
“ביצוע בדיקות מקיפות והשתתפות בפעולות בינלאומיות מאפשרות לנו בין היתר לחשוף ‘דפוסים אפלים’ שמשמשים עוסקים לתמרן, להטעות את הצרכנים ולגרום להם לבצע בחירות שלא מתאימות להם או שהם אינם רוצים בהן ושלעיתים קרובות אינן לטובתם” כך אמר היום (יום שלישי, ג’ בתמוז התשפ”ד) הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, תת-ניצב (בדימוס) במשטרת ישראל, מר קובי זריהן.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
“אנו מחויבים להגן על הציבור ולוודא, כי כל פעולה שמבוצעת באינטרנט, הינה הוגנת ושקופה. התוצאות שמצאנו, מדגישות את הצורך בחיזוק ההגנה על ה’צרכנים‘ והגברת הפיקוח והאכיפה בתחום.
נמשיך לפעול בנחישות למען שמירה על זכויות הצרכן ולהבטיח סחר הוגן בכל פלטפורמה מקוונת.” הוסיף הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מר זריהן.
“אנו מחויבים להגן על הציבור ולוודא, כי כל פעולה שמבוצעת באינטרנט, הינה הוגנת ושקופה. התוצאות שמצאנו, מדגישות את הצורך בחיזוק ההגנה על ה’צרכנים‘ והגברת הפיקוח והאכיפה בתחום.
נמשיך לפעול בנחישות למען שמירה על זכויות הצרכן ולהבטיח סחר הוגן בכל פלטפורמה מקוונת”. הוסיף הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, מר זריהן.
הרקע לדברי הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, היא העובדה, כי; מרמים אותך. אם אתם נמנים על משתמשי אתרים וה-אפליקציות משתמשים ב”דפוסים אפלים” ב’שיווק שירותי מנויים‘ כדי לגרום לצרכנים לקנות יותר או להמשיך לרכוש מוצר או שירות מסוים, לבזבז יותר על קניה או לספק יותר מידע אישי ממה שהתכוונו;
עוד נחשף, כי במסגרת פעולה משותפת של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ביחד עם 27 רשויות אכיפה מקבילות ממדינות שונות בעולם, החברות בארגון ICPEN.
נמצא, כי 75.7% מהאתרים והאפליקציות השתמשו לפחות בדפוס אפל אחד, ו-66.8% השתמשו בשני דפוסים אפלים או יותר. הבדיקה, כללה אתרים ואפליקציות של 642 עוסקים.
█ מה הם דפוסים אפלים ולמה הם בעיתיים?
דפוסים אפלים הם מגוון דרכי פעולה באינטרנט שמטרתם להטעות, להכריח או לתמרן צרכנים, כך שיבצעו בחירות שלא מתאימות להם או שהם אינם רוצים בהן.

לכל “הדפוסים האפלים” מטרות מסחריות משותפות; לגרום לצרכן לקנות יותר, להמשיך לרכוש מוצר או שירות מסוים, לבזבז יותר על קניה או לספק יותר מידע אישי ממה שהתכוון במטרה להגדיל מכירות ו/או לאסוף מידע על הצרכן.
ממצאי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן; אתרים ואפליקציות בישראל) מעלים, כי; נבדקו עשרות אתרים/ אפליקציות המציעות “שירותי מנוי“.
כגון; ערוצי תוכן, בידור ומגזינים, משחקי מחשב, שירותים מתמשכים שונים , שירותי השמה תעסוקתית, אתרי היכרויות.
בין היתר, עולה שילוב של הפרקטיקות (ניסיון מעשי או לדרך הפעולה המקובלת בתחום מסוים) הבאות;
- פְּרַקְטִיקָת דחיקת צרכנים להירשם למנוי רווחי יותר, עבור העוסק באמצעות יצירת היררכיה כוזבת בין מוצרי מנוי שונים;
- דחיפה, הצקות, הצעות זמן מוגבלות, הדגשות ויזואליות שונות הגורמות להטיות קוגניטיביות.
- פְּרַקְטִיקָת שימוש בכלי דירוג והמלצה של הוכחה חברתית.
- פְּרַקְטִיקָת חידוש אוטומטי – באמצעות ברירת מחדל – שימוש בפעולה כפויה של עדכון פרטי תשלום כתנאי לצריכת שירות חינמי, חברות רבות מחדשות מנויים באופן אוטומטי ללא הסכמה אקטיבית של הלקוח.
- פְּרַקְטִיקָת קושי בהסרת / ביטול מנויים; חברות רבות מקשות על לקוחות להסיר מנויים, כגון; דרישה ליצור קשר עם שירות הלקוחות, ביצוע מספר שלבים מורכבים, מכשולי גלישה או חיוב בעמלות ביטול.
- פְּרַקְטִיקָת חיוב על ידי “התגנבות” – תוספת חיוב חבוי למנוי, כגון; עמלות עסקאות, דמי משלוח, או חיובים על שירותים נוספים שלא שוקפו או התבקשו באופן יזום על ידי הצרכן במהלך ביצוע העסקה.
דוגמאות והסברים אודות דפוסים אפלים באתר הרשות.
█ שימוש בהטיית ברירת מחדל להשפעה בלתי הוגנת וקובעת, הדבר מפר את חוק הגנת הצרכן.
הדוח של ICPEN, מצא פרקטיקות “התגנבות” פוטנציאליות, כגון; אי יכולת הצרכן לכבות את החידוש האוטומטי של שירות המנוי והפרעות בממשק, הפיכת מנוי המיטיב עם העוסק לעוסק ליותר בולט, נמצאו בתדירות גבוהה במיוחד במהלך הבדיקה.

ICPEN הוא ארגון של למעלה מ-70 רשויות אכיפה בתחום הגנת הצרכן, המספק פורום להחלפת מידע על בסיס קבוע בין רשויות הגנת הצרכן ומעודד שיתוף פעולה חוצה גבולות במטרה להגביר את ההגנה על הצרכנים ברחבי העולם.
דוח ICPEN בגרסת מקור ומתורגמת נמצאת באתר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
דובר הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עורך דין דודו אבן חן, הוסיף ומסר ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ כי עוד בשנת 2022, זיהתה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שימוש פסול ב”דפוסים אפלים” בדמות “הטיית ברירת מחדל” .
לכן, הוציאה הנחיית ממונה הקושרת את שימוש בהטיית ברירת מחדל להשפעה בלתי הוגנת וקובעת, כי הדבר מפר את חוק הגנת הצרכן.
בימים אלו, בוחנת הרשות האם ישנן בשימוש פרקטיקות שיווק נוספות אשר למעשה מהוות דפוסים אפלים האסורים.