מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

חגים, חגי ישראל חדשות לשון עברית מבזקים כאן ישראל

יום כיפור ויום הכיפורים ב-2 הצורות לפי האקדמיה ללשון העברית

אין הבדל משמעות בין שתי הצוּרות; כיפורים ל'כיפור' והן מצטרפות לזוגות נוספים של רבים ויחיד המשמשות באותה משמעות, כגון; ניחומים וניחום (אבלים), תחנונים ותחנון, געגועים וגעגוע ◄בלשונות היהודים משמשת צורת היחיד 'יום כיפור' או 'כיפור' סתם (ערבית יהודית ולדינו, לצד כינויים נוספים) ומכאן השימושים הרווחים בימינו. בדיבור גבוה או בכתיבה נעשה שימוש גם בשם הקדום; 'יום הכיפורים'.
0
0
סבא עם טלית ונכדתו ביום הכיפורים | צילום: Mark Neyman לשכת העיתונות הממשלתית | עיבוד: שולי סונגו ©
סב ונכדתו בכיפור

שמו הקדום של היום הוא ‘יום הכיפורים’. בספר ויקרא נאמר; “אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא” (ויקרא כג, כז). גם בלשון חכמים, שמו של היום הוא; יום הכיפורים, כגון; “יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה” (משנה יומא ו, א). אף מסכת יומא ב-משנה וב-תלמוד – העוסקת ב’הלכות יום הכיפורים’ – קרויה בכמה כתבי יד; ‘מסכת כיפורים‘.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה; כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל הנחשב לקדוש במיוחד.

בפיוט הקדום, החל רווח גם הצירוף יום כיפור לציון יום הצום, וכן צום כיפור.

כך אנו מוצאים בפיוט המפורסם; ‘וּנְתַנֶּה תוקף‘, שככל הנראה חיברו הפייטן ינַּיי, בן המאה השישית; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן.

צירופים אלו, החלו לשמש בתפוצה רחבה ב-ימי הביניים לצד יום הכיפורים (או ‘יום כיפורים‘ למשל בתפילת “כל נדרי“).

צורות רבים משמשות לעיתים להבעת מושג מופשט, למשל בצירופים; ‘ליל שימורים‘ וכן ‘ילד שעשועים‘ (שניהם מן המקרא).

למעשה, אין הבדל משמעות בין שתי הצוּרות; כיפורים ל’כיפור‘ והן מצטרפות לזוגות נוספים של רבים ויחיד המשמשות באותה משמעות, כגון; ניחומים וניחום (אבלים), תחנונים ותחנון, געגועים וגעגוע.

בלשונות היהודים משמשת צורת היחיד; יום כיפור (יידיש) או כיפור סתם (ערבית יהודית ו-לדינו, לצד כינויים נוספים) ומכאן השימושים הרווחים בימינו. בדיבור גבוה או בכתיבה, נעשה שימוש גם ב-שם הקדום; ‘יום הכיפורים.

עוד על המילים שנזכרו ברשומה; כִּפּוּר.

█ על האקדמיה

באלול תשי”ג (1953) קיבלה הכנסת את חוק המוסד העליון ללשון העברית, והונח בו היסוד לפעולת האקדמיה ללשון העברית, ממשיכת דרכו של ועד הלשון העברית. בכסלו תשי”ד, החלה האקדמיה בפעולתה.
ואלו הן מטרותיה של האקדמיה ללשון העברית, שנקבעו בתקנון האקדמיה;

א. לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה.
ב. לעשות לחקירת מבנה הלשון העברית, תולדותיה וגלגוליה.
ג. לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.
ד. לפעול לשמירת מעמדה של העברית, להעלאת קרנה ולידיעת תולדותיה בקרב הציבור.

האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון העברית, והחלטותיה בענייני תקן הלשון שנתפרסמו ב”רשומות” מחייבות את מוסדות המדינה.

בראש האקדמיה עומד נשיא האקדמיה ולצדו סגן הנשיא. חברי האקדמיה – חוקרי הלשון העברית והספרות העברית לדורותיה לצד יוצרים ומתרגמים – מתכנסים לישיבות האקדמיה ללשון העברית, משתתפים בוועדות האקדמיה וממלאים תפקידים נוספים.

האקדמיה היא מוסד עתיר ידע, והיא מעמידה את אוצרותיה לרשוּת הכלל לצורכי לימוד עיון ומחקר בפרסומים מדעיים ובאתרים ייעודיים במרשתת.

מראשית שנות האלפיים פועלת האקדמיה להנגשת מפעליה לציבור. לשם כך, החליטה האקדמיה להקים בית חדש ופתוח שבו תורחב פעילות המחקר והפעילות התרבותית־ציבורית.

מקומו בקריית הלאום בעיר ירושלים, הולם את מעמדה הלאומי־ממלכתי של האקדמיה.

*הכתבה מובאת לאחר פורסמה באתר של האקדמיה ללשון העברית בתאריך תאריך פרסום; 04/10/2011 ועודכנה בתאריך; 29/07/2017.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 67, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן