מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה הרשות הפלסטינית מאזני הצדק צבא | משטרה | ביטחון

‘חוקיותו של ארוע מלחמתי’ איך תושפע בדיעבד מידתו מהיקף הנזק

מחקר בינלאומי חדש, בראשות חוקרים מאוניברסיטת העברית ואוניברסיטת מלבורן, בחן, כיצד ידיעת התוצאה של תקיפה צבאית, עשויה להטות את שיקול דעתנו לגבי חוקיות ההחלטה לבצע אותה; "גם למשפטנים מומחים קשה מאוד להימנע מהחמרה ביחס למידתיות והסבירות של החלטה, כאשר התוצאות שלה היו לא טובות" - קובעים החוקרים.
פרופ' תומר ברודי עם דר' ענבר לוי, ברקע מטוס קרב אמריקני מפציץ | צילום: depositphotos.com | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
פרופ’ תומר ברודי עם דר’ ענבר לוי

ספטמבר 2009. שתי משאיות ארגון טאליבן’ ארגון פוליטי-צבאי מוסלמי ששלט באפגניסטן בין השנים; 1995–2001, שהובילו דלק, נתקעות על גדת נהר באזור קונדוז שבצפון אפגניסטן. המשאיות, נגנבו מכוחות נאטו – ארגון האמנה הצפון-אטלנטית  (NATONorth Atlantic Treaty Organization).

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

בעקבות התקלה ברכבים, החלו כמצוּפה, עשרות אזרחים סקרנים להתגודד באזור. זמן קצר לאחר מכן, הגיח משום מקום מטוס קרב אמריקני שהפציץ את המכליות לאחר שהגיב לקריאה של כוחות קואליציה גרמניים, שסברו, כי מדובר בהתקהלות של לוחמים ולא אזרחים.

באותה תקיפה, נהרגו על פי הערכות שונות למעלה מ-100 בני-אדם, רובם אזרחים. בחקירה שהתקיימה לאחר האירוע בעקבות התוצאות הקשות בשטח, הוחלט, כי קציני הצבא הגרמניים שהובילו את המתקפה באפגניסטן, לא יועמדו לדין.

התובע הפדרלי הגרמני, מצא, כי החלטתם הייתה סבירה זאת על סמך המידע שהיה ברשותם באותה עת ואכן, על פי המשפט הבינלאומי, נמדדים פעולותיהם של מפקדי צבא, רק על פי המידע שהיה זמין להם בעת קבלת ההחלטות, ולא על פי התוצאות בשטח.

לפיכך, לתוצאות התקיפה, בפועל, אמורה להיות השפעה מועטה בהערכת חוקיות ההחלטה (למשל; אם ההחלטה לתקוף הייתה מידתית וסבירה בהתייחס לאפשרות של פגיעה באזרחים, שאינם מותרים לתקיפה ישירה כמטרה).

עד כמה תוצאות שליליות של ‘אירוע מלחמתי‘ שכזה עלולות להשפיע על קביעת מידת החוקיות שלו בדיעבד? מחקר חדש מעלה, כי קביעה שכזו, חשובה מכיוון שתוצאות צבאיות, יכולות להיות מושפעות מאירועים אקראיים ובעיקר מגורמים שאינם בשליטת מקבלי ההחלטות הצבאיות בזמן אמת.

חוקרת מבית הספר למשפטים באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, דר’ ענבר לוי, בוגרת ‘הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית‘ ששימשה בעברה כיועצת משפטית בפרקליטות הצבאית, מדגישה, כי; “כאשר התוצאה שלילית, אנשים נוטים יותר לומר, כי ההחלטה הייתה מראש שגויה או לא חוקית, בלי לקחת בחשבון את מגבלות האינפורמציה שהייתה למקבל ההחלטה ב’זמן אמת‘.

מדובר, למעשה, ב’הטיה פסיכולוגית‘ מכיוון שצריך לשפוט התנהגות בצורה אובייקטיבית, על פי הדרך ולא על פי התוצאה – כי התוצאה עלולה לנבוע ממידע שלא היה ניתן להשגה, באקראיות או פשוט מזל רע“.

דר’ לוי ביצעה, לאחרונה, מחקר ניסויי בינלאומי מרתק, יחד עם פרופ’ תומר ברודי מן הפקולטה למשפטים והמחלקה ליחסים-בינלאומיים באוניברסיטה העברית בנוגע לתוצאות של “החלטות צבאיות לא פשוטות“.

השניים, בדקו האם תוצאות יכולות להטות את שיקול דעתנו ולגרום לנו להגדיר בדיעבד עד כמה ההחלטות עצמן היו מראש בלתי מידתיות או בלתי חוקיות.

דר’ ענבר לוי; “תוצאות המחקר לא היו מפתיעות. מצאנו הטיית תוצאה או ‘חוכמה לאחר נעשה’ בכל קבוצות המחקר שלנו שקשורה לתוצאות”.

“הטייה זו (‘הטיית תוצאה‘ או הטיית “חוכמה לאחר מעשה“) מוכחת ומוכרת במחקר הפסיכולוגי הכללי ואף המשפטי, אולם, אנו רצינו לבדוק באיזו מידה היא קיימת בתחום ‘דיני המלחמה’ בו מושם בשנים האחרונות, דגש חזק על החובה לחקור את החוקיות הבינלאומית של אירועים צבאיים, אפילו בהקשרים פליליים.

כמו בהחלטתה של תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי ב’האג‘ לפתוח בחקירה לגבי חשדות ל’פשעי מלחמה’ על ידי ישראליים ופלסטינים. בנוסף, רצינו לבדוק האם מומחיות משפטית או צבאית של שופטים בדיעבד, משנה את השפעת ההטיה” – מסביר פרופ’ ברודי.

עוד לפי דר’ לוי; “שאלה גדולה שמעסיקה את בכירי המשפט הבינלאומי הפומבי בעת האחרונה, היא מתי החלטה לתקוף בפעולה צבאית נחשבת חוקית או לא חוקית.

מצב זה, הופך להיות אקוטי יותר ככל שהלחימה בשטח מערבת אזרחים ו-כוחות חמושים אשר אינם צבא של מדינה. לעתים לא מדובר במצב של צבא מול צבא וסיטואציות כאלה של לוחמה אסימטרית מובילות להחלטות קשות”.

אגף שיווק ותקשורת של האוניברסיטה העברית בירושלים בניהולו של ראש תחום תקשורת מקומית מר אלון סין משה,  מסר לפורטל ’כאן ישראל כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; במחקר שביצעו פרופ׳ ברודי ודר לוי, הועברו שאלונים ובהם תיאורים של תרחישים שונים מסוג זה.

רוב הנשאלים היו סטודנטים ישראלים ואוסטרלים, חלקם עם רקע צבאי-קרבי, חלקם נטולי רקע צבאי כלל. חולקו המשתתפים לשתי קבוצות.

לקבוצה אחת, נאמר שהתוצאה של המתקפה הייתה חיובית, כלומר; התקפת האוויר הגרמנית באפגניסטן, היוותה השראה לאחד משלושה מצבים היפותטיים אותם בדקו החוקרים במחקרם, שהוצגו למשתתפי הניסוי.

בכל אחד מהמקרים שנבדקו שלא היו נפגעים אזרחיים, ולקבוצה השנייה, הובהר שהתוצאה הייתה שלילית, כלומר שהיו אזרחים שמתו במתקפה.

במילים אחרות, המשתתפים קיבלו בדיוק את אותן עובדות לגבי ההחלטה לתקוף אך עם תוצאות שונות לגמרי, זאת כדי לבדוק את תגובותיהם ותחושותיהם לגבי ההחלטות הצבאיות שבוצעו.

מסבירה, דר’ לוי; “תוצאות המחקר לא היו מפתיעות. מצאנו הטיית תוצאה או ‘חוכמה לאחר נעשה’ בכל קבוצות המחקר שלנו שקשורה לתוצאות.

מרבית המשתתפים במחקר, הושפעו מידיעת התוצאות במידה מסוימת, כלומר, אם התוצאה הייתה שלילית, הם אמרו שההחלטה לתקוף הייתה בלתי מידתית, לא סבירה ואף לא חוקית, ואם התוצאה הייתה חיובית הם נטוּ לומר, כי ההחלטה הייתה חוקית“.

המשתתפים בניסוי כללו סטודנטים ישראליים עם ניסיון קרבי, סטודנטים ישראליים ללא ניסיון קרבי, סטודנטים הלומדים משפטים במלבורן שבאוסטרליה וקציני משפט מהצבא האוסטרלי.

דר’ לוי; “זה יכול להיות מאוד ‘מפתה’ לשפוט אירועים צבאיים על פי תוצאותיהם וכך למצוא הסבר לשאלה למה דברים רעים קורים לפעמים”.

החוקרים, מצאו, כי סטודנטים ישראלים עם רקע צבאי קרבי הושפעו במידה המועטה ביותר מן התוצאות המוּטות ושפטו את ההחלטות, כמעט ללא קשר אליהן.

לטענת דר’ לוי ; “גם למשפטנים מומחים קשה מאוד להימנע מהחמרה ביחס למידתיות והסבירות של החלטה, כאשר התוצאות שלה היו לא טובות. לעומת זאת, נראה שניסיון מבצעי, סייע להבנה טובה יותר מצבים צבאיים מורכבים ואת תוצאותיהם בנעלי מקבלי ההחלטות”.

יצוין שהקבוצה של הסטודנטים הישראליים בעלי ניסיון מבצעי, גם נטתה להחמיר עם שיפוט סבירות החלטה זאת ביחס לקבוצות אחרות.

דר’ לוי, מסבירה, כי; “לא נכון, יהיה לקבוע, כי קציני צהל, מנוסים ככל שיהיו, מקבלים תמיד קביעות נכונות בהערכת הסבירות של החלטות צבאיות.

ישנן הטיות אחרות אשר יכולות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלהם, למשל; “הטיית ביטחון היתר” – הנטייה לחשוב שאנחנו יודעים יותר ויכולים לחזות יותר ממה שאנחנו באמת יודעים או מסוגלים”. 

“כולנו מתמודדים עם עולם שבו המזל משחק תפקיד יותר משמעותי בחיינו ממה שאנחנו אולי רוצים להודות” אומרת דר’ לוי ומוסיפה; “זה יכול להיות מאוד ‘מפתה‘ לשפוט אירועים צבאיים על פי תוצאותיהם וכך למצוא הסבר לשאלה למה דברים רעים קורים לפעמים. בנוסף, קשה לנו לקבל עולם שבו הרבה אירועים הם בלתי צפויים“.

פרופ’ ברודי, מוסיף, כי; “אמנם תוצאות המחקר, מחזקות את העמדה לפיה יש לשתף ב-חקירות של אירועים צבאיים בעלי מומחיות וניסיון מבצעיים, אך אין זה מחזק כלל את הטענה שדי בכך שהצבא, יחקור את עצמו; “חקירה יכולה גם להיערך על ידי בעלי המומחיות המתאימה וגם לשמור על עצמאות מן הגוף הנחקר ובכך לחזק את הלגיטימציה שלה.

כמו כן, אנו מציעים מספר דרכים להתגברות על הטיית תוצאה ב-חקירות צבאיות, כמו פיתוח מיומנות חקירה גם ביחס לאירועים צבאיים בהם התוצאה הייתה טובה, כמקובל בארגונים מתקדמים”.




אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

דילוג לתוכן