מבזקים חדשות ‘כאן ישראל’ פלילים

יהודה לייב לוי, זה שם ה’פוגע מינית בקרובת משפחתו’ שהתנגד לחשיפתו

קרוב משפחה פוגע מינית בילדה | צילום הדמייה, Depositphotos | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
נערה נפגעת מינית
פניית נערה לבימש לפרסם את שמו שלקרוב משפחתה; "זה מגיע לי, כי זה שלי – אני עברתי את זה ולא מישהו אחר. הוא נכנס לכלא, אבל אני עדיין נאבקת ומתמודדת. זכותי שיישמעו את הצד שלי. אני רוצה שידעו מה עברתי. כשאני מסתובבת ביישוב שלי, כולם מתלחששים מאחורי הגב שלי ושואלים שאלות, שמעו המון דברים, ראו אותו בתור המלאך, חלק חושבים שאני הוזה, חלק חושבים שזה לא באמת השפיע עליי, כי אני נראית רגיל. אני רוצה להסתובב ביישוב שלי ושידעו ויבינו...".
0
0

“אני רוצה שלבָּנוֹת אחרות, יהיה את האומץ לשתף את מה שהן עברו, גם אם זה בתוך המשפחה. שתהיה משמעות למה שעברתי ודרך הסיפור שלי לעזור לאחרות…” – זוהי הצהרתה של קטינה בת 16, אשר מוגדרת ‘נפגעת עבירת מין’ על ידי בן משפחתה ולמרות היותם קרובי משפחה, כתבה מכתב לשופטים וביקשה מהם להתיר לה את פרסום שמו של האדם שפגע בה ואת הכרעת הדין וגזר הדין נגדו. בהתאם להחלטת בית המשפט, שמו של הנאשם וגזר הדין בעניינו מותרים כעת לפרסום. א’ יוצגה על ידי מערך ייצוג קטינים של הסיוע המשפטי במשרד המשפטים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראלכאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

על פי הכרעת הדין, בהרכב השופטים, ישבו כבוד השופטת, סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי לוד, ליאורה ברודי (אב”ד), השופטת מיכל ברק-נבו והשופט מיכאל תמיר, בתקופה שמתחילה בסביבות שנת 2014 ועד שנת 2019 (בהיותה כבת 16) ביצע בה הנאשם יהודה לייב לוי קרוב המשפחה, מעשים מגונים במספר רב של הזדמנויות, בעת ששהוּ בבית סבתה ובבית הוריה.

בתצהיר שהגישה הנערה אל בית המשפט, סיפרה על מה שעבר עליה במהלך שנים אלו, במהלכן הייתה עסוקה בהסתרת הסוד. בהגיעה לגיל 15, גברה חומרת הפגיעות, אז היא אזרה אומץ ופנתה אל המשטרה להגשת תלונה.

בתחילת החקירה, הפוגע יהודה לייב לוי, הכחיש את החשדות נגדו, אולם בשלב מסוים החליט להודות במיוחס לו ובמסגרת הסדר הטיעון בתיק, הביע חרטה ואף ביקש את סליחתה של הנפגעת.

בהחלטת כב’ הרכב השופטים, נכתב, כי כתב האישום שהוגש נגד קרוב המשפחה לייב לוי, מגולל פגיעה מינית קשה בילדה-נערה א‘ במהלך שנים, שכתוצאה ממנו נגרמו לה נזקים קשים, מהם היא סובלת גם כיום.

השופטים, גזרו עליו עונש מאסר בפועל למשך ארבע שנים וכן, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים וכמו כן, פיצוי לנפגעת בסך 30,000 שקלים.

לאחר מתן גזר הדין פנתה הנערה אל הרכב השופטים שהרשיע את יהודה לייב לוי, קרוב משפחתה וביקשה להתיר לפרסום את פרטי המקרה לרבות שמו של הפוגע.

דובר היחידות המקצועיות באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים מר יובל גורן, מסר לאתר כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי; על פי תיקון לחוק העונשין משנת 2018, יכולה ‘נפגעת עבירת מין בגירה‘ להחליט להיחשף ולספר את פרטי העבירה, אולם ביחס ל’נפגעי עבירות מין קטינים‘ – נדרש אישור של בית המשפט.

בצעד אמיץ ונדיר, פנתה הקטינה א‘ אל הרכב השופטים וביקשה להתיר לפרסום את פרטי המקרה ונסיבות העבירות שבוצעו בה.

בבקשה, שהוגשה על ידי עורכת דין יעל מסיקה מ‘מערך ייצוג קטינים בסיוע המשפטי במשרד המשפטים’ שייצגה את א‘ לאורך כל ההליך המשפטי, כתבה א’, כי בעצם פרסום הפרטים הקשים של המקרה, היא מבקשת להשמיע את קולה ואת קולן של נפגעות עבירות מין אחרות, במשפחה או מחוצה לה

כמו כן, חשוב לה, להבהיר לסביבתה הקרובה ולכל מי שנחשף למשברים הרגשיים שפקדו ועודם פוקדים אותה, כי הנאשם, ביצע בה את המעשים הקשים והחמורים ולא בכדי, הודה באשמה שיוחסה לו:.

בבית המשפט המחוזי בעיר לוד, קיבל הרכב השופטים את בקשתה של הנערה א‘ ונעתר להתיר לפרסום את שמו של קרוב המשפחה (יהודה לייב לוי) אשר פגע בה מינית ואת פרטי העבירות בהן הורשע ובכלל זה את עיקרי גזר הדין שהוטל עליו.

הנאשם יהודה לייב לוי, ערער אל בית המשפט העליון, אולם זה, השיב את התיק אל בית המשפט המחוזי, שעמד על החלטתו וקיבל את בקשתה של הנערה א‘.

יהודה לייב לוי, מתוך דבריה של הנערה א’ להרכב השופטים; “ראו אותו בתור המלאך, חלק חושבים שאני הוזה, חלק חושבים שזה לא באמת השפיע עליי…”

“למה אני רוצה לפרסם את סיפור הפגיעה שלי?

אני רוצה שלבנות יהיה את האומץ לשתף את מה שהן עברו, גם אם זה בתוך המשפחה וגם אם לא. אני רוצה שתהיה משמעות למה שעברתי ודרך הסיפור שלי לעזור לאחרות.

…המון אנשים שפטו אותי על ההתנהלות שלי. לא הייתי מרוכזת בשיעורים, הייתי עצובה, הייתי קרה – כל הדברים האלה, לא מאפיינים ולא מייצגים אותי…. ואני רוצה שידעו שזה לא אני – אני אדם חם, רוצה להיות שמחה. רוצה שיידעו מה עברתי ולמה הייתי והתנהגתי ככה.

זה מגיע לי, כי זה שלי – אני עברתי את זה ולא מישהו אחר. הוא נכנס לכלא, אבל אני עדיין נאבקת ומתמודדת. זכותי שיישמעו את הצד שלי.

אני רוצה שידעו מה עברתי. כשאני מסתובבת ביישוב שלי, כולם מתלחששים מאחורי הגב שלי ושואלים שאלות, שמעו המון דברים, ראו אותו בתור המלאך, חלק חושבים שאני הוזה, חלק חושבים שזה לא באמת השפיע עליי, כי אני נראית רגיל. 

אני רוצה להסתובב ביישוב שלי ושידעו ויבינו. אני רוצה שידעו שהוא הודה והביע חרטה, שזה לא משהו שאני המצאתי. אף אחד לא יישב ארבע שנים בכלא סתם.

…אני לא מראה החוצה שכואב לי, שקשה לי. אני שקטה, לא מספרת את כל המאבק שלי לשמור על השפיות… מספיק שנים שמרתי את זה לעצמי ולא סיפרתי. אני לא רוצה יותר סודות, רוצה להוריד 10 טון מהלב שלי. אני בטוחה שזה יעזור לי בטיפול, בדרך שלי”.

משייצגה את א’ הנערה נפגעת עבירת מיןמטעם ‘הסיוע המשפטי’ היא עורכת דין יעל מסיקה, אמרה, כי; “א׳ היא נערה אמיצה בת 16 שנפגעה במשך שנים על ידי קרוב משפחתה עד שאזרה עוז לחשוף את דבר הפגיעה.

עורכת דין יעל מסיקה, מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים, הראויה לציון על ניהול תיק מעשים מגונים בקטינה | עיבוד צילום: שולי סונגו
עורכת דין יעל מסיקה

מדובר בנערה מעוררת השראה שביקשה להתיר את פרסום פסק הדין שהוטל על מי שפגע בה, נערה שלא מרגישה, כי היא צריכה להתבייש או להרגיש אשמה על כך שנפגעה פעם אחר פעם במשך כל כך הרבה שנים על ידי אחד האנשים הכי קרובים לה.

נערה שרוצה להעביר מסר חד וברור לנפגעות אחרות שלא יחששו לחשוף את דבר הפגיעה ולקטוע את מעגל הפגיעה ההרסני בהן.

ביהמש, נעתר לבקשתה תוך שהוא קובע בהחלטה אמיצה, כי חרף גילה הצעיר של נפגעת העבירה וקטינותה, יש ליתן משקל משמעותי לאוטונומיה שלה, לדעתנותה ולרצונותיה בנוגע להחלטות הנוגעות אליה ובכלל זה פרסום פסק הדין, כמו גם שמו של האדם שפגע בה”.

ראויה לכבוד ולציון לשבח על ניהול התיק שהביאה את הפן המשפטי בהצלחה, היא עורכת דין יעל מסיקה, מטעם ‘הסיוע המשפטי‘ שהנו גוף במשרד המשפטים, הפועל מאז 1975 בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, התשל”ב-1972.

גף זה מעניק סיוע משפטי בתחומי המשפט האזרחי ללקוחותיו. שירותי הסיוע המשפטי מיועדים בדרך כלל למעוטי יכולת אשר אינם יכולים לממן בעצמם את שכר טרחתו של עורך דין, אף שיש נושאים מסוימים הקבועים בחוק בהם ניתן סיוע ללא מבחן הכנסה.

אל; מדינת ישראל נגד הנאשם יהודה לייב לוי (עצור אסיר בפיקוח) גזר דין.

0
0



About the author

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 68, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי נעים, סבא מאושר ל-5 נכדים; רפאל, אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

דילוג לתוכן