ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

הביס והכיס הרשות הפלסטינית חדשות כאן ישראל עולם ערב

כלכלת הפלסטינים תמשיך לפעול מתחת ליכולת ללא פעולות מדיניות

כך עולה מדוח הבנק העולמי העוקב אחר המצב הכלכלי פלסטיני‘ מוצג היום בבריסל, במהלך פגישה שתדון בסיוע בפיתוח הצד הפלסטיני ברמת המדיניות ◄ הדוח, גם מצביע, כי קיימת פגיעות רחבה לחוסר ביטחון תזונתי בעקבות מגיפת קורונה אפילו במשקי בית במצב טוב יחסית בגדה המערבית ◄ ילדים במשקי הבית העניים ביותר, נאלצו להתמודד עם הקשיים הגדולים ביותר בגישה לחינוך במהלך הסגר, בעיקר בגלל היעדר גישה לאינטרנט".
0
0
קנתן שנקר, המנהל האזורי של הבנק העולמי בגדה המערבית ועזה ברקע: גרף נופל מול דגל פלסטין | צילום: הדמיה Depositphotos | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
קנתן שנקר

כלכלת הפלסטינים, תמשיך לפעול מתחת ליכולת, ללא פעולות מדיניות – כך עולה מ’דוח הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית’ שהתפרסם אתמול ה-10 במאי 2022, והקובע, כי למרות סימני התאוששות לאחר ההקלה בהגבלות הקשורות בקורונה | Covid-19, המצב הפִיסְקָלִי, נותר מאתגר מאוד בשל הצטברות פיגורים משמעותיים בתשלומים וסיוע בינלאומי נמוך.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

בנוסף, למגפת הקורונה, הייתה השפעה חמוּרה על רווחתם של פלסטינים רבים והובילה להופעת קבוצות חדשות של פלסטינים עניים, כמו גם ל-עלייה בסיכון לחוסר ביטחון תזונתי.

התחזית לא ברורה, ויש צורך במאמצים אשר ישימו את הכלכלה הפלסטינית על מסלול בר קיימא.

דוח המעקב הכלכלי פלסטיני‘ לוועדת הקישור האד-הוק (AHLC) יוצג בעיר בריסל בירת בלגיה מחר ה-10 במאי 2022, במהלך פגישה שתדון בסיוע בפיתוח הצד הפלסטיני ברמת המדיניות.

הדוח, מדגיש את האתגרים הקריטיים העומדים בפני הכלכלה הפלסטינית ואת הרפורמות הפיסקליות הנדרשות.

בנוסף, ‘דוח המעקב הכלכלי פלסטיני‘ מתאר את התחומים המרכזיים שבהם הושפעו חיי פלסטינים ממגפת הקורונה ומההגבלות שלה.

המנהל האזורי של הבנק העולמי בגדה המערבית ועזה, מר קנתן שנקר; “למרות מאמצי ה’איחוד הפיסקאלי‘ המרשימים לאורך השנים, הגירעון, נותר גבוה.

כתוצאה מירידה חדה בסיוע מ-27% מתוצר מקומי גולמי (ה-תמג) ב-2008 ל-1.8% ב-2021, צברה הרשות הפלסטינית פיגורים בתשלומים למגזר הפרטי, לקרן הפנסיה והלוואות מקומיות.

מכיוון שאפשרויות מימון מקומיות אינן אפשריות יותר, יש חשיבות מכרעת לקדם רפורמות להגדלת ההכנסות והגברת ה’קיימות הכלכלית’“.

לאחר אחד המיתונים הגדולים ביותר שנרשמו כאשר ‘הכלכלה הפלסטינית‘ התכווצה ב-11.3% בשנת 2020, קצב הצמיחה הגיע ל-7.1% בשנת 2021.

לדעת מחברי הדוח, עלייה זו, נבעה בעיקר מהצריכה הגבוהה בגדה המערבית בעקבות ההקלות בהגבלות הקורונה והעלייה במספר הפלסטינים העובדים בישראל ובהתנחלויות. ההתאוששות של עזה, הייתה איטית יותר בהתחשב בעימות שפרץ במאי 2021.

למרות ההתאוששות הכלכלית, ניהול המדיניות הכלכלית נותר מאתגר שכן גודל הגירעון הגיע ל-1.26 מיליארד דולר לפני הסיוע, והסיוע בשנת 2021, הגיע לרמה הנמוכה ביותר של 317 מיליון דולר בלבד.

כתוצאה מכך, הרשות הפלסטינית נאלצה להסתמך על משאבים מקומיים למימון שוטף וגם משלמת משכורות חלקיות מאז נובמבר 2021. הצמיחה הכלכלית וההכנסות של הרשות הפלסטינית, נותרו נמוכות מהפוטנציאל עקב הגבלות תנועה וגישה, לרבות בשטח C.

מנתוני ה‘דוח הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית’ עולה כי הסחר הפלסטיני החיצוני נשלט על ידי ישראל ונתון לחסמי סחר לא מכסיים, כגון; רישוי ומכסות, אשר הפחיתו את התחרותיות.

מעבר לכך, הסגר הישראלי על עזה, הביאה לכלכלה כמעט סגורה. הגירעון הפיסקאלי (לפני סיוע) צפוי להישאר גבוה ב-2022 ועומד על כ-5.1% מהתמג.

דוח; מגיפת קורונה לא רק חיזקה את הפגיעוּת הקודמת, אלא אף הובילה להופעת מספר ניכר של פלסטינים עניים חדשים.

כדי להשיג קיימות כלכלית, דוח הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית, קורא לקהילה הבינלאומית לספק תמיכה תקציבית, ולהגברת המאמצים של הרשות הפלסטינית לקדם רפורמות בהכנסות ובהוצאות.

עם זאת, הרפורמות, צריכות להתבצע בהדרגה, כדי למנוע השלכות חברתיות שליליות, במיוחד בהקשר שלאחר מגיפת קורונה. לדוגמה, רפורמות בהכנסות צריכות להתמקד בתחילה במרוויחים גבוהים שאינם משלמים במלואם את חובותיהם לרשות.

כמו כן, הדוח, ממליץ לרשות הפלסטינית לבחון מחדש את ההוצאה על חשבון השכר, לשפר את התמורה לכסף במערכת הבריאות, לנהל טוב יותר את קרן הפנסיה הציבורית ולהפחית בהלוואות נטו (טווח קצר).

בעוד שרפורמות ברשות הפלסטינית (פלסטינים,פלסטיניון, فلسطينيون;, הכינוי שניתן לאוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית) נחוצות, כדי לצמצם את הגירעון הפיסקלי, הן אינן מספיקות כדי להבטיח פיתוח בר-קיימא.

שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל הינו חיוני להגדלת ההכנסות. מתן ‘גישה לעסקים פלסטינים לאזור C‘ עשויה להגדיל את הכנסות הרשות הפלסטינית ב-6% מהתוצר מקומי גולמיתמג).

מדינת ישראל, יכולה להסדיר ולהעביר באופן שיטתי את חלקה החודשי של הרשות הפלסטינית בדמי המעבר מגשר אלנבי. משא ומתן מחוּדש להורדת דמי הטיפול מ-3% שגובה ממשלת ישראל לטיפול ביבוא פלסטיני, נמצא בעדיפות גבוהה.

הדוח הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית, משבח את היישוּם האחרון של פיילוט למערכת מ.ע.מ אלקטרונית, לפיו ניתנת לסוחרים אפשרות להנפיק קבלות עסקה דיגיטלית. צעד חשוב זה לשתפ כלכלי, יכול להתגבש עוד יותר כך ששני הממשקים, יהיו מקושרים בזמן אמת.

בכלכלה המוחלשת ממילא כתוצאה ממגיפת קורונה | Covid-19, ההשפעה על הפרנסה והרווחה של הפלסטינים, הוחמרה השנה.

מגיפת קורונה  לא רק חיזקה את הפגיעוּת הקודמת, אלא אף הובילה להופעת מספר ניכר של פלסטינים עניים חדשים.

דוח הבנק העולמי, מספק ניתוח של השפעת מגיפת קורונה על מצב העוני, בכדי לזהות חולשות נפוצות ולהתוות מדיניות אשר תחזק את רמת החיים והפרנסה ברשות הפלסטינית“, הוסיף שנקר.

מר תום וגנר, יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים פוליטיים, בעל ‘וגנר משרד אסטרטגיה ויחסי הציבור‘ מסר באמצעות  אשת יחסי הציבור שרה וורדן – והבי לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי; בשיא הסגר מגיפת הקורונה ו-ההגבלות הכלכליות, כ-110,000 פלסטינים, נוספים הצטרפו ל’מעגל העוני‘.

העניים החדשים, התרכזו באזורים הכפריים של הגדה המערבית והיו בעלי סיכוי גבוה יותר לחיות במשקי בית בראשות נשים.

בעקבות אובדן מקום העבודה בקרב כ-20% מבעלי ההכנסה העיקרית, ירדה רמת ההכנסה ביותר מ-60% ממשקי הבית הפלסטינים בשיא מגיפת קורונה | Covid-19.

הדוח, גם מצביע על כך שקיימת פגיעות רחבה לחוסר ביטחון תזונתי בעקבות מגיפת קורונה אפילו במשקי בית במצב טוב יחסית בגדה המערבית.

ילדים במשקי הבית העניים ביותר, נאלצו להתמודד עם הקשיים הגדולים ביותר בגישה לחינוך במהלך הסגר, בעיקר בגלל היעדר גישה לאינטרנט”. קובע בין היתר ‘דוח הבנק העולמי על הכלכלה הפלסטינית’.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 68, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי נעים, סבא מאושר ל-5 נכדים; רפאל, אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן