"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

דעה משפטית כנסת ישראל פרקליטי ישראל

ח"כ סלומינסקי: מערכת המשפט צריכה כעת בדק בית

חבר כנסת ניסן סלומינסקי; כותרת אחד העיתונים (‘ישראל היום’) הייתה שבסקר שנערך 59% מהציבור חשים שאותה ‘פרשת המסרונים’ פגעה באמון שניתן במערכת בתי המשפט. לדידי, פגיעה כזו באמון חמורה היא ביותר! הרגל השלישית והיציבה של הדמוקרטיה מתנדנדת ואבוי למדינה שככה לה... מוכרח, אני לציין, כי, אני כותב דברים אלו מתוך הערכה גדולה לשופטות ולשופטים באשר הם – בערכאות השונות. מדובר באנשים משכמם ומעלה, הגונים, ישרים וחדורי אמונה למלא את שליחותם ולעשות דין אמת! אולם, ’מערכת המשפטית’ עצמה התחילה לנטות ולהיכנס ל’מים סוערים’ המלאים בשרטונים... הגיע הזמן שהמערכת הכל כך חשובה והכרחית הזו תעשה ‘בדק בית’ ותחזור לתפקידה המרכזי, האמתי והראוי לה.
חבר כנסת ניסן סלומינסקי | רקע: בית המשפט העליון
חבר כנסת ניסן סלומינסקי | רקע: בית המשפט העליון

חבר כנסת ניסן סלומינסקי, יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, יוצא במתקפה חריפה על מערכת המשפט במאמר מיוחד לכתב העת "עורך הדין" בגיליון היוצא לאור בימים אלו ואומר בין היתר, כי; "על מנת שמערכת זו, תמלא את ייעודה, עליה לפעול בעוז, אך בענווה ועליה להשכיל ולהבין את גודל אחריותה לאזרח ולמדינה".

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה בפייסבוק’ או בטוויטר.

סלומינסקי; "במבט לאחור, נדמה, כי מעט מן היהירות חדרה, אט אט, לחלקים ממנה. ייתכן ש’עוצמת הכוח’ עשתה את שלה והחלה דוחפת את המערכת המשפטית, למחוזות לא לה ולמקומות שאל לה להימצא שם (ויודגש, רוב המערכת, עודנה מנסה לשמור על צניעות ועל מסגרת העבודה שהחוק התווה לה…).

"לצערי" – מוסיף חבר כנסת סלומינסקי; "התחושה היא, כי המערכת המשפטית, החלה ‘מתחרה’ עם הרשויות האחרות ובייחוד עם 'הרשות המחוקקת' מי ‘בראש’ – מי המחוקק!

המערכת המשפטית, החלה זה מכבר לנצל את ‘חולשת המחוקק' והחלה ‘מקלה בו ראש’ – דבר שהביא, בתהליך איטי אך שיטתי, לחיכוך שהלך וגבר. לפתע, מצאנו את ‘מערכת המשפט’ מביעה את עמדותיה ומתגוששת בזירה ובנושאים שבלב הפוליטיקה.

זאת, מפני שבחוסר ענווה, קבעה המערכת המשפטית, כי ’הכל שפיט’! תוך כדי הסתתרות מאחורי המילים ‘שוויון’, ‘זכויות הפרט’ וכדומה. (שוויון למי? זכויותיהם של אלו פרטים?!) חלק מהציבור שמח – אך נראה, כי רובו תוהה – מה למערכת זו ולהחלטות פוליטיות?! נציגיה הרי אינם נבחרי ציבור!".

עוד כותב חבר כנסת סלומינסקי; "מוכרח, אני לציין, כי, אני כותב דברים אלו מתוך הערכה גדולה לשופטות ולשופטים באשר הם – בערכאות השונות. מדובר באנשים משכמם ומעלה, הגונים, ישרים וחדורי אמונה למלא את שליחותם ולעשות דין אמת!

אולם, ‘מערכת המשפט’ עצמה התחילה לנטות ולהיכנס ל’מים סוערים’ המלאים בשרטונים… הגיע הזמן שהמערכת המשפטית, הכל כך חשובה והכרחית הזו תעשה ‘בדק בית’ ותחזור לתפקידה המרכזי, האמיתי והראוי לה".

 חבר כנסת ניסן סלומינסקי | טור דעה: 'מערכת המשפט מחויבת לבדק בית'

מערכות רבות מקיפות את האדם הפרטי ואת המדינה. מערכות אלו הנן בעלות עניין וחלקן מרובות באינטרסים, לטב ולמוטב. לדוגמה במערכת הפוליטית – כל מפלגה מייצגת דגל מסוים (או מספר דגלים) ולעתים תפיסת עולם כוללת השונה מהמפלגות האחרות.

לפעמים אתה מרוצה, כי ‘מפלגתך’ ותפיסת עולמך הגיעה לשלטון או לפחות חברה בקואליציה, ולעיתים תהיה פחות מרוצה, כי ‘מפלגתך’ שייכת לאופוזיציה ותפיסת עולמך, תבוא לידי ביטוי פחות.

גם משרדי הממשלה השונים (הרשות המבצעת), למרות מחויבותם לכל אזרח באשר הוא, פועלים על פי הכוונה של השר שהוא בעל תפיסות עולם, דגשים ומטרות מסוימים. וכנזכר לעיל במערכות רבות שונות; תעשייה, תקשורת, אקדמייה וכו’.

כל ‘מפעל’ והמטרה שלו. בפוליטיקה – הרוב הוא בעל הכוח, במערכות אחרות ‘בעל המאה הוא בעל הדעה’, וכן הלאה..

היכן ימצא האיש הפרטי את מבטחו ומפלטו? היכן ומתי יתממש באמת השוויון? מערכת אחת אמונה על זאת ואמורה להיות במהותה נטולת אינטרסים, רחוקה מכח, שלטון וכסף… ושמטרתה היחידה היא עשיית צדק באופן אבסולוטי!

המערכת הזו, אמורה להיות שומרת הסף ועליה לוודא שכל שאר המערכות, לא יסטו מעבר לכללי המשחק המינימאלים אותם קבעה הדמוקרטיה – החוק! זוהי מערכת ‘בתי המשפט’. ישרה, הגונה ונטולת פניות.

השופט בתפקידו – חורץ גורלות לשבט או לחסד, מרכז בידיו עוצמה אדירה, כשמאחוריו מערכת עוצמתית ואיתנה המסייעת בידו למימוש וביצוע החלטותיו…

על מנת שמערכת זו תמלא את ייעודה, עליה לפעול בעוז – אך בענווה ועליה להשכיל ולהבין את גודל אחריותה לאזרח ולמדינה.

במבט לאחור, נדמה, כי מעט מן היהירות חדרה, אט אט, לחלקים ממנה. ייתכן ש’עוצמת הכוח’ עשתה את שלה והחלה דוחפת את המערכת למחוזות לא לה ולמקומות שאל לה להימצא שם (ויודגש, רוב המערכת עודנה מנסה לשמור על צניעות ועל מסגרת העבודה שהחוק, התווה לה…).

לצערי, התחושה היא כי המערכת, החלה ‘מתחרה’ עם הרשויות האחרות ובייחוד עם הרשות המחוקקת מי ‘בראש’ – מי המחוקק!

המערכת המשפטית החלה זה מכבר לנצל את ‘חולשת’ המחוקק והחלה ‘מקלה בו ראש’ – דבר שהביא, בתהליך אטי אך שיטתי, לחיכוך שהלך וגבר.

 דרישת היסוד הייתה שאותם השופטים, יהיו המפרשים הבלעדיים של אותה חוקה… כלומר; מחוקקי על…

לפתע, מצאנו את ‘מערכת המשפט’ מביעה את עמדותיה ומתגוששת בזירה ובנושאים שבלב הפוליטיקה. זאת, מפני שבחוסר ענווה קבעה המערכת המשפטית ש’הכל שפיט’! תוך כדי הסתתרות מאחורי המילים ‘שוויון’, ‘זכויות הפרט’ וכדומה. (שוויון למי? זכויותיהם של אלו פרטים?!) חלק מהציבור שמח – אך נראה, כי רובו תוהה – מה למערכת זו ולהחלטות פוליטיות?! נציגיה, הרי אינם נבחרי ציבור!

דוגמה נוספת – המערכת המשפטית, לא רק ש’לקחה חלק’ בוויכוח על ‘חוקה לישראל’ כן/לא וכו’ אלא, בריש גלי, הייתה מובילת המאבק! נושאת האג’נדה בראש חוצות.

זהו ויכוח פוליטי, ערכי ודתי עוד מיסוד המדינה (בן גוריון היה נגד ושר החינוך בן ציון דינור בעד…) זהו ויכוח שנמשך עד ימינו אנו…

מה לכם השופטים ב-וויכוח פוליטי החוצה מפלגות כ-70 שנה? לא רק זו אף זו – דרישת היסוד הייתה שאותם השופטים, יהיו המפרשים הבלעדיים של אותה חוקה… כלומר; מחוקקי על

אך ‘פרוייקט החוקה’ לא התקדם ובמקומו ‘עלו מהספסל’, כשחקני משנה (חדורי מוטיבציה) ‘חוקי היסוד’… המחוקק, אגב, לא התכוון כלל להעניק לחוקי היסוד שום עדיפות מעל לחוק רגיל ו’מאחורי גבה’ של הכנסת נעשה ניסיון לגבש חוקי יסוד ולהפכם ל’חוקה זוטא’.

יתרה מזו, הרשות השופטת, החליטה לא רק לפרש את שאר החוקים לאור חוקי היסוד אלא לקחה לעצמה את הסמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת, בהליך דמוקרטי וכו’, שלא עולים בקנה אחד עם אופיים של חוקי היסוד (על פי הבנת השופט)!

ושוב.. נוצר חיכוך בין הרשויות, שלא אפשר למחוקק להישאר אדיש, ובתחילה חוקק את ‘פסקת ההתגברות’ וכיום מקודמת יוזמת ‘חוק יסוד; החקיקה’. כל חיכוך ומאבק מעין אלו פוגעים באמון הציבור במערכת המשפטית, אמון שהוא נכס מהותי, אם לא המרכזי, של מערכת המשפט.

דוגמה נוספת שעלתה לדיון לאחרונה – הליך של מעצר. מעצר אדם, בייחוד בהיותו אך חשוד, הינו הפגיעה הגדולה ביותר בזכותו ובעיקר בחירותו.

 הרגל השלישית והיציבה של הדמוקרטיה מתנדנדת ואבוי למדינה שככה לה…

מערכת המשפט שאמורה הייתה להיות (כפי שהוסבר לעיל) מבטחו של האזרח, מצאה עצמה בדיוק בצד השני… .

במקום שהשופט, ישב ‘שבעה נקיים’ לפני שהוא נוטל את חירותו של האדם, מתברר (מתחקיר שעשה העיתון ‘מקור ראשון’) כי בממוצע השופט מקדיש 6.42 דקות (!) להחלטה האם ליטול חירותו של האיש. ‘שופט מעצרים’ דן ביותר מ-60 בקשות מעצר ביום.

בקצב מסחרר שכזה וב’אווירת שוק’ כמעט, הסניגור אינו יודע לפרטים במה מדובר (כי זה בשלב החקירה) ולכן אינו יכול להגן על הלקוח באופן המיטבי. בייחוד במקרים אלו, מפלטו האחרון של האזרח הוא השופט התורן, שעליו הוא סומך.

בפועל, הרבה פעמים, מקוצר הזמן  הדוחק (מדובר בדקות בודדות לטוען המשטרתי להציג בפני השופט מדוע יש לעצור את האדם, דקות ספורות ובודדות לסניגור לנסות ולגשש על מה ולמה נתבקש מרשו למעצר – אך לרוב נתקל בחומה בצורה ואטומה – ואז נותר לשופט להכתיב את הכרעתו במיידי ולקרוא ל’הבא בתור’…), השופט, אינו יורד לשורשם של דברים ו’נדחק’ לקבוע ימי מעצר לא מעטים.

איך ה’מערכת המשפטית’ חיה עם זה?! שלא לדבר על כך ששופטת תיאמה את משך זמן המעצר עם החוקר… עד כדי כך שכותרת אחד העיתונים (‘ישראל היום’) הייתה שבסקר שנערך 59% מהציבור חשים שאותה ‘פרשת המסרונים’ פגעה באמון שניתן במערכת בתי המשפט.

לדידי, פגיעה כזו באמון חמורה היא ביותר! הרגל השלישית והיציבה של הדמוקרטיה מתנדנדת ואבוי למדינה שככה לה…

מוכרח, אני לציין, כי, אני כותב דברים אלו מתוך הערכה גדולה לשופטות ולשופטים באשר הם – בערכאות השונות. מדובר באנשים משכמם ומעלה, הגונים, ישרים וחדורי אמונה למלא את שליחותם ולעשות דין אמת! 

אולם, ’מערכת המשפטית’ עצמה התחילה לנטות ולהיכנס ל’מים סוערים’ המלאים בשרטונים… הגיע הזמן שהמערכת הכל כך חשובה והכרחית הזו, תעשה ‘בדק בית’ ותחזור לתפקידה המרכזי, האמתי והראוי לה.

יהי רצון, שיתחזקו השופטים ותמשיך לעמוד לנגד עיניהם אמרתו של הרמב”ם; “צריך שיהיה בכל אחד מהם ז’ דברים ואלו הם – חכמה וענווה ויראה ושנאת הממון ואהבת האמת ואהבת הבריות להן ובעלי שם טוב”.

_________

■ הובא באדיבות 'עורך הדין – כתב עת' הינו כתב עת מקצועי ורציני היוצא לאור זה מספר שנים והמבטא תפיסת עולם של מצוינות, מקצועיות ואכפתיות חברתית. מאז החל לצאת לאור, צבר כתב העת 'עורך הדין' מוניטין רב והפך לבמה המרכזית והמובילה עבור ציבור המשפטנים בישראל; עורכי דין, אנשי אקדמיה, שופטים מכהנים ושופטים בדימוס.

כתב העת 'עורך הדין' כולל מאמרים בתחומי משפט שונים, לרבות התייחסות מיוחדת לנושאים שעל סדר היום, בגישה בינתחומית, ואף נותן ביטוי לנושאים לבר-משפטיים. החל מגיליון ינואר 2016 עורך את כתב העת מר שחר שחר.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן