מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

העולם הזה על פי אורי אבנרי חדשות כאן ישראל

יופי של היפרדות | העולם הזה על פי אורי אבנרי

הלאומיות של העמים הקטנים מוצאת פורקן על מגרש הכדורגל, בעוד שההחלטות האמיתיות מתקבלות במקומות אחרים. בשעה זו עוסקת הכנסת בחקיקת "חוק הלאום", הקובע ש'היהדות' של המדינה היהודית קודמת לדמוקרטיה ולזכויות-האדם. לישראל אין חוקה, אך עד עכשיו הייתה ההנחה שישראל היא מדינה "יהודית" ו"דמוקרטית" במידה שווה. החוק החדש, אמור לבטל הנחה זו. כרגיל, אנחנו זוחלים אחרי ההתפתחות העולמית במאה או מאתיים שנה.
מסעוד ברזאני נשיא כורדיסטן העיראקית ומשמאל נשיא חבל קטלוניה קרלס פוג'דמון אי קזמז'ו | עיבוד ממוחשב: שולי סונגו ©
מסעוד ברזאני נשיא כורדיסטן העיראקית ומשמאל נשיא חבל קטלוניה קרלס פוג’דמון אי קזמז’ו | עיבוד ממוחשב: שולי סונגו ©

תסריט דמיוני: תנועה חדשה של מזרחים קמה בישראל. התנועה, מכריזה שכל הארגונים הקיימים של המזרחים מזויפים. שכולם משמשים כמכשירים בידי האליטה האשכנזית לשם המשך דיכוי המזרחים. שמפלגת ש”ס היא בדיחה עגומה, בייחוד מאז מותו של הרב עובדיה יוסף, שהיה מנהיג מזרחי אמיתי. 

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

התנועה אומרת שהליכוד הוא המכשיר הערמומי ביותר לשעבוד המזרחיים. השלטון האינסופי של בנימין נתניהו, התגלמות האליטה האשכנזית, מסמל את חוסר-היכולת של ההמונים המזרחיים הנבערים, המשמרים בשלטון את ביבי ואת כל הכנופיה האשכנזית שלו.

ובכן, קמה מפלגה מזרחית חדשה, בהנהגת קבוצה נמרצת של צעירים וצעירות, המעלים רעיון מדהים ומהפכני; היפרדות.

התוכנית: לחלק את מדינת-ישראל ל-שתי מדינות. הגבול, יעבור לאורך כביש יפו-ירושלים. כל השטח שמצפון לקו זה יהיה שייך למדינת-ישראל האשכנזית, כל השטח שמדרום לו יהפוך למדינת-ישראל המזרחית.

מנקודה זו והלאה, ניתן לקרוא דרור לדמיון.

מה תהיה העמדה שלי מול התפתחות דמיונית שכזו? כשאני שואל את עצמי ברצינות, אני מוצא את עצמי במצב דו-משמעי מאוד.

אני אשכנזי. הכי אשכנזי שאפשר. נולדתי בגרמניה, שבה חייתה המשפחה שלי מדורי-דורות. אבל מעולם לא הגדרתי את עצמי כאשכנזי. עצם הרעיון של להיות “אשכנזי” זר לי לחלוטין.

יתר על כן, יש לי קשר עמוק לחברה המזרחית. היה לי קשר כזה עוד לפני שארבעה טירונים מרוקאים, סיכנו את חייהם הצעירים, כדי להציל את חיי ב‘מלחמת תש”ח’. משחר נעוריי הייתה לי נטייה לתרבות המזרחית.

לכן, איפה הייתי עומד אילו קמה תנועה נמרצת להיפרדות מזרחית? למען האמת, אין לי מושג. בוודאי לא הייתי שולח את הצבא והמשטרה לדכא את המרד. זה יהיה ממילא בלתי-אפשרי, מכיוון שרוב החיילים ורוב השוטרים הם בעצמם מזרחים.

למרבה המזל, כל הרעיון הזה מטורף בעליל. זה לא יכול לקרות. אף פחות מהרעיון של כורדיסטאן ו-קטלוניה.

 התחברתי עם קבוצה של עולים מכורדיסטאן העיראקית וביחד הקמנו את “המועצה הישראלית למען כודיסטאן עצמאית”

באופן די מוזר, יש לכורדים ולקטלונים דבר אחד משותף; אני מחבב אותם.

אינני יודע מתי התחלתי לחבב את הכורדים, ומדוע. בימי נעוריי, נחשבו הכורדים כאנשים נחמדים אך פרימיטיביים. האמרה; “אנא כורדי” (בערבית: אני כורדי) נאמרה על אנשים הממלאים כל משימה כלשונה, מבלי לשאול יותר מדי שאלות.

עולים יהודים מכורדיסטאן העיראקית דיברו בשבח האזרחים בארץ מוצאם – בניגוד לרוב העולים מארצות אחרות.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת הכרתי בפאריס תא חשאי-למחצה של מהגרים יהודים ממצריים. הם סייעו לאנשי המחתרות האלג’ירית בצרפת, שלחמו למען עצמאות ארצם – עניין שגם אני תמכתי בו בהתלהבות.

מנהיג הקבוצה היה אנרי קוריאל, ואחת מחברותיה הייתה צעירה יהודיה מצרית בשם ג’ויס בלו, שהייתה גם תומכת נלהבת בעניין הכורדי. זה היה גם תחום התמחותה האקדמית.

מפיה שמעתי יותר על הסיפור הכורדי או ‘הטרגדיה הכורדית’. אף כי כורדיסטאן היא שטח רצוף, היא מחולקת בין ארבע מדינות; תורכיה, איראן, עיראק וסוריה ובנוסף, יש קהילות כורדיות פזורות בעולם.

אחרי מלחמת-העולם הראשונה, נעשה מאמץ להקמת מדינה כורדית מאוחדת, אך תאוות-הבצע של המדינות המנצחות מנעה זאת, מה גם שתורכיה המנוצחת קמה במהירות על רגליה.

גם הכורדים עצמם אשמים בגורלם, מפני שהם סובלים מאי-יכולת כרונית להתאחד. המשפחות המנהיגות המובילות שלהם לוחמות כל העת זו בזו.

אחרי שהקמתי את “המועצה הישראלית למען אלג’יריה חופשית“, התחברתי עם קבוצה של עולים מכורדיסטאן העיראקית וביחד הקמנו את “המועצה הישראלית למען כודיסטאן עצמאית“.

כחבר בגוף זה, היו לי מספר ניסיוניות מרגשים. הוזמנתי פעמיים לגרמניה, כדי להופיע באסיפות המוניות של כורדים גולים. אסיפות המוניות ממש; מאות אלפי כורדים באו מכל קצוות אירופה. הם הריעו לנאומי, דבר שניפח את האגו שלי מאוד-מאוד.

המאמצים שלי נחלשו כאשר נודע לי שקצינים ישראלים בכירים פעילים בחשאי בכורדיסטאן העיראקית ומאמנים את לוחמי-הגרילה הכורדים, הפשמרגה (“מול המוות“).

המניע של ממשלת-ישראל היה פשוט וציני: לחתור תחת קיום המדינה העיראקית, בהתאם לפתגם הלטיני הקדום: “דיווידה את אימפרה“; הפרד ומשול.

 אנחנו עדים למותה של מדינת-הלאום, ששלטה בהיסטוריה העולמית במאות השנים האחרונות

איך הגיעו הקצינים שלנו לשם? פשוט מאוד; בחסות השאה האיראני. אך באחד הימים כרת השאה ברית עם סדאם חוסיין, וכך הסתיים המיזם הישראלי הזה.

כאשר הופל השאה, קם שם משטר מוסלמי קנאי, העוין את ישראל, וכך בא הסוף על היכולת הישראלית לסייע לכורדים.

אבל הרגש נשאר. אני מאמין שהכורדים ראויים לעצמאות, בייחוד אם יצליחו להתאחד. מכיוון שהם מבורכים (או מקוללים) באוצרות נפט גדולים, מעורבים בעניין גם הרבה כספים ואינטרסים זרים.

אין שום דמיון בין הכורדים והקטלונים, חוץ מהעובדה שאני מחבב את אלה ואת אלה.

קטלוניה היא ארץ מפותחת מאוד, ובביקוריי הקצרים שם הרגשתי ממש בבית. כמו כל התיירים הסתובבתי בשדרת רמבלה בברצלונה.

אגב – שני השמות נובעים כנראה ממקור עברי-שמי. השם רמבלה היא שיבוש של רמלה (חול, בערבית) והשם ברסלונה, נובע מן השם; ברק. הם נשארו מהתקופה שבה ספרד הייתה מעין מושבה של קרתגו (“קריה חדשה“) שהוקמה על-ידי הצידונים, שדיברו בשפה הקרובה לעברית.

הצרה היא שאני אוהב גם חלקים אחרים של ספרד, כגון; קודובה וסביליה. יהיה חבל עם כל זה יתפרק. מצד שני, אי-אפשר למנוע עצמאות מעם החפץ בה. למרבה המזל, אף אחד לא שואל אותי.

השאלה היא; מדוע זה קורה שעמים קטנים יותר ויותר שואפים בימינו לעצמאות, כאשר נוצרים בעולם גושים פוליטיים יותר ויותר גדולים? זה נראה כמו דבר והיפוכו – אך זה לא כך.

בדור הזה, אנחנו עדים למותה של מדינת-הלאום, ששלטה בהיסטוריה העולמית במאות השנים האחרונות. מדינת-הלאום נולדה מתוך הכרח.

מדינות קטנות לא היו מסוגלות לפתח ולבנות תעשיות המוניות מודרניות, שהיו זקוקות אז לשווקים ביתיים גדולים. הן גם לא היו מסוגלות להגן על עצמן, כאשר הצבאות המודרניים היו זקוקים לנשק יותר ויותר מתוחכם. גם ההתפתחות התרבותית דרשה מרחבי-שפה גדולים.

על כך הצטרפו וולס וסקוטלנד לאנגליה. סאבויה וסיציליה, הפכו לאיטליה. קורסיקה ופרובנס נספחו לצרפת. מדינות קטנות נבלעו במדינות גדולות. זה היה צורך קיומי.

  ההנחה שישראל היא מדינה “יהודית” ו”דמוקרטית” במידה שווה. החוק החדש, אמור לבטל הנחה זו.

אך ההיסטוריה ממשיכה להתקדם. עכשיו גם ‘מדינת-הלאום‘ אינה מסוגלת עוד להתחרות בשווקי העולם ולהגן על עצמה. המדינות מתאחדות ביחידות גדולות יותר ויותר, כמו האיחוד האירופי.

אין לי ספק שבסוף המאה הנוכחית, יהיה כבר קיים מעין מינהל עולמי, שיהפוך את העולם כולו למדינה אחת. (אם חייזרים, יאיימו על כדור-הארץ, זה יעזור).

אז איך תהליך ההיפרדות למדינות יותר ויותר קטנות תואם את התפתחות הזאת? פשוט מאוד, כאשר מדינת ספרד, כבר אינה דרושה עוד לצרכים הכלכליים והצבאיים, והתפקידים החשובים האלה עוברים ממדריד לבריסל, מדוע שהקטלונים והבסקים לא יפרשו מספרד ויקימו מדינות משלהם, שיצטרפו בעצמן לאיחוד האירופי?

די לראות מה קרה ביוגוסלביה ובברית-המועצות. (גרמניה, יוצאת מהכלל, אבל היא די גדולה גם לבדה).

ובכן, שני התהליכים האלה – היווצרות הגושים הגדולים וההיפרדות למדינות קטנות אינם סותרים זה את זה, אלא דווקא משלימים זה את זה. ה”ברקסיט“, פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, היה מעשה נוגד-היסטוריה. אך אם הסקוטים והוולשים ירצו לפרוש מבריטניה, זה יהיה הגיוני לגמרי.

יש לי כבוד רב לכוחה של ה‘לאומיות‘. בעידן שלנו היא הוכיחה שהיא חזקה מהדת, מהקומוניזם ומשאר האמונות. היא הכי חזקה כשהיא מתחברת לדת, כמו שקורה בעולם הערבי ואצלנו.

הלאומיות של העמים הקטנים מוצאת פורקן על מגרש הכדורגל, בעוד שההחלטות האמיתיות מתקבלות במקומות אחרים. בשעה זו עוסקת הכנסת בחקיקת “חוק הלאום“, הקובע ש’היהדות‘ של המדינה היהודית קודמת לדמוקרטיה ולזכויות-האדם.

לישראל אין חוקה, אך עד עכשיו הייתה ההנחה שישראל היא מדינה “יהודית” ו”דמוקרטית” במידה שווה. החוק החדש, אמור לבטל הנחה זו. כרגיל, אנחנו זוחלים אחרי ההתפתחות העולמית במאה או מאתיים שנה.

_________

** המאמר המובא כאן, הינו דעתו האישית של כותב שורות אלו ואינו משקף את דעת האתר. המאמר מובא באדיבות ’גוש שלום’.




אודות הכותב

אורי אבנרי

אוּרי אבנרי (נולד ב-10 בספטמבר 1923) הוא עיתונאי, סופר ופוליטיקאי ישראלי, יליד גרמניה, פעיל-שלום, פעיל פוליטי המזוהה עם ה’שמאל הרדיקלי בישראל’’ ח"כ לשעבר, חבר-מייסד, "גוש שלום", תנועת-שלום בלתי-תלויה (1993), עורך ראשי לשעבר של השבועון "העולם הזה" (1950-1990), חבר-כנסת לשעבר (שלוש תקופות-כהונה; 1965-1969, 1969-1973, 1979-1981), חבר-מייסד, "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני" (1975).

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן