כנס רכב אוטונומי אקדמי, העוסק ב’גורם האנושי במערכות תחבורה אוטונומיות’ יתקיים מחר (יום חמישי ה- 23.06.2022) ב-אוניברסיטת אריאל (בניין 20, חדר 25, 27). בכנס, יתקיימו 2 מושבים; האחד, יעסוק ב”גורם האנושי בהפעלה מרחוק של רכב אוטונומי” והשני ב-עבודות מחקר של סטודנטים לתארים מתקדמים ל”קידום השימוש ברכב אוטונומי” עבור נוסעים/ות או מפעילים/ות אנושיים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
“התועלות החברתיות ממעבר לרכב אוטונומי הן רבות אולם הטכנולוגיה עוד לא בשלה, מסביר דר’ אורן מוזיקנט מנהל מדעי של מעבדת המחקר (Mobile-Lab) שבמרכז לרכב אוטונומי באוניברסיטת אריאל.
אחד הפתרונות, שיאפשרו כבר בשנים הקרובות, ליהנות מהתועלות החברתיות של השימוש ברכב אוטונומי, הוא הפעלה מרחוק על ידי נהג אנושי. נהגים מרוחקים, יכולים להתחבר מרחוק ולשלוט ברכב כאשר זה נתקל במצב מאתגר“.
“המחקר של המרכז לרכב אוטונומי, עוסק גם בתחום ממשקי מוח-מכונה. אנו מתקדמים במחקר ומחפשים לעבור ממחקר בסיסי למחקר יישומי יותר.
במסגרת המאמץ הזה אנו מחפשים מערכות למדידת EEG שיכולת לתפקד בשטח ולא רק בתנאי מעבדה. חברת brain.space שולחת את מכשיר המדידה שלהם לחלל יחד עם האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה.
הדבר מעיד על יכולות מדידה בשטח ולכן, הזמנו את הצוות של brain.space לביקור לצורך בחינת שיתופי פעולה“. אמר דר’ מוזיקנט.
“אנו בוחנים אפשרויות לשיתוף פעולה מחקרי בנושא של עומס קוגניטיבי בהפעלה מרחוק של רכבים אוטונומיים” מוסיף רועי זמיר סמנכל פיתוח עסקי בחברת brain.space; “נראה שיש בידינו את הטכנולוגיה הנדרשת על מנת לקדם את המחקר צעד נוסף לפעילות שיכולה לפעול היטב בתנאי השטח”.
כאמור, המושב הראשון, עוסק בהפעלה מרחוק של רכבים אוטונומיים, ובמסגרתו יתקיימו הדגמות המיועדות לחברי וחברות מאגד אנדרומדה. הפועלת במסגרת רשוּת החדשנות (Israel Innovation Authority).
מאגד אנדרומדה, עוסק בפיתוח כלים שיאפשרו למפעילים/ות מרוחקים לשלוט ברכבים אוטונומיים מ-מרכזי בקרה ייעודיים לכך.
█ פרופ’ יהודה שינפלד; “אני מברך את משתתפי הכנס, שמצאו לנכון לדון בהיבטים השונים של השראת הסטרס על ידי הרכבים האוטונומיים העתידיים”.
כלים אלו, נועדו לאפשר למפעילים/ות להתגבר על מקרי קצה בהם הרכב האוֹטוֹנוֹמִי, לא יוכל להתמודד עם המשימה ונדרשת עזרה ממפעיל אנושי.
חברי המאגד, יקבלו הדרכה על השימוש במערכת השליטה והבקרה שפותחה בשיתוף מספר חברות ומוסדות אקדמיים.
המושב השני, יתמקד ב-עבודות מחקר של סטודנטים/ות לתארים מתקדמים, הבוחנים כיצד הרכב אוטונומי, יוכל לקבל החלטות המבוססות לא רק על נתונים תפעוליים טהורים (כגון; תכנון מסלולי תנועה אופטימליים, הימנעות ממכשולים וכו’), אלא גם על סמך התחושות (נוחות / לחץ / עומס מנטלי) של הנוסע/ת או המפעילים/ות המרוחקים.
מטעם דוברות אוניברסיטת אריאל באמצעות ע. דוברת בתחום המדעים, ההנדסה והארכיטקטורה, מסרה הגב’ מרב קליק לרנר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי רכב אוטונומי אשר “מתחשב” גם בתחושות הנוסעים והנוסעות, מעלה את הסיכוי לשימוש יום יומי על ידי ציבור רחב.
לפיכך, עבודות מחקר שיוצגו עוסקות במדידות של נתונים פיסיולוגים של מפעילים/ות ונוסעים/ות ברכב אוטונומי.
פרופ’ שרגא שובל, המשמש דקן הפקולטה להנדסה, מסביר; “פעילות המרכז לרכב אוטונומי, מקדמת אפשרויות לשליטה ובקרה אנושית מרוחקת והתערבות במידת הצורך בשימוש ברכב אוטונומי.
שליטה מרחוק, מהווה פתרון טכנולוגי המאפשר שימוש ברכבים אוטונומיים בסביבות ציבוריות מעורבות הכוללות רכבים אוטונומיים ורכבים נהוגים על יד בני אדם ומשתמשי כביש נוספים (רוכבי אופניים וקורקינטים, הולכי רגל וכו’), כפי שאכן קורה בעולם.
דוקטורנטים ב’פקולטה להנדסה‘ יציגו ממצאים אודות קבלת ההחלטות של הרכב האוטונומי לצד החוויות של הנוסעים והנוסעות בזמן נסיעה ב’רכב האוטונומי‘ מה רמת הנוחות שהם חשים, מה תחושת הביטחון שלהם/ן ברכב, ומה מידת העומס והלחץ“.
“כולנו מודעים, אומר פרופ’ יהודה שינפלד, למצבי עקה נפשית (“סטרס“) והשפעתם על הפעילות היומיומית. נמצא, אפוא, כי נסיעה ברכב אוטונומי, שאינו חלק ממערכת העצבים האוטונומית של גוף האדם, עלולה להשרות מצבי עקה מתמשכים.
לפיכך, יש מקום ללמוד את הנושא מראש ולפתח אמצעים במטרה למתן את תחושת העקה בנסיעה. לכן, אני מברך את משתתפי הכנס, שמצאו לנכון לדון בהיבטים השונים של השראת הסטרס על ידי הרכבים האוטונומיים העתידיים“.
◄אל; לוז-כנס-רכב-אוטונומי-יוני-2022.
