוהה מאוד אצל החבר'ה הצעירים להפעיל מערכות מאוד מאוד מתקדמות, זאת בתנאי שהמערכות בעלות יכולות אוטונומיות גבוהות מאוד ובינה מלאכותית כזו או אחרת.

"ברור לנו שגם האדם יצטרך להשתנות. אומנם טבע המלחמה לא ישתנה והחיכוך ביבשה, ימשיך להיות חיכוך משמעותי והלוחם ביבשה, יתמודד עם הרבה מאוד אי ודאות, עם לחץ ועם אומץ לב ובכל זאת האדם, יצטרך להשתנות – יצטרך להיות אדם שיותר מבין במערכות, מגדיר מערכות ואולי קצת פחות מפעיל מערכות.

מבחינת חיל השריון, זו הזדמנות אדירה לקפוץ לרגע, לפעמים 5 ואולי 10 שנים קדימה, כדי לנסות ולדמיין איך אנחנו רואים את עצמנו בעשור ואולי בשני העשורים הקרובים". סיכם תת אלוף חסון, קצין שריון ראשי בצהל.

בכתבה זאת הסתייענו באתר משרד הביטחון.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

דילוג לתוכן