הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בישראל, בראשות מר קובי זריהן, ערכה בדיקה מקיפה של משחקי מחשב ואפליקציות משחקים, כחלק מבדיקה עולמית של ארגון ICPEN. הממצאים מדאיגים; התגלו מגוון רחב של פרקטיקות עיצוב מניפולטיביות שנועדו לעודד רכישות והוצאות כספים מצד השחקנים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הבדיקה, העלתה שימוש נרחב בשיטות כמו;
- הבלטה מניפולטיבית של “תיבות שלל” (Loot Boxes); תיבות המכילות פריטים אקראיים במשחק, שלעיתים קרובות דורשות תשלום.
- מבצעים מוגבלים בזמן; הטמעת תחושת דחיפות לרכישה.
- לחץ חברתי; עידוד שחקנים לשדרג או לבצע רכישות כדי “להתקדם” או “להיות כמו כולם“.
- “שלם כדי לנצח” (Pay-to-Win); פרקטיקה נפוצה המעודדת רכישת מטבעות וירטואליים או פריטים בכסף אמיתי, על מנת לשפר יכולות במשחק ולהשיג יתרון על פני שחקנים אחרים.
█ מה עמד מאחורי הבדיקה?
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, השתתפה במבצע הבדיקה השנתי של ארגון ICPEN (International Consumer Protection and Enforcement Network), פורום בינלאומי המאגד למעלה מ-80 רשויות להגנת הצרכן מרחבי העולם.
מטרת הארגון להגנת הצרכן ולסחר הוגן, היא להחליף מידע ולעודד שיתופי פעולה בינלאומיים להגנה טובה יותר על הצרכנים.
הבדיקה הגלובלית בחנה 439 משחקים ניידים ומקוונים. הרשות הישראלית התמקדה בשמונה משחקים הפופולריים במיוחד בקרב ילדים ובני נוער בישראל.
המשחקים שנבדקו הם בעלי מודל עסקי “Freemium” – הם מציעים תוכן בסיסי ב-חינם, אך מאפשרים הוספת אלמנטים בתשלום לקידום וחווית משחק עשירה יותר.
█ ממצאי הבדיקה העיקריים;
- תיבות שלל (Loot Boxes); קיימות בכל המשחקים שנבדקו. לעיתים קרובות, המידע לגביהן לא נחשף מספיק לפני הרשמה, ויש בהן אלמנט מובהק של הימור.
- “דפוסים אפלים” (Dark Patterns); שימוש נרחב בטכניקות עיצוב מניפולטיביות, כמו הדגשה של תיבות אקראיות, מבצעים מוגבלים בזמן ולחץ חברתי. בנוסף, ישנו פער מכוון בין דמויות וסביבת משחק חינמית לבין רכיבים זמינים בתשלום – למשל, הצגה של דמות כזמינה בחינם, כאשר השימוש המלא בה דורש מנוי בתשלום.
- מטבעות וירטואליים; בכל המשחקים קיים לפחות סוג אחד של מטבע וירטואלי, הנדרש לרכישות. נפוצה מאוד פרקטיקת “שלם כדי לנצח” המעודדת רכישת מטבעות אלו לשיפור יכולות במשחק.
- שימוש במשפיענים; רוב המשחקים משתמשים באופן אינטנסיבי במשפיעני רשת לקידום, מה שמגביר את החשיפה לתוכן ואת הלחץ לרכישה.
- השפעה על קטינים; במשחקים מרובי משתתפים עם צ’אט פעיל, קטינים חשופים יותר למניפולציות לחץ, שפה לא הולמת ואף אלימה.
עורך דין דודו אבן חן, דובר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מסר לאתר כאן ישראל, כי בנוסף לטכניקות העיצוב המניפולטיביות, נמצא שתיבות שלל, רכישות ופרסומות בתוך המשחק נפוצות באותה מידה במשחקים המיועדים לגיל 3 ומעלה, כמו גם במשחקים לגילאים מבוגרים יותר.
עו”ד אבן חן, הוסיף והדגיש, כי; “רק 30% מהמשחקים המכילים “תיבות שלל“, מציינים זאת במפורש ב’עמודי ההורדה‘”.
הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מר קובי זריהן, הוסיף; “הילדים שלנו חשופים מדי יום ל-עולמות משחק שנראים חינמיים ובטוחים – אך בפועל כוללים מנגנוני השפעה מתוחכמים שמפעילים עליהם לחץ, מבלבלים ולעיתים אף מהווים הטעיה.
הממצאים צריכים להדליק נורה אדומה בקרב הורים, מפתחי משחקים ופלטפורמות הפצה כאחד. אנו נמשיך לפעול – גם בזירה המקומית וגם הבינלאומית – כדי להבטיח סביבה צרכנית הוגנת ובטוחה, במיוחד עבור קטינים“.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ויתר חברי ICPEN מחויבים להגן על הצרכנים מפני פרקטיקות בלתי הוגנות ומטעות בתחום המשחקים.
