קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

"חיזבאללה היה יכול לצאת למסע הרג": מנהרה שלישית אותרה בצפון

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם לוחמים בפיקוד צפון והזהיר כי צה"ל ערוך "אם חיזבאללה יעשה טעות גדולה ויחליט לפגוע בנו או להתנגד לפעולה". לפי מקורות לבנונים, המנהרה אותרה סמוך לקיבוץ יפתח. כתבתו של משה שטיינמץ, מתוך חדשות הערב 11.12.18

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

העולם הזה על פי אורי אבנרי פוליטי מדיני

חוק הלאום – אז מי אנחנו, לעזאזל? | הטור של אורי אבנרי

חוק הלאום חדש, על פי אורי אבנרי הוא "בעל האופי החצי-פאשיסטי, מראה לנו עד כמה דחוף לנהל את הוויכוח הזה. עלינו להחליט מי אנחנו, מה אנחנו רוצים, לאן אנחנו שייכים. אחרת אנחנו נידונים לחיות לעולם במדינה זמנית..." ◄ "איננו דיירים זמניים בארץ הזאת, המוכנים בכל עת ללכת ולהצטרף לאחינו ואחיותינו היהודים. אנחנו שייכים לארץ הזאת, ואנחנו נחיה בה עוד הרבה דורות. לכן עלינו להיות שכנים שוחרי-שלום לשכנינו במרחב הזה, שקראתי לו לפני 75 שנים "המרחב השמי".
ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: קובי גדעון, לעמ
ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: קובי גדעון, לעמ

פעיל השלום והעיתונאי אורי אבנרי מאושפז במצב קשה מאוד בעקבות אירוע מוחי שבו לקה בשבת שעברה. אבנרי, יהיה בן  בחודש הבא בן 95, מפרסם באופן קבוע ב"כאן ישראל | כאן נעים". אבנרי, העורך הראשי של השבועון המיתולוגי "העולם הזה", חבר כנסת לשעבר, ממייסדי "גוש שלום" ותומך נלהב להקמת מדינה פלסטינית. אנו מביאים את מאמרו האחרון פרי עטו, לפני שנפל למשכב, ושהועבר אלינו בשבוע שעבר ובשל תקלה לא שודר ובו התייחס אל 'חוק הלאום'. ממערכת העיתון שלוחה למר אבנרי ברכת החלמה מהירה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

לפני שנים היה לי ויכוח ידידותי עם אריאל שרון. אמרתי ל; "אני קודם כל ישראלי, ורק אחר-כך יהודי!" הוא ענה בלהט; "ואני קודם כל יהודי, ורק אחר-כך ישראלי!" זה יכול להיראות ויכוח מופשט. אבל זה לא. זוהי השאלה המהווה את לב המשבר הקורע עכשיו את ישראל לגזרים.

הסיבה המיידית למשבר הזה היא 'חוק-יסוד' שהתקבל בחודש האחרון בחיפזון על-ידי הרוב הימני הקיצוני בכנסת. שמו; "חוק יסוד: מדינת הלאום של העם היהודי".

זהו חוק חוקתי. כאשר נוסדה מדינת-ישראל באמצע מלחמת-העצמאות, היא לא קיבלה חוקה. הייתה בעיה עם החרדים, שמנעה הסכמה. במקום זה קרא דויד בן-גוריון את מגילת-העצמאות, שהכריזה על "מדינה יהודית, היא מדינת-ישראל".

ההצהרה לא הפכה לחוק. בית-המשפט העליון, אימץ לעצמו את עקרונותיה, אך בלי בסיס משפטי. ואילו המסמך החדש הוא חוק מחייב.

אז מה חדש בחוק החדש? במבט הראשון הוא נראה כהעתק של 'מגילת-העצמאות'.

יש בו שתי השמטות מהותיות. המגילה דיברה על "מדינה יהודית ודמוקרטית", והבטיחה שיוויון מלא לכל האזרחים, בלי הבדל דת, גזע ומין.

כל זה נעלם עכשיו. אין דמוקרטיה. אין שיוויון. נשארה מדינה של היהודים, למען היהודים, מטעם היהודים.

הראשונים שהשמיעו קול-זעקה היו הדרוזים.

הדרוזים הם מיעוט קטן אך מגובש. הם שולחים את בניהם לשרת בצבא ובמשטרה. הם רואים את עצמם כ"אחים בדם". פתאום החוק החדש גוזל מהם את זכויותיהם החוקיות ואת חוש ההשתייכות.

האם הדרוזים הם ערבים או לא? האם הם מוסלמים או לא? זה תלוי מאוד במי שמדבר, איפה ולמה. עכשיו הם מאיימים להפגין, לנטוש את הצבא, להתמרד. בנימין נתניהו מנסה לשחד אותם, אך הם קהילה גאה.

ברם, לא הדרוזים הם הבעיה העיקרית. החוק החדש מתעלם לגמרי ה-1.8 מיליון הערבים שהם אזרחי ישראל, ובכללם הבדואים, הצ'רקסים והנוצרים. (מובן שאיש אינו חושב על רבבות הנוצרים האירופים, שעלו לארץ יחד עם בעליהן, נשותיהם וקרובים יהודים אחרים, בעיקר מרוסיה).

השפה הערבית, עם כל הדרה, שהייתה אחת משתי השפות הרשמיות של המדינה, הורדה בדרגה ל"מעמד מיוחד", שאיש אינו יודע מהו.

(כל זה חל, כמובן, רק על ישראל עצמה, ולא על 5 מיליון הערבים בשטחים הכבושים של הגדה המערבית ורצועת עזה.)

נתניהו מגן כאריה על החוק הזה מפני הביקורת הגואה מבפנים. הוא הכריז בפומבי שכל המבקרים מבפנים הם שמאלנים ובוגדים (היינו הך) ש"שכחו מזמן מה זה להיות יהודים".

וזוהי באמת הבעיה.

זאב ז'בוטינסקי, אבי אבות הליכוד (ואוי לבושה!) כתב בשיר החשוב ביותר שלו, המנון בית"ר; "עברי גם בעוני בן שר!" עברי, לא יהודי.

לפני שנים הגשנו, ידידיי ואני, עתירה לבית-המשפט העליון, כדי לשנות בסעיף הלאום בתעודות שלנו את הרישום "יהודי" ל"ישראלי". הבגץ, סירב, בטענה שלא קיים לאום ישראלי. הרשימה הרישמית של הלאומים המוכרים מכילה כמעט מאה לאומים, אך לא לאום ישראלי.

המצב המוזר הזה, נוצר עם לידת התנועה הציונית בסוף המאה ה-19. זאת הייתה תנועה יהודית, שנועדה לפתור את "הבעיה היהודית". המתיישבים בארץ היו יהודים. כל המפעל הציוני נקשר במסורת הדתית היהודית, למרות שרוב הרבנים החשובים של הדור קיללו וגידפו את הרצל וחבריו.

כאשר גדל בארץ דור שני למתיישבים, הם חשו שהם אינם רק יהודים, כמו היהודים בברוקלין ובקרקוב. הם חשו שהם משהו חדש, שונה, מיוחד.

הקיצונים ביותר היו חברי קבוצה קטנה של משוררים ואמנים, שהקימו ב-1941, חוג שזכה בתואר "הכנענים". בראשה עמד המשורר יונתן רטוש, והיו חברים בה; אהרון אמיר, בנימין תמוז ואחרים. הם הכריזו שאנחנו אומה חדשה, האומה העברית.

למרבה הצער הם הגיעו לקיצוניות מוחלטת. בין השאר הם טענו שלאומה העברית החדשה אין שום קשר עם היהודים בגולה, ושלא קיימת אומה ערבית. לטעמם, הערבים אינם אלא עברים, שכפו עליהם את דת האיסלאם (בגלל קיצוניות זו, אני לא הצטרפתי אליהם.)

ואז באו הידיעות על השואה. הכנענים, נשכחו וכולם הפכו לסופר-יהודים מלאי-חרטה.

אך לא ממש. ללא החלטה מודעת, אימצנו לעצמנו בשפת-הדיבור שלנו הבדל ברור; גולה "יהודית" וחקלאות "עברית", היסטוריה "יהודית" וגדודים "עבריים", דת "יהודית" ושפה "עברית".

כאשר הבריטים היו בארץ, השתתפתי בעשרות הפגנות שבהן צעקנו; "עליה חופ-שית! מדינה עב-רית!" אינני זוכר ולו הפגנה אחת שבה צעקו "מדינה יהודית!".

אם כן, מדוע מכריזה מגילת העצמאות על "מדינה יהודית, היא מדינת-ישראל?" פשוט. היא הזכירה את החלטת עצרת האום, שהחליטה על חלוקת הארץ בין מדינה ערבית ומדינה יהודית.

המגילה, פשוט קובעת שאנחנו מקימים את המדינה היהודית המדוברת.

זאב ז'בוטינסקי, אבי אבות הליכוד (ואוי לבושה!) כתב בשיר החשוב ביותר שלו, המנון בית"ר; "עברי גם בעוני בן שר!" עברי, לא יהודי. למעשה זהו תהליך טבעי. לאום הוא יחידה מולדתית. אופיו נקבע על-ידי הנוף, האקלים, ההיסטוריה, השכנים.

 האם יש אומה ישראלית? בוודאי שיש. האם יש אומה יהודית? בוודאי שלא.

כאשר הבריטים התנחלו באמריקה, הם חשו אחרי דורות אחדים שהם שונים מהבריטים שהם השאירו מאחור באי שלהם. הם הפכו ל… אמריקאים. האסירים הבריטיים שהוגלו למזרח הרחוק הפכו ל… אוסטרלים.

בשתי מלחמות-העולם חשו האוסטרלים לעזרת בריטניה (והגיעו גם אלינו), אך הם אינם בריטים. הם אומה גאה. כך גם הניו-זילנדים, הקנדים והארגנטינאים. וכך גם אנחנו.

יותר נכון – כך היינו, גם אנחנו, אילו נתנו לנו. מה קרה?

קודם כל, בשנות ה-50 הראשונות עלו לארץ מיליוני אנשים מצפון-אפריקה ומאירופה. על כל עברי היו שניים, שלושה וארבע עולים חדשים, שחשבו עצמם כיהודים. האומה העברית החדשה הייתה פשוט קטנה וחלשה מדי מכדי להטביע את דמותה על כל אלה.

חוץ מזה, היינו זקוקים לכסף ולתמיכה פוליטית מצד יהודי העולם, בייחוד מיהודי ארצות-הברית. אלה חשבו את עצמם לאמריקאים מלאים ונאמנים (תנסה להגיד אחרת, יא אנטישמי מחורבן!) – אבל בכל זאת הם גאים במדינת היהודית אי-שם.

והייתה, כמובן, המדיניות הממשלתית, שביקשה לייהד כל דבר. הממשלה הנוכחית הגיעה לשיאים חדשים. יש פעולות תקיפות ונמרצות – ממש קנאיות – של הממשלה לייהד את החינוך, את התרבות ואפילו את הספורט. היהודים החרדים, שהם מיעוט לא גדול במדינה, הם בעלי השפעה עצומה על הממשלה, התלויה בהם לגמרי.

כאשר נוסדה מדינת ישראל, המונח "עברי" הוחלף במונח "ישראלי". רק השפה נשארה "עברית". אז האם יש אומה ישראלית? בוודאי שיש. האם יש אומה יהודית? בוודאי שלא.

היהודים הם עדה אתנית-דתית, המפוזרת בעולם. הם שייכים ללאומים שונים ורבים. יש להם זיקה חזקה למדינת-ישראל, ותבוא עליהם הברכה. אנחנו, בארץ זו, מהווים את האומה הישראלית, שחבריה העברים שייכים גם לעם היהודי.

חיוני שנכיר בכך. הדבר קובע את כיוון הראייה שלנו. פשוטו כמשמעו. האם אנחנו מסתכלים אל מרכזי היהדות, כמו; ניו-יורק, לונדון, פריס וברלין, או למרכזי שכנינו, דמשק, ביירות וקהיר? האם אנחנו חלק מהמרחב, שתושביו הם ערבים?

האם אנחנו מבינים שהשגת השלום עם הערבים האלה, ובייחוד עם הפלסטינים, היא המשימה העיקרית של הדור הזה?

איננו דיירים זמניים בארץ הזאת, המוכנים בכל עת ללכת ולהצטרף לאחינו ואחיותינו היהודים. אנחנו שייכים לארץ הזאת, ואנחנו נחיה בה עוד הרבה דורות. לכן, עלינו להיות שכנים שוחרי-שלום לשכנינו במרחב הזה, שקראתי לו לפני 75 שנים "המרחב השמי".

חוק-הלאום החדש, בעל האופי החצי-פאשיסטי, מראה לנו עד כמה דחוף לנהל את הוויכוח הזה. עלינו להחליט מי אנחנו, מה אנחנו רוצים, לאן אנחנו שייכים.

אחרת אנחנו נידונים לחיות לעולם במדינה זמנית.

________

טור הדעה מובא כאן, הינו על דעתו האישית של כותב שורות אלו ואינו משקף את דעת מערכת אתר כאן ישראל או מי מאנשיה. המאמר מובא באדיבות ’גוש שלום’.




  • אודות הכותב

    אורי אבנרי

    אוּרי אבנרי (נולד ב-10 בספטמבר 1923) הוא עיתונאי, סופר ופוליטיקאי ישראלי, יליד גרמניה, פעיל-שלום, פעיל פוליטי המזוהה עם ה’שמאל הרדיקלי בישראל’’ ח"כ לשעבר, חבר-מייסד, "גוש שלום", תנועת-שלום בלתי-תלויה (1993), עורך ראשי לשעבר של השבועון "העולם הזה" (1950-1990), חבר-כנסת לשעבר (שלוש תקופות-כהונה; 1965-1969, 1969-1973, 1979-1981), חבר-מייסד, "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני" (1975).

    דילוג לתוכן