איך להכין עוגת פירות יבשים | מתכון טבעוני | ללא גלוטן

יפית בן מרדכי, דיאטנית קלינית, מלמדת אתכם איך יש להכין עוגת פירות יבשים, בריאה, טבעונית, ללא גלוטן.

הפייקים סביב וירוס קורונה | מהצד השני עם גיא זהר

כאן 11 | חשבתם שוירוס קורונה ויראלי? חכו שתראו את הפייקים שרצים עליו | שירי מימון טענה שמעולם לא ראתה מישהו מצליח עם השיר "סטון קולד". האמנם?

פורום כאן נעים

צנים פקאן ופירות יבשים של דודו אוטמזגין

רעיון לט"ו בשבט: צנים פקאן ופירות יבשים של דודו אוטמזגין. ערוץ האוכל YES 28, HOT 38.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד”א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

מעצר חוליית גנבי עגלים בנגב

צוותי מג"ב שביצעו אכיפה באזור הדרום, על מנת לסכל גניבות חקלאיות, התחקו אחר חוליה שגנבה עגלים ממושב יכיני. בתום מרדף רגלי ורכוב, בסיוע היחידה האווירית, נעצרו החשודים, והעגלים הושבו לבעל המשק כשהם בריאים ושלמים.

נעים לעקוב אחרי

ברכה לט"ו בשבט חדשות ט"ו בשבט

ט”ו בשבט חג לאילנות תש”פ בסימן פלגי מים ונטיעה

יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" - אֶרֶץ שֶׁפֵּרוֹתֶיהָ שְׁמֵנִים כְּחָלָב וּמְתוּקִים כִּדְבַשׁ! אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.
ט"ו בשבט חג לאילנות תש"פ בסימן פלגי מים ונטיעה
ט”ו בשבט חג לאילנות תש”פ בסימן פלגי מים ונטיעה

ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, הוא מסמל התחדשות וצמיחה. אמרו הגאונים כי ליום ט”ו בשבט ישנו גם לקח רוחני מיוחד לאדם. הבנה זו נובעת מכך שט”ו בשבט מופיע במשנה ביחד עם שלושה תאריכים המוכרים כראשי שנה נוספים: א’ בניסן, א’ באלול וא’ בתשרי. וכפי שלכל ראשי השנה ישנה משמעות רוחנית, כך גם לט”ו בשבט. בנוסף, חז”ל הקבילו בין האדם לבין האילן, על היסוד של הפסוק המוכר “כי האדם עץ השדה” (דברים כ’, י”ט). אם כן, לראש השנה לאילנות ישנה משמעות מיוחדת גם עבור האדם.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

השנה תש”פ אכן התמלאו נחלינו מים וזרימתם נמשכת צפונה ונגבה ומי התהום נובעים ושוצפים בעוז ומימיהם צלולים ונעימים לחיך, וכל הארץ נתקשטה בירוק ושלל צבעי פריחה. אמן! שתתקדש עלינו שנה ברוכה והשפע בבריאות יעטוף את כל עם ישראל.

סדר ט”ו בשבט – בשבחה של ארץ ישראל

הדלקת נרות חג

קבלת חג זו מוקדשת לט”ו בשבט. חג של נטיעות. ראש השנה לאילנות. חג של פירות, שבעת המינים. נאחל שיתמלאו האילנות שפע, וכל טוב. חג ששותים בו 4 כוסות של יין המצביעות על חילופי הצבעים בטבע באילנות בין העונות. מנהג קדום בעם ישראל המבוסס על התיקון העתיק שהתקינו המקובלים.

בפרוס לילו של החמישה עשר לחודש שבט, מתכנסים כל בית ישראל מסביב לשולחן הערוך, אוכלים מפירותיה של ארצנו ומספרים בשבחה של ארץ ישראל .

ארבעה ראשי שנים הם:

באחד בניסן: ראש השנה למלכים ולרגלים באחד באלול: ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי: ראש השנה לשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט: ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו.
(משנה ראש השנה, פ”א מ”א)

ולמה נקבע ראש השנה לאילנות בט”ו בשבט? בתקופת המשנה נקבע ט”ו בשבט כראש השנה לתרומות ולמעשרות – מיסים של אותה תקופה. בהפרשת התרומות והמעשרות מיבולי פירות האילן נהגו אבותינו לפרנס את הכוהנים ואת הלויים, באשר לא היתה להם נחלת שדה וכרם, ואת העניים, שלא יכלו לפרנס את עצמם.

כוס ראשונה – כולה יין לבן

הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצווה של שתיית כוס ראשונה מארבע כוסות של סדר ט”ו בשבט.

קריאה: יין לבן בלבד, על שום מה? היין הלבן מסמל את עונת הסתו וראשית החורף והסגריר. עת שתש כוחה של חמה, ותנומה ושלכת בעצים. עת רדת השלג ועת פריחתם של הפרחים הלבנים: חצב, סתוונית וכרכום, חבצלת ונרקיס. לחיים!

שירה:

שלג על עירי כל הלילה נח
אל ארצות החום אהובי הלך
שלג על עירי והלילה קר
מארצות החום לי יביא תמר.
דבש התאנה ומתק החרובו
אורחת גמלים עמוסי כל טוב
הנה שוב ישוב שמש כלבבי
ומשם תפוח זהב יביא

נקרא:

בהמשך הדורות ציינו פזורי ישראל את חג החמישה עשר בשבט באכילת פירות ארץ ישראל. באכילתם חוזק הקשר הרגשי לארץ ישראל וכך היתה תפילתם של המקובלים: “יהי רצון שבכוח סגולת אכילת הפירות, שנאכל ונברך עליהם עתה, יתמלאו מעוז שפע הודם, לשוב שנית, להגדילם ולהצמיחם מראשית השנה ועד אחרית השנה לטובה ולברכה לחיים טובים ולשלום”.

חיטה; החיטה היא הראשונה משבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו. נתכבד בחלת – חג מקמח החיטה ונברך: “המוציא לחם מן הארץ”.

שירה בציבור;

מלאו אסמינו בר ויקבינו יין
בתינו הומים,
הומים מתינוקות
ובהמתנו פורה.
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה
ואין, ואין עדיין.

זית;

הפרי הקטנטן שאנו אוספים במכות עץ, הוא הוא מלכם של כל עצי הפרי. עיקר גידולו של הזית בנחלת שבט אשר, וזהו הפרי למאכל, השמן למאור ולמאכל, והסבון לרחצה.

כוס שניה – רובה יין לבן ומיעוטה אדום

קריאה; יין לבן מהול במעט אדום על שום מה? הכוס השניה מסמלת את החלשות כוחו של החורף. את סימניו הראשונים של האביב ואת הפריחה הוורודה המכסה את ארצנו בעונה זו. הרקפת, השקד, כליל החורש והציפרנית. לחיים!

תמר; נטעם מן התמר שכולו דבש ונשיר:

שירה בציבור; 

צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה

גפן; נטעם מן הצימוקים המתוקים ונחשוב על הענבים והיין המשמח לבב אנוש.

שירה בציבור;

השקדיה פורחת
ושמש פז זורחת
ציפרים מראש כל גג
מבשרות את בוא החג
ט”ו בשבט הגיע

הארץ משוועת הגיעה עת לטעת
כל אחד יקח לו עץ
באתים נצא חוצץ
ט”ו בשבט הגיע
חג לאילנות.

נטע כל הר וגבע
מדן ועד באר שבע
וארצנו שוב נירש ארץ זית יצהר ודבש
ט”ו בשבט הגיע חג לאילנות

כוס שלישית – חצייה יין לבן וחציה אדום

קריאה; חציו לבן וחציו אדום, על שום מה? כוס זו מסמלת את האביב. הצמחים נהנים באחת מן האדום – הוא חום השמש השופע. מהלבן – הם גשמי החורף שנאצרו בקרקע. שילוב זה הוא המעניק את האון והחיות שיש לו לאביב ומן האדמה עולים ופורחים הפרחים הצהובים: החרצית, החרדל, הקידה השעירה והשיטה. לחיים!

תאנה; נטעם תאנה ונאמר: נמשלה תורה לתאנה. כל הפירות יש בהם פסולת. תמרים יש בהם גרעינים, ענבים יש בהם חרצנים. רימון יש בהם קליפות אבל תאנה כולה יפה לאכילה!

שקד; נתבונן בענף פורח של עץ השקד, נהנה מן הפריחה הנפלאה נאכל מפרי העץ ויערב לנו טעמו העשיר.

נקרא; חזיון זה של השקד הפורח הפך מאז ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל לדגלו של ט”ו בשבט. מטעי השקדים שנטעו במושבות הראשונות ביהודה ואחר כך בגליל התחתון היו פורחים כבר בסמוך לט”ו בשבט, וטבעו חותמם על החג המתחדש. גם מטעי הלוז (הלוז – שקד) בכפרי הערבים הוו בפריחתם תפאורה נהדרת לחג.

חרוב; חרוב זה שאנו אוכלים על שום מה? חרוב מלשון חרב וחורבן הוא העניו שבפירות והאחרון שבהם שכולו קליפה, אך אוהביו יודעים כי תוכו רצוף דבש.

חוני המעגל היה הולך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב.
אמר לו: “החרוב לכמה שנים הוא טוען פירות”?
אמר לו: “לשבעים שנה”.
אמר לו: “כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה”?
אמר לו: “אני מצאתי את העולם בחרובים. כשם שנטעו אבותי לי, אטע אף אני לבני”.

כוס רביעית כולה יין אדום

שירה בציבור:

היא תביט אלי טובה וחכמה
כמו בבן השב הביתה מן הדרך
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.

היא תגיד – “אתה עייף מן המסע
אל תפחד אני חובשת את פצעיך”
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה!

היא תביט אלי טובה וחכמה
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.

יין אדום על שום מה? היין האדום מסמל את הקיץ – את החום. עת פריחת הפרחים האדומים: הפרג, הנורית וניצני הרימונים ומועד הבשלת הפרי האדום, השזיף, התפוח, הענבים והאבטיח. לחיים!

בסיום הסדר נוהגים לקיים מצוות נטיעות.

נקרא; עץ נטעתי בחג האילן, בגני הקטן ולאדמת גני אמרתי כך: אני ואת קשורים לעד בנטע הרך יגדל ויצמח.

שירה בציבור; 

ארצנו הקטנטונת ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת מולדת יחפה
קבליני אל שיריך כלה יפיפיה
פתחי לי שעריך אבוא בם אודה יה.

בצל עצי החורש
הרחק מאור חמה
יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר אל בארות התום
מולדת ללא תואר וצועני יתום.

עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לא תם
עוד ליבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט
את לי רק את אחת, את לי אם ובת
את לי את המעט, המעט שנותר.
נביאה בבגדינו את ריח הכפרים
בפעמון ליבנו יכו העדרים
ישנה דממה רוגעת וקרן אור יפה
ולאורה נפסעה ברגל יחפה.

נקרא; 

איך זה להיות עץ / דתיה בן-דור
אין לי כל צורך לנוד ולנוע,
ציפורים מזמרות לי באופן קבוע,
פרפרים לי נושקים,
מלטפת הרוח,
ולנגד עיני כל האופק פתוח.
ובלילה, כשכולם ישנים אז מה?בלילה אני מאזין לדממה ושומע

איך נושמת האדמה,
איך פירות מבשילים,
איך יורדים הטללים.
ובתוך ענפי ישנים גוזלים ואני שומר על שנתם.
אני אוהב אותך עץ – אמרתי,
והלכתי אל גני
ונטעתי לי עץ מול חלוני.

פעם שאלתי עץ:
עץ, איך זה להיות עץ?
אתה ודאי מתלוצץ -אמר העץ.
לא ולא אמרתי.
ברצינות גמורה.

זה טוב או רע?
רע?! – תמה העץ – מדוע?
ולא איכפת לך שאתה תקוע
כל השבוע?
אינני תקוע.
אני הרי נטוע.

ולא מתחשק לך לפעמים ללכת לבקר חברים,
או לראות מה נשמע
במקומות אחרים.

חסל סדר ט”ו בשבט כהלכתו.

חג שמח

סדר ט”ו בשבט מובא מאתר מכון שיטים




דילוג לתוכן