ברכת חג שבועות | מערכת כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

חדשות בריאות לב וכלי דם מחלות - כל מה שרצית לדעת מחקרים בארץ ובעולם

זאבת – מולקולה שפותחה באוני’ בן-גוריון, תשפר תסמיני המחלה

פריצת דרך ישראלית בחקר מחלת הזאבת: מולקולה חדשה שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מדגימה הוכחת היתכנות בשיפור תסמיני המחלה, מאחורי הגילוי פרופ' ורדה שושן-ברמץ מן המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ואוניברסיטת בן-גוריון, שפענחה את האופן שבו ד.נ.א מיטוכונדרי אלי, יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות (מחלות חיסון עצמי, Autoimmune disease) נגד תאים ורקמות בריאים, ללא נוכחות של גורם זר כחיידק או נגיף.
פרופ' ורדה שושן-ברמץ, במעבדה | צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
פרופ’ ורדה שושן-ברמץ

בשורה מעודדת ומעוררת תקוה ללוקים במחלת הזאבת (לופוס), כשחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ומכוני הבריאות הלאומיים בארה”ב (NIH) פענחו את האופן שבו ד.נ. א מיטוכונדריאלי, יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות וכיצד ניתן לחסום את יציאתו. החוקרים, בראשות פרופ’ ורדה שושן-ברמץ, מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ואוניברסיטת בן-גוריון, הדגימו את התגלית על מחלת הזאבת (‘לופוס’).

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

פריצת דרך ישראלית בחקר מחלת הזאבת באמצעות מולקולה חדשה שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מדגימה, הוכחת היתכנות בשיפור תסמיני המחלה.

פרופ’ ורדה שושן-ברמץ מן המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ואוניברסיטת בן-גוריון, פענחה את האופן שבו ד.נ.א מיטוכונדריאלי, יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות.

זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus erythematosus (SLE או Lupus היא מחלת חיסון עצמי (אוטואימונית) כרונית שיכולה לפגוע בכל מערכות הגוף.

צורה קלה יחסית של זאבת, תכלול רק פגיעה במפרקים. צורה בינונית תכלול פגיעה בכלי דם ובלב. צורה חמורה של זאבת תכלול פגיעה בכליות ו/או במערכת העצבים המרכזית.

בשל העניין בפענוח האופן שבו ד.נ.א מיטוכונדריאלי, יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות הד.נ. א ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Science. לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.

את המחקר הובילו, כאמור, פרופ’ ורדה שושן-ברמץ, המייסדת והמנהלת הראשונה של המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וכן, חברת סגל במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף עם דר’ ג’אי צ’ונג (Jay Chung)  מ-NIH.

פרופ’ שושן-ברמץ, חוקרת בעלת שם עולמי בתחום ה’מיטוכונדריה‘ גילתה מנגנון ייחודי של יציאת DNA מיטוכונדריאלי, דרך תעלה גדולה המורכבת מ-VDAC1.

חלל התא, מופיעים מאות גופים מאורכים הנקראים מיטוכונדריה (מיוונית; מיטוס = חוט, כונדרוס = גרגר). הם נמצאים כמעט בכל סוגי התאים למעט תאים של חיידקים ושל אצות.

VDAC1 הוא חלבון שממוקם במיטוכונדריה, אברון תוך-תאי שמייצר את רוב האנרגיה שדרושה לתא והכרחי לתפקודו ותחזוקתו.

כמו כן, המיטוכונדריה מעורבת בתמותת תאים כמאכסנת חלבונים משרה תמותה. במחקריה הקודמים, הדגימה פרופ’ שושן-ברמץ, כי כאשר VDAC1 מתבטא ביתר, כפי שקורה בתנאי עקה ובמחלות שונות/

כמו; במחלת האלצהיימר ובמחלות אוטואימוניות, נוצרת תעלה גדולה המורכבת ממספר יחידות של VDAC 1, המאפשרת יציאה של חלבונים, המפעילים מוות תאי מתוכנת (Apoptosis).

פרופ’ ורדה שושן-ברמץ, זכתה להצלחה מרשימה בטיפול בעזרת המולקולה החדשה במודלים עכבריים של מחלת הזאבת.

הממצא במחקר זה הוא שאותה תעלה גדולה של VDAC 1, מאפשרת יציאה גם  של ד.נ.א מיטוכונדריאלי, שהוא בעל מאפיינים משותפים עם הד.נ. א החיידקי ולכן, מזוהה על ידי מערכת החיסון כגורם זר, המעורר תגובה אימיונית שבא לידי ביטוי במספר מחלות אוטואימוניות בהן זאבת, המוצגת במחקר זה.

החוקרים השתמשו במולקולה חדשה בשם; 4-VBIT אשר פותחה על ידי פרופ’ שושן-ברמץ, כדי למנוע את היווצרות התעלה הגדולה של VDAC1 ובכך נמנעה יציאתם של החלבונים גורמי התמותה והDNA המיטוכונדריאלי מהמיטוכונדריה.

תהליך חסימה זה, מונע ‘מוות תאי‘ האופייני למחלות כדוגמת; אלצהיימר ופרקינסון, וכן שחרור של DNA מיטוכונדריאלי, כמו בזאבת.

פרופ’ ורדה שושן-ברמץ בשיתוף עם קבוצת המחקר ממכוני הבריאות הלאומיים בארצות הברית בראשות דר’ ג’יי צ’ונג, זכתה להצלחה מרשימה בטיפול בעזרת המולקולה החדשה במודלים עכבריים של מחלת הזאבת והקבוצה, החלה במחקר, עבור מחלות נוספות.

זאבת היא מחלה אוטואימונית כרונית שיכולה לתקוף חלקים שונים בגוף. על פי ‘קרן לופוס’ האמריקנית, ישנם 5 מיליון מקרים של המחלה ברחבי העולם ו-16,000 מקרים חדשים מדווחים מדי שנה, בחומרת קלה עד מסכנת חיים.

הצגה סכמטית המנגנון המוצע ליציאת DNA מיטוכונדריאלי
הצגה סכמטית המנגנון המוצע ליציאת DNA מיטוכונדריאלי

ד.נ.א מיטוכונדריאלי, נמצא גם בפלזמה של חולים במחלות אוטואימוניות של המעי (כדוגמת ulcerative colitis ו- crohn’s disease).

התוצאות הראשוניות מצביעות על כך, כי המולקולה החדשה 4VBIT, תאפשר פיתוח טיפולים עבור מחלות אלו ואחרות  הקשורות במוות תאים או לשחרור של ד.נ.א מהמיטוכונדריה.

באיור: הצגה סכמטית של המנגנון המוצע ליציאת DNA מיטוכונדריאלי. מוצג מיטוכונדריון אשר גורמי מחלה מביאים להתארגנות החלבון VDAC.

מדובר במבנה היוצר במרכזו תעלה גדולה, דרכה יכול לצאת ה-DNA מהמיטוכונדריה ולגרום למחלה אוטואימונית כמו זאבת.

4-VBIT, מונע יצירת התעלה הגדולה ולכן את יציאת ה-DNA והתפתחות המחלה.

אודות המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב בעירבון מוגבל, NIBN

NIBN ‒ המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב בעירבון מוגבל, הינו מכון מחקר עצמאי וייחודי הממוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראשון ויחיד מסוגו בישראל, שהוקם במטרה לקדם מחקר יישומי, חדשני ופורץ דרך בתחום הביוטכנולוגיה ולייצר תשתית לקידום תעשיית הביוטק בנגב.

המחקר במכון NIBN, מתמקד בנושאים בחזית המחקר; מחלת הסרטן, מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות ומטבוליות, מחלות נוירו-דגנרטיביות וגנטיות ומחקר ביוטכנולוגי יישומי בתחומי החקלאות וסביבה ירוקה.

במכון חברים 24 חוקרים מובילים, חברי סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כ-175 תלמידי מחקר לתארים מתקדמים, כולל פוסט-דוקטורנטים, וכ-40 עובדים עובדי מעבדה ומנהלה.

המחקר במכון, הניב מעל ל- 800 פרסומים בעיתונות מדעית מובילה, כ-50 משפחות פטנטים ו-5 עסקאות, שעיקרן מתן רישיון לפיתוח, של טכנולוגיות פורצות דרך שפותחו במכון – לחברות ביוטק וכן כבסיס להקמת חברות הזנק (startups) חדשות.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן