ב-13 עד ה-16 בחודש יולי השנה, יגיעו כל אותם “דלגייטס” או חברי המשלחת שנבחרו בכל המדינות, לעיר מילווקי, הנחשבת העיר הגדולה ביותר במדינת ויסקונסין שבארצות הברית, על מנת לבחור את המועמד או המועמדת של המפלגה לבחירות 2020 מול דונאלד ג’יי טראמפ. העיר מילווקי, לא נבחרה סתם, מדובר בריכוז “דמוקרטי” מובהק וגדול במדינת וויסקונסין, שהיא אחת המדינות ש”התהפכו” בבחירות 2016 (היו גם פינסלבניה ומישיגן, מאז שנות ה – 80) למגינת ליבם של ה’דמוקרטים’ לטובת הנשיא טראמפ ומתוך כוונה שמשם תצא הבשורה הגדולה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הרוחות הרעות הנושבות כיום ב’מפלגה הדמוקרטית‘ מעלות את השאלה האם גם הפעם צפויה ההדמוקרטים, להלך בשנת הבחירות לנשיאות ארצות הברית הצפויות להיערך ב-3 בנובמבר, שנה זו 2020, על מסלול ההתרסקות?
למר קובי ברדה מחבר מאמר זה, הוא ראש “תוכנית גל“בשערי מדע ומשפט ומומחה לפוליטיקה אמריקאית. מחבר הספר; “המפתח להבנת דונאלד ג’יי טראמפ“, יש דעה ברורה ומוצקה באשר לעתידה של ‘מפלגה הדמוקרטית‘;
כחלק מ”הליך הריפוי” שעברה המפלגה הדמוקרטית ולאור ההבנה, כי ישנם עיוותים ש-“שדדו” לסנטור בארני סאנדרס את הבחירות שלו מול הגב’ קלינטון באמצעות ה-“סופר דלגייטס” ( תכף נגיע לזאת) את הפריימריז של 2016, הוצגה רפורמה חדשה.
יושב ראש הנבחר של המפלגה הדמוקרטית, מר תומאס פרז, התחייב אז בקמפיין הבחירות, כי ישנה את שיטת ה”סופר-דלגייטס“” והוא אכן עמד ב-מילתו במהלך כינוס של המפלגה הדמוקרטית באוגוסט 2018.
█ מי הם הסוּפר-דלגייטז?
הכינוי “סופר-דלגייטס” מתייחס לקבוצת העילית של המפלגה הדמוקרטית, הכוללת בתוכה; נשיאים לשעבר, ראשי ערים, מושלים, תורמים וכו’…
היקף הסופר-דלגייטס, מהווים כ-15% מן הוועידה הדמוקרטית, שהם מעל הנציגים (“דלגייטס”) אותם בחרו מתפקדי המפלגה הדמוקרטית בבחירות המקדימות (“פריימריז”). הביקורת על הסופר-דלגייטס שהם בעצם “הממסד“, שתומך בנציגים מטעמם ולא במי שהעם בחר בו.
הדבר, כאמור, בא לידי ביטוי בפריימריז האחרונים ב-2016, שם היה ברור, כי רוב חברי ה”סופר-דלגייטס” מעדיפים את הגב’ הילרי קלינטון על פני מר בארני סאנדרס.
בכך בעצם עיקרו את התוכן של אותם אלה שיצאו להצביע. למעשה, המדובר ב-“עילית” ו אלה ש-“שווים פחות” מאותם קולות של דלגייטס עצמם, שמייצגים בפועל, אזור בחירה של עשרות אלפי מצביעים.
בניגוד למפלגה הדמוקרטית, בה כל אחד מאותם “סופר דלגייטס” יכול להצביע לכל מועמד, כזה שברשימה או כזאת שכלל לא קיימת, ב’מפלגה הרפובליקנית‘ יש רק 3 נציגים השייכים לכל מדינה (נשיא המפלגה הרפובליקנית במדינה הנתוּנה ושני נציגי מחוזות בחירה) המחויבים להצביע בדיוק כפי שהצביע הרוב של אותה המדינה (ומכאן, שזה יותר תואר כבוד מאשר מייצר הבדל כל שהוא בדפוס הבחירה עצמו).
█ כיצד השתנתה השיטה?
עד שנת 2016, היו מגיעים חברי המשלחת (דלגייטס) ואותם “סופר דלגייטס” ועורכים הצבעה, כאשר סך כל הקולות היה נערם. למעשה, בוועידות מתקיימות הצבעות לבחירת מועמד המפלגה ל’נשיאות‘ ואחר כך לבחירת המועמד לתפקיד סגנות הנשיא.
הצירים של כל מדינה, מדווחים לראש המשלחת על הצבעתם ואז מוקראים שמות המדינות וראש המשלחת של כל מדינה, מדווח על הצבעת המשלחת (ההליך מכונה; “roll call“). על מנת לזכות בהצבעה, יש צורך ברוב מוחלט ממספר הצירים, הכולל.
אם אף מועמד, לא זוכה ברוב כזה, נערכים סיבובי הצבעה נוספים, בהם הצירים, יכולים לשנות את הצבעתם, עד שאחד המועמדים, זוכה ברוב המוחלט.
בבחירות הפעם, לפחות עד התרעומת שאליה מיד נגיע, נקבע, כי אותם “סופר-דלגייטס” לא יוכלו בכלל להצביע בסיבוב הראשון ולמעשה, הם יוכלו להיכנס ולקחת חלק בהצבעה רק מהסיבוב השני.
במפלגה הדמוקרטית, יש 4051 חברי משלחת (“דלגייטס“). על המספר הזה, יש להוסיף את אותם 714 סופר-דלגייטס שמשלימים סך הכל 4,765 צירי וועידה.
כאמור, לאור הרפורמה, הוחלט שרק אותם 4051 צירים, יהיו אלה שישתתפו בהליך הבחירות, כאשר במפלגה הדמוקרטית ובניגוד למפלגה הרפובליקנית, אופן חלוקת הצירים הוא באופן יחסי שהשיג בבחירות במדינה נתונה ולא “המנצח לוקח הכל” שיש במפלגה הרפובליקנית וכפי שהיה ערב הרפורמה בשיטת בחירת המועמד/ת הדמוקרטי.
בסיבוב הראשון, ייבחר מי שהצליח להציג 50% + ציר נוסף, או במקרה שלנו 2026 צירים לזכות במועמדות של המפלגה הדמוקרטית. אלא מה יקרה אם אף אחד לא יצליח להשיג את המספר הזה (שאגב, מאז 1972 לא קרה שלא נבחר הנציג בסיבוב אחד)?
במקרה כזה, נכנסים אל מעגל הבוחרים אותם ה-“סופר-דלגייטס” והם יכולים לבחור מהגלריה הקיימת או… מי שהם רוצים להציע כמועמד מטעמם, ככה שגם מועמדים שלא השתתפו כחלק מההליך, או מועמדי “פשרה” (למשל מישל אובמה, אופרה ווינפרי או אפילו כן, כן; הילרי רודהם קלינטון…) שיובאו בפני כל צירי הוועידה להצבעה.
אבל זה לא מספיק לממסד, שממש לא “מאוהב” בברני ושכבר “שדד” פעם אחת את הבחירות, הפעם הם מדברים כבר באופן גלוי (כפי שהובא בפוליטיקו) לערוך שוב תיקון בחוקה ולאפשר לאותם סופר-דלגייטס להשתתף כבר בסיבוב הראשון.
▼ מועמדי המפלגה הדמוקרטית;
- פיט בוטיג’ג’ – ראש העיר סאות בנד, קצין בצי האמריקני, שנישא לאחרונה לבן-זוּגו.
- ברני סנדרס – יהודי-אמריקני המכהן כסנאטור מטעם מדינת ורמונט מאז 2007.
- אליזבת וורן – משפטנית ואשת אקדמיה אמריקאית המכהנת כסנאטורית מטעם מדינת מסצ’וסטס.
- ג’ו ביידן – סגן נשיא ארצות הברית בשנים; 2017-2009, לשעבר סנאטור מטעם דלאוור ויושב ראש ועדת המשפט וועדת החוץ של הסנאט של ארצות הברית.
- איימי קלובשר – פוליטיקאית אמריקאית. סנאטורית מטעם מדינת מינסוטה.
- מייקל בלומברג – איש עסקים, אשר כיהן במשך 12 שנים (2002–2013) כראש עיריית ניו יורק.
- טולסי גבארד – מכהנת כנציגת המחוז השני של הוואי בבית הנבחרים של ארצות הברית מאז 2013.
- מייקל בנט – יהודי אמריקאי המכהן כסנאטור מטעם מדינת קולורדו, החל מינואר 2009.
█ סוף המפלגה דמוקרטית כפי שאנחנו מכירים?
שורה ארוכה של מקרים בשבועות האחרונים, מראים עד כמה החלק הממסדי של המפלגה, נחוש לשמר את כוחו במה שנקרא באנגלית: By all means necessary בתוך שעות לאחר המחדל בבחירות שבאַיוֹוָה המדינה ה-29 של ארצות הברית הממוקמת במרכז המדינה, החלו לצאת גם שמוּעות בהקשר של אפשרות “שוד” מאורגן, בהקשר של הפיאסקו בבחירות.
והנה רשימה על קצה המזלג של מעשים שנעשים על מנת לעצור את ההתרוממות של סנדרס בסקרים, כזאת שגורמת לממסד להתפלץ…
- נושא האפשרות לתת למייק בלומברג לדבר; ההחלטה לתת לו את האופציה להשתתף ב-דייביט של המפלגה הדמוקרטית בנבאדה, אחרי שההחלטה הייתה שלא נותנים למי שלא אסף מספיק תרומות להשתתף (כי אחרת הוא “יקנה” את השלטון), מתמסמסת לנו מול העיניים וכמובן שלא קיים שום קשר לכך בלומברג, נתן צ’ק שמן של $200,000 למפלגה, יומיים לפני הכניסה שלו…
בכלל עושה הרושם שמייק בלומברג, שכיסיו עמוקים ועמדותיו הם עמדות האמצע, יהפוך ברבות הימים להיות מועמד המוביל, בטח של הממסד, כפי שדיברתי על כך ביום שבו הכריז על מועמדותו.
- טענה “מסתורית” אחרת שהושמע בעימות שנערך מציעה, כי ברני, אמר בשיחה פרטית לגב’ אליזבת וורן ש”אישה לא יכולה להיות נשיאה” (כתבתי על זה בהרחבה פה) כאשר CNN, מסתער על “השובניסט והסקסייסט” שקוראים לו ברני, שעוד בשנות ה-80, אמר שלדעתו, הגיע הזמן לנשיאה.
- ואם מדברים כבר על CNN כמי שמייצגת הממסד, מה עמדתכם על כך שהם החליטו לגנוז את הסקר באַיוֹוָה, שככל הנראה, הראה, כי ברני סאנדרס בדרך לניצחון?
- מתקפה פרועה של הגב’ הילארי קלינטון “על הראש” של ברני סאנדרס, שהוא היה אביר וג’נטלמן שלא המריד את ה-“צבא” שלו אחרי ההפסד שלו בשנת 2016, בעוד שהיא טענה שהוא לא בא “לאחד” את המפלגה מיד לאחר הבחירות.
אם נוסיף את הסל הזה של האפליה המובנת של הממסד שעושה את הכל בכדי שמועמד פרוגרסיבי, לא ינצח את הבחירות מחד, והזעם והזלזול של הבייס הפרוגרסיבי לכל מה שמדיף ריח כ -“ממסד“, תקבלו מתכון בטוח לאחד מן השניים;
א. מסע טיהור נרחב של ברני, ככל שהוא זוכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית והרחקה של כל בעלי השררה והכסף הממסדי (תעשיית עיתונות, קולנוע, וול-סטרייט, היי טק וכו’) מעמוד השדרה של המפלגה הדמוקרטית, לנקודה שבה ייתכן והפלג הוותיק ייעלם או יאלץ לחפש להקים מסגרת פוליטית חדשה.
ב. הפסד של ברני והפרוגרסיביים (דוגמת מנהלת הקמפיין לינדה סרסור, חברות קונגרס ראשידה טאליב, אילהאן עומאר והכוכבת AOC) שיוביל או לפרישה משורות המפלגה הדמוקרטית והצטופפות תחת מפלגה קיימת (למשל; מפלגת ה- JUSTICE DEMOCRATS שהיא מסגרת של CENK UYGER מהטורקים הצעירים, SAIKAT CHAKRABARTI שהוא ה-“מנהל האישי” של AOC.
כמו כן, עוד דמויות פחות מוכרות לקורא הישראלי) או יצירת פלטפורמה חדשה שתרוץ מול טראמפ ומי שיזכה מטעם המפלגה הדמוקרטית כמועמדה לנשיאות 2020.
הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2020, הם הבחירות ה-59 במספר, מזה תקופה ארוכה ששני הפלגים מתקשים לחיות זה לצד זה ולמרות סימני ההתקרבות של המפלגה מהמיין סטריים לשמאל הפרוגרסיבי, התחוּשה היא שזה לא מספיק ולא רלוונטי.
אם נוסיף על זה דלק בעירה בדמות ניסיון מכוון של הממסדים “לגנוב” את המפלגה בצורה לא הוגנת, אנחנו מקבלים את המתכון המושלם ל”ריב” שתוצאותיו עשויות להיות פירוד והרכבה מחדש של הכוחות במערכת הפוליטית האמריקאית בצד השמאלי של המפה.
המשך, יבוא.
◄המחבר קובי ברדה הוא ראש “תוכנית גל“בשערי מדע ומשפט ומומחה לפוליטיקה אמריקאית. מחבר הספר; “המפתח להבנת דונאלד ג’יי טראמפ“.
