יום העצמאות חל בדרך כלל ביום ה’ באייר, יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בסיום המנדט הבריטי. ההכרזה על הקמת המדינה נעשתה תוך כדי מלחמת העצמאות, שפרצה על רקע דחיית מדינות ערב והוועד הערבי (הפלסטיני) העליון את תוכנית החלוקה של ארגון האומות המאוחדות (החלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות 181, שהתקבלה ב-29 בנובמבר 1947) ונמשכה עד ינואר 1949.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
ביום ה’ באייר תש”ח, 14 במאי 1948, קרא דוד בן-גוריון בבית דיזנגוף בעיר תל-אביב את מסמך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (המכונה “מגילת העצמאות“) וחתם עליו עם חברי מועצת העם.
בהכרזה תיאור תולדות העם היהודי ומאבקו לחידוש חייו המדיניים וההכרה הבין-לאומית בזכותו זו; הכרזה על הקמת מדינת ישראל; הצהרה על העקרונות שינחו את המדינה ופנייה לאומות המאוחדות, לתושבים הערבים של המדינה, למדינות ערב וליהדות הגולה.
יום העצמאות מעוגן בחוק יום העצמאות, התש”ט–1949, שפורסם בספר החוקים של מדינת ישראל ב-13 באפריל 1949. הוא חל תמיד יום לאחר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
█ יום העצמאות, אירועי החג
בערב יום העצמאות נערך בהר-הרצל בירושלים, טקס הדלקת המשואות, טקס ממלכתי במעמד יושב-ראש הכנסת המסיים את אירועי יום הזיכרון ופותח את יום העצמאות.
בטקס, נכללים גם הופעות אמנותיות ומופע דגלנים והוא מסתיים במפגן זיקוקין די-נור ממקום הטקס.
בליל החג, מוצבות במרכזי הערים במות בידור והמוני חוגגים צופים במופעים ובמפגני זיקוקין די-נור.
בדך כלל בבוקר החג, עורך נשיא המדינה קבלת פנים לחיילים מצטיינים ובצהריים נערך בתאטרון ירושלים; חידון התנ”ך העולמי לנוער.
אירועי היום הממלכתיים ננעלים בטקס הענקת פרס ישראל – חלקם של האירועים השנה ה’תשפ (2020) צומצמו או בוטלו וחלקם צולמו מבעוד מועד ושודרו לאזרחים הספוּנים בביתם על מסכי המדיה השונים, עקב הפשטות מגיפת הקורונה.
במהלך החג, פותחים רבים ממחנות צהל את שעריהם ומציגים בפני המבקרים כלי נשק ואמצעי לחימה שבשימוש צהל. בבתי-כנסת רבים נערכת תפילה חגיגית ואומרים הלל ותפילה לשלום המדינה השנה, כאמור שודרו לאזרחים האירועים המצומצמים בביתם על מסכי המדיה השונים, עקב הפשטות מגיפת הקורונה..
◄ הובא מתוך אתר כנסת ישראל.
