101 הזעקת עזרה מדא

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

טקס חילופי שרים

הטקס בהשתתפות השר הנכנס ח"כ עודד פורר, השר היוצא ח"כ אלון שוסטר, שר האוצר ח"כ אביגדור ליברמן ומנכ"ל המשרד ד"ר נחום איצקוביץ'.

פורום כאן נעים

המדריך לבחירת המלון המושלם

הקיץ כבר כאן, ואיתו גם כל הפירות המתוקים! אז כיצד נבחר את המלון המדוגם ביותר? מדריך שירות ההדרכה והמקצוע, נביל עומרי, עונה על כל השאלות!

מפעל הפיס

שומר הראש וויטני יוסטון

וויטני יוסטון הייתה זמרת פופ, רית'ם אנד בלוז, גוספל וסול, כותבת ומלחינת שירים, ושחקנית קולנוע אמריקאית. אחת הזמרות המצליחות והמפורסמות של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90.

טיפים לאחסון פירות וירקות

כמה פעמים כבר עשינו את אותה הטעות וקנינו ירקות ופירות בכמויות שיכולות להספיק גם לעוד שנה, אבל אז - באסה! נאלצנו לזרוק אותם. *לא עוד* משרד החקלאות פה כדי לעזור ולהאריך עוד יותר את חיי המדף שלהם! צפו בסדרה הקטעים וכנסו עכשיו:

101 הזעקת עזרה מדא

אוניברסיטה | מכללה חדשות מחקרים בארץ ובעולם קורונה | Covid-19

חוקרים: הכנסת מערכת החיסון לפעולה טרם מותקף הגוף מקורנה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, מציעים גישה חדשה להתמודדות עם הנגיף לדבריהם מהאוני' גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה ◄ ההצעה בשלב זה מדגישים, החוקרים, היא בגדר היפותזה בלבד, שדורשת בדיקה זהירה. אנו מקווים שבעקבות המאמר, ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה".
1
0
דר' אורן קולודני מהאוניברסיטה העברית | צילום: נדיה בלקינד | ברקע: זריקה נגד נגיף קורונה (Covid-19) | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
דר’ אורן קולודני

דר’ אורן קולודני,בהדבקה בנגיף קורונה (Covid-19), הווירוס מגיע אל מערכות הגוף של הנדבק, חודר לתאים, מתרבה ומתפשט לרקמות שונות. בזמן הזה הנגיף עושה ככל יכולתו, כדי להתחמק מגילוי על ידי מערכת החיסון ונראה ש’נגיף הקורונה’ מצטיין בכך באופן מיוחד יחסית לווירוס הממוצע – אצל אנשים מסוימים, בפרט אלו שאצלם מופיעים אחר כך סיבוכים, הנגיף, מצליח להתחמק מגילוי ולהתרבות באין מפריע למשך פרק זמן של שבוע ויותר.

 רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ בפייסבוק’ או בטוויטר.

מרגע שהווירוס Covid-19, מתגלה מתחיל למעשה מרוץ בין מערכת החיסון, שמפעילה שלל אמצעים, כדי לחסלו – הפעלה של אלפי גנים וייצור של מאות סוגי חלבונים והורמונים, שאחראים להפעיל מנגנוני אזעקה, לגייס עתודות ומילואים, ולתקוף את הווירוס באופן ישיר ועקיף – לבין הווירוס עצמו, החותר בזמן הזה להתרבות ככל האפשר ולהפיץ את עצמו הלאה על ידי הדבקת אנשים נוספים.

כעת, ארבעה חוקרים דר’ אורן קולודני, מן המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות ודר’ מיכאל ברגר מן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, דר’ יואב רם מבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה ופרופ’ מרקוס פלדמן מאוניברסיטת סטנפורד – החליטו להציע גישה מקורית ונועזת, אך פשוטה, שעשויה לסייע להתמודד עם נגיף הקורונה.

השערתם המדעית פורסמה בכתב העת Open Biology תחת הכותרת; “נקודת מבט חדשה להתמודדות עם SARS-CoV-2; עירור מוקדם של המערכת החיסונית המולדת לקראת הדבקה נגיפית“.

החוקרים, מקווים, כי המאמר, יעורר דיון בקהילה הרפואית וכן האקדמית, אשר יוביל לניסויים קליניים אשר יבחנו את הגישה החדשה.

הרעיון שמציעים החוקרים הנו פשוט. לטענתם, הדרך לזכות במרוץ היא לצאת אליו מוקדם – זה אולי לא הוגן בספורט תחרותי, אבל בלחימה עם מגיפה עולמית המהלך לגיטימי.

המטרה היא לגרום ל’מערכת החיסון‘ לחשוב שהיא נמצאת תחת מתקפה, עוד לפני שהיא נפגשה עם הווירוס, מה שיגרום לה לצאת למרוץ, להתחמש ולהתארגן וכשהווירוס יגיע היא תזהה אותו במהירות לפני שהספיק להתפשט ותתקוף אותו ביעילות.

התוצאה עשויה להתבטא בתקופת מחלה מקוצרת וסיכון מופחת לסיבוכים שדורשים אשפוז או מובילים למצב מסכן חיים.

יתר על כן, החוקרים, מצביעים על כך שאפילו אם הגישה תופעל רק ביחס למבוגרים צעירים שאינם בקבוצת סיכון ושמרביתם היו חולים באופן א-סימפטומטי בלבד גם אילו נדבקו, הרי שתהיה לכך חשיבות גדולה מאחר שהעירור המוקדם של המערכת החיסונית, יקצר באופן ניכר את משך הזמן שבו הם מדביקים אחרים.

חוקרים: “הצעה בשלב זה, היא בגדר היפותזה בלבד, שדורשת בדיקה זהירה”.

נשאלת השאלה מה הקשר בין עירור כנגד וירוס הפוליו, למשל, לבין עירור כנגד קורונה? הרי מערכת החיסון היא ספציפית, וכל הרעיון של החיסון הוא ליצור זיכרון חיסוני ספציפי כנגד הווירוס שהחיסון, נועד לו.

למעשה, במלחמה בווירוס Covid-19 את המכה הניצחת – זו שמחסלת את הווירוס הפולש באופן סופי – אכן נותנת לעתים קרובות מערכת החיסון האדפטיבית, זו שלומדת לזהות אנטיגנים ספציפיים.

אבל חלק ניכר מהמערכה נגד וירוסים, אולי אפילו רוּבה המכריע, מתנהל באמצעות חלבונים והורמונים שאינם ספציפיים למחלה הספציפית, אלא פועלים כנגד ספקטרום רחב של וירוסים, או שאחראים על תקשורת של המערכת החיסונית בתוך עצמה ועם מערכות הגוף השונות בכדי לגייס את המשאבים הדרושים או ליצור את התנאים הרצויים לטובת לחימה יעילה בווירוס.

רבים מאלה, ייכנסו לפעולה בתגובה לחיסון שפעת, למשל ואם בטווח הזמן של שבועות ספורים לאחר החיסון, תתרחש הדבקה בקורונה, הרי שחלק מהם עדיין יהיו מגויסים, מחוילים, ומוכנים לפעולה שתחסל את הקורונה ביעילות ובמהירות.

ההצעה בשלב זה, מדגישים, החוקרים, היא בגדר היפותזה בלבד, שדורשת בדיקה זהירה. צריך לוודא, למשל, שהעירור המוקדם, לא יוצר אפקט הפוך – שהמערכת החיסונית תהיה מוּתשת ומוחלשת כשיגיע וירוס הקורונה עצמו, או לחילופין, תהיה כל כך מעוררת שתגובת היתר שתתרחש כשיגיע וירוס הקורונה תהיה כזאת שתגרום לנזקים חמוּרים כשלעצמה.

מטעם אגף שיווק ותקשורת של האוניברסיטה העברית בירושלים, מסר ראש תחום תקשורת מקומית מר אלון סין משה אתר כאן ישראל כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי לדברי החוקרים; “המאמר שלנו, נועד לעורר דיון בקהילה הרפואית והאקדמית, ואנחנו מקווים שבעקבותיו, ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה שאנחנו מציעים.

הפוטנציאל הגדול שלה טמון בכך שהיא פשוטה ומבוססת על אמצעים רפואיים קיימים ומקובלים, שנחקרו היטב ושאופן פעולתם נמצא בטוח – חיסונים שאולי לא היה מזיק לכל מבוגר, לקבל זריקת דחף שלהם בכל מקרה.

חשוב להדגיש, אנחנו ממש לא ממליצים לאנשים לנסות לעורר את המערכות החיסוניות שלהם באופן עצמאי.

הסיכונים של דבר כזה בהקשר של מגפת הקורונה לא נבדקו עדיין, ובדיקה כזו, צריכה להיעשות בצורה מסודרת ומבוקרת, אבל אנחנו מאמינים שיש כאן פוטנציאל, ומקווים שהוא ייבדק בתקופה הקרובה”. סיכמו החוקרים.

1
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 67, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן