משטרת ישראל, החלה בימים אלה בהטמעת נוהל; “הצגת תעודת זהות והזדהות בפני שוטר”, אשר גובש בשיתוף גורמי משרד המשפטים בעקבות המלצות ‘דוח ועדת פלמור’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
עולה, כי הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות כנגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכלית משרד המשפטים, עורכת דין אמי פלמור, מצא, כי רבים מהתיקים נגד יוצאי אתיופיה, מתחילים כ”עניין של מה בכך” – דרישת הזדהות של שוטר מאזרח, המסלימה, כדי אירוע אלימות של ממש, הגורר עיכובים ומעצרים.
על-פי החוק, דרישת הזדהות אינה מחייבת חשד מוקדם או חשד כלשהו טרם הפעלת הסמכות. המשמעות היא, כי שוטר רשאי לדרוש מאדם להזדהות בכל מקום ובכל זמן, ללא חשד קונקרטי.
על מנת להבטיח שהסמכות תופעל כראוי, קבע הצוות, כי יש מקום לקביעת נהלים ברורים להסדרת אופן הפעלת הסמכות.
נוכח המלצות הוועדה, גיבשה משטרת ישראל, בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) וראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים ובאישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), נוהל משטרתי שנוגע לאופן הפעלת סמכות דרישת ההזדהות כלפי כל אדם.
מנהל חדר תקשורת דובר היחידות המשפטיות באגף דוברות הסברה ותקשורת, של משרד המשפטים עורך דין נועם שרביט, מסר לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי; “הנוהל מכוון לכך שהסמכות לא תופעל באופן שרירותי, אלא לאחר שהשוטר, מצא עילה סבירה להפעלתה, קובע תנאים מקדמיים להפעלת הסמכות ונועד להבטיח הפעלה שוויונית ומכבדת של סמכות זו”.
█ העקרונות המרכזיים בנוהל הם;
- שוטר יפעיל את סמכות דרישת ההזדהות רק במצבים בהם הוא סבור שהדבר דרוש לצורך מילוי תפקידו – זיהוי התנהגות חריגה או חשודה או התנהגות אחרת.
- אופן הפנייה לאזרח יהיה אדיב וענייני.
- הפעלת הסמכות תיעשה באופן ענייני ושוויוני, ותוך דגש על היעדר אפליה בשל הבדלי דת, גזע, מוצא אתני, לאום, מין או נטייה מינית.
- השוטר יזדהה בפני האזרח טרם הפעלת הסמכות, כמתחייב מכוח פקודת המשטרה.
- תהליך דרישת ההזדהות לא יימשך מעבר לדקות בודדות.
- פיקוח ובקרה – כל תלונה הנוגעת להפעלת סמכות דרישת ההזדהות בניגוד לנוהל תועבר ליחידה לתלונות הציבור שבמשטרת ישראל. אירועים חריגים באופן מיוחד ידווחו למשרד המשפטים.
הנוהל, יוטמע ביחידות המשטרה השונות והשוטרים, יעברו הדרכות והכשרות לגביו.
יצוין, כי סמכות דרישת ההזדהות מוקנית על-פי דין לא רק לשוטרים, אלא גם לעובדי ציבור מסוימים ואף לגורמים פרטיים בעלי סמכויות שלטוניות (כמו; מאבטחים וסדרנים במגרשי ספורט).
גם במקרים אחרים בהם הופעלה סמכות זו על ידי עובדי ציבור או גורמים פרטיים, מועלות לא אחת טענות בדבר פרופיילינג (שימוש במוצא אתני כקריטריון לבידוק ביטחוני) ו-אפליה על רקע גזעי, מגדרי ואחר.
בכוונת משרד המשפטים לפעול לכך שנהלים במתכונת דומה יאומצו גם על ידי גופים ציבוריים אחרים וגורמים פרטיים, באופן שישנה את ההתייחסות לפרט ללא תלות בצבע העור, בדת או במגדר.
קידום הנוהל הוא צעד נוסף, שבשילוב עם יישום המלצות נוספות של הצוות למניעת גזענות, עתיד להילחם בתופעות פרופיילינג ולהגביר את השוויון לכלל אזרחי המדינה.
◄ אל נוהל דרישת הזדהות בפני שוטר
