101 הזעקת עזרה מדא

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

טקס חילופי שרים

הטקס בהשתתפות השר הנכנס ח"כ עודד פורר, השר היוצא ח"כ אלון שוסטר, שר האוצר ח"כ אביגדור ליברמן ומנכ"ל המשרד ד"ר נחום איצקוביץ'.

פורום כאן נעים

המדריך לבחירת המלון המושלם

הקיץ כבר כאן, ואיתו גם כל הפירות המתוקים! אז כיצד נבחר את המלון המדוגם ביותר? מדריך שירות ההדרכה והמקצוע, נביל עומרי, עונה על כל השאלות!

מפעל הפיס

שומר הראש וויטני יוסטון

וויטני יוסטון הייתה זמרת פופ, רית'ם אנד בלוז, גוספל וסול, כותבת ומלחינת שירים, ושחקנית קולנוע אמריקאית. אחת הזמרות המצליחות והמפורסמות של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90.

טיפים לאחסון פירות וירקות

כמה פעמים כבר עשינו את אותה הטעות וקנינו ירקות ופירות בכמויות שיכולות להספיק גם לעוד שנה, אבל אז - באסה! נאלצנו לזרוק אותם. *לא עוד* משרד החקלאות פה כדי לעזור ולהאריך עוד יותר את חיי המדף שלהם! צפו בסדרה הקטעים וכנסו עכשיו:

101 הזעקת עזרה מדא

אוניברסיטה | מכללה מגירות הנפש מחקרים בארץ ובעולם צבא | משטרה | ביטחון

חיילי צהל עם פוסט טראומה פשיעה ותמותה נמוכים בשל הטיפול בארץ

פוסט-טראומה, הינה מחלה קשה ומורכבת שאינה עוברת גם במקרים של טיפול מסוּר ◄ מי עלול ללקות בפוסט טראומה? האם מבחני המיון, עשויים לנבא זאת? האם הכשרה מתאימה בישראל, עשויה למנוע/להקטין פוסט טראומה בהשוואה לשאר העולם? פרופ' לאה פוסטיק, חוקרת ומרצה במחלקה להפרעות תקשורת אוני' אריאל מנסה להשיב
0
0
פרופ' לאה פוסטיק  חוקרת ומרצה במחלקה להפרעות תקשורת אוניברסיטת  אריאל ברקע: חייל עם פוסט טראומה | צילום: Depositphotos | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
פרופ’ לאה פוסטיק

“בחיילי צהל, בעלי אינטליגנציה כללית גבוהה (דירוג פסיכוטכני ראשוני) כלומר שהציון שלהם היה גבוה יותר נטוּ פחות לפתח את ההפרעה… מי שאומנו לתפקידי שירות והיו בסופו של דבר בחזית, היו בעלי הסיכוי הכי גבוה לפתח פוסט טראומה” – כך קובעת פרופ’ לאה פוסטיק חוקרת ומרצה במחלקה להפרעות תקשורת אוניברסיטת אריאל.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ בפייסבוק’ או ב’טוויטר’.

פרופ’ לאה פוסטיק, ניהלה מספר מחקרים בראשותו של פרופ’ יוסף זהר ראש המחלקה הפסיכיאטרית של המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, לשעבר בנושא של; פוסט טראומה בקרב חיילי צהל.

המחקרים, בדקו לאחור מה היו תוצאות המבחנים שנערכו בלשכת הגיוס, בקרב חיילים שסבלו מאוחר יותר מ’הַלֶּמֶת‘.

הבדיקה הזאת נועדה על מנת לבחון, האם ניתן לנבא לפי תוצאות המבדקים המוקדמים בקרב מי עלולה להתפתח ‘פוסט-טראומה‘.

מצאנו שרוב המבחנים שנעשים בשלב המיון, אינם קשורים לסיכוי לפתח פוסט טראומה שעיקר הסימפטומים שלה הן;

  • זיכרונות מכאיבים של האירוע הטראומטי – מחשבות, דימויים, ריחות או טעמים שהיו באירוע עצמו;
  • חלומות וסיוטים על האירוע;
  • הרגשה שהאירוע קורה שוב – פלאשבקים;
  • תחושות מצוקה כתוצאה מחשיפה למשהו שמזכיר את האירוע הטראומטי.

יחד עם זאת, נמצא שבעלי אינטליגנציה כללית גבוהה (ציון דפ”ר – דירוג פסיכוטכני ראשוני) כלומר שהציון שלהם היה גבוה יותר, נטוּ פחות לפתח את ההפרעה.

בצבאות זרים, רוב המתגייסים הם משכבות סוציואקונומיות נמוכות ולכן, יש יותר פשיעה אצל יוצאי הצבא

בנוסף נמצא שככל שגדלה מידת ההתאמה בין האימון שניתן לחיילים במהלך השירות לבין התפקיד שהיה להם במהלך הקרב עצמו, כך קטן הסיכוי לפתח פוסט טראומה.

כלומר, מי שאוּמנו לתפקידי שירות והיו בסופו של דבר ב-חזית, היו בעלי הסיכוי הכי גבוה לפתח פוסט טראומה.

במחקרים אחרים נמצא שבהשוואה למחקרים שנערכו בצבאות זרים, רמת הפשיעה ורמת התמותה של חיילי צהל, שפיתחו פוסט טראומה, אינה גבוהה מזו של אלה שלא פיתחו את ההפרעה.

ההסבר לממצאים אלה הוא שבצבאות זרים, רוב המתגייסים הם משכבות סוציואקונומיות נמוכות ולכן, יש יותר פשיעה אצל יוצאי הצבא, במיוחד כאלה שפיתחו פוסט-טראומה ואילו בצהל, יש גיוס של מרבית שכבות האוכלוסייה ולכן הקשר עם פשיעה אינו חזק.

בתחום התמוּתה גם כן קיים הבדל היות ולנפגעי צהל, קיים ליווי וטיפול ולכן גורמים שמשפיעים על תמותה, כמו; הידרדרות אל; סמים, צריכת אלכוהול ומקרי התאבדות, פחות נפוצים מאשר בצבאות זרים.

ההסבר האמוּר אינו פופולרי, אבל צריך להבין שלמרות שיש הרבה מה לתקן במערכת, חלק מן הבעיה בקרב נפגעי טראומה ו-קשיים נפשיים, כמו בנושאים רפואיים נוספים, אין מענה מוחלט גם במקרים של רצון טוב והקצאת משאבים.

פוסט-טראומה (הַלֶּמֶת, הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית (הפרעת דחק, עקה, בתר־חבלתית; ב​אנגלית; Post-Traumatic Stress Disorder, בקיצור: PTSD) הינה מחלה קשה ומורכבת שאינה עוברת גם במקרים של טיפול מסוּר.

0
0



דילוג לתוכן