בימים אלו אנו נמצאים במהלכה של המהפכה התעשייתית השלישית ואנו עדים לשינוי גלובלי שמשפיע על העולם מקצה לקצה. למרות שמהפכה זו, כוללת את כל תחומי החברה, כבר ברור שהטכנולוגיה עומדת במרכזה, כמזרזת שינוי ומסייעת לו. העולם משתנה בקצב שלא היינו עדים לו קודם לכן ומטרות של קיימות (Sustainability) הפכו לאבן דרך שיש להשיג אותה, בכל המגזרים. ראינו כיצד רגולטורים מציעים ויוצרים מדיניות חדשה כדי להניע מדינות וארגונים להשתפר בתחום זה וזוהי רק ההתחלה של מה שצפוי שנראה בשנים הקרובות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
ארגונים מורכבים מאנשים שעובדים יחד, כדי להשיג מטרה משותפת ולכן, ה’הון האנושי‘ בארגון, חייב להבין את החברה החדשה הזו, בה אנו חיים ולבחון כיצד עלינו לתרום לה באופן חיובי.
זאת במטרה להפוך את החיים טובים יותר עבור האנושות ולהתקדם לעבר קיימות אמיתית, שתאפשר לנו להילחם גם בשינוי האקלים.
קיימות זו, חייבת גם לאפשר לנו להשיג חברה מגוונת, להילחם למען; חוסר צדק, עוני, תלות באנרגיה ולפתור את המשבר של חומרים ואספקה.
כדי לקדם את הצעות האו”ם בנושא זה, עלינו בתחילה להגדיר מדדים אובייקטיבים, שניתנים לכימות על פני תקופה. לא כל הארגונים מסוגלים לעלות על גל הקיימות עם אותה נחישות ועוצמה.
במאמר זה, מנכל נטאפ ישראל מר שלומי פרייס, מתמקד בנושא; ה’ענן’ ו’עולם ניהול הנתונים’;
אם נחשב את צריכת הטכנולוגיה, נראה, כי ‘מערך המחשוב‘ ישפיע על כ-8% מצריכת החשמל עד לשנת 2030, לעומת 2% בשנת 2020.
בנוסף, אחסון המידע אחראי ל-10-15% מצריכת האנרגיה של מרכזי הנתונים, כאשר כיום אנו משתמשים רק בשליש מהמידע שנאסף. לכן, ההשפעה הסביבתית של אחסון הנתונים, אינה זניחה כלל.
‘מרכזי אחסון‘ אחראים לכ-2% מפליטת גזי החממה, מה ששווה ערך לכל תעשיית התעופה. נתונים אלו מרעישים מאד ואפילו עוד יותר לאור ההרס של משבר האקלים;
- טמפרטורות הים שנמצאות בעליה,
- גלי החום,
- השריפות ברחבי העולם ועוד.
לכן, הכרחי לחשוב על פתרונות אפשריים כבר מעכשיו. מצד שני, חשוב לציין, כי נתונים וטכנולוגיה דיגיטלית מסייעים לארגונים להניע שינוי עסקי.
█ ארגונים, יכולים לשחק תפקיד משמעותי בעידוד הדורות הבאים לקיימות של פתרונות ויישומים.
ככל שיותר נְתוּנִים משולבים בהליך השינוי הדיגיטלי, התוצאות העסקיות המושגות טובות יותר. למרות זאת, חשוב להבהיר שלא מדובר רק באיסוף נתונים, אלא בהבנה של מה שמעניין את הארגון ומה תורם לו.
זהו הזמן לקחת אחריות על הנתונים שברשותכם ועל ההשפעה הסביבתית שלכם, בכדי להפיק את הערך המרבי ממנו. הנתונים חיוניים לעתיד בר קיימא.
ניתן להשתמש בהם כדי להפחית פליטות מכלי רכב ולסייע בשימוש חכם יותר באנרגיה או למדוד את טביעת הפחם האישית או הארגונית.
הבעיה העיקרית העומדת לפנינו היא פסולת דיגיטלית. זוהי בעיה שמשפיעה על כולם. ולכן, על כל הארגונים להיות מודעים לכך שאם הם מאחסנים מידע שלא נמצא בשימוש, הוא גם צורך אנרגיה.
אבל ההזדמנות הגדולה מכל לדור הבא של אנשי המקצוע, היא לסייע לנו לענות על האתגרים האלה. ארגונים, יכולים לשחק תפקיד משמעותי בעידוד הדורות הבאים לקיימות של פתרונות ויישומים.
אנשי הטכנולוגיה, חייבים להבין קיימות וכיצד ניתן לקבל החלטות לטובת קיימות, ולא רק כאלו שמבוססות על חדשנות ורווח.
עלינו להפסיק לאחסן נתונים שאיננו משתמשים בהם או למצוא כיצד להפיק ערכים נוספים מהמידע הזה. תעשיית ההייטק, מנסה לפתור בעיה זו במשך שנים בעזרת פתרונות אחסון, אך לא משם הישועה תגיע. חייבים להתחיל להעריך את המידע הנמצא ברשותנו.
█ שימוש ב-‘עָנָן‘ מאפשר ללקוחות לבחון את הנתונים שלהם באופן יעיל במיוחד.
כאשר אנו שואלים את המשתמשים הם אומרים שהם אכן, מייצרים את הנתונים, אך מנהלי המחשוב, אחראים עליהם ואם נפנה למנהלי המחשוב הם יאמרו שהם שומרים על המידע, אבל המשתמשים הם הבעלים שלו וכך הלאה. מישהו חייב לקחת את האחריות על מעגל החיים של הנתונים.
קיימות עומדת להפוך גם לקריטריון חשוב כאשר חברות בינלאומיות, יבחנו עם אלו מהארגונים ברצונם להתחבר.
גם המעבר ל’עָנָן‘ בנושא זה, הוא קריטי – הוא מקל על עומסי אחסון ומצמצם את פליטת האנרגיה המזהמת. אם רק נרצה, יש לנו עדיין זמן לעלות על הגל.
בשנת 2023 תהפוך “קיימות” להיות חשובה יותר ויותר בעולם ה-IT והיא תדרוש יותר נתונים ותמיכה מספקי הטכנולוגיה.
ספקים, יצטרכו להוכיח שהם עובדים במטרה לחזק קיימות, להשיג את היעדים ולספק פתרונות התומכים בקיימות ומקדמים אותה.
הם יהיו צריכים לעבוד קשה יותר, כדי לחזק את היעילות של המתקנים ושל הציוד שלהם ולשפר שיטות של קטלוג ועיבוד מידע. שימוש ב-‘עָנָן‘ מאפשר ללקוחות לבחון את הנתונים שלהם באופן יעיל במיוחד.
אם נבין שאנו משתמשים ב-68% מהנתונים פעם אחת וזהו, נוכל לראות כיצד העברת המידע הלא רלוונטי הזה לענן, ל”אחסון קר” שתיטיב עם הסביבה.
מאמר הדעה, הובא באמצעות מנכלית שחר תקשורת שיווקית הגב’ ליז רוזנבלט Liz Rozenblat – shachar-mc) ) לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’.
