‘היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם’ מפרסמת היום (יום חמישי, ג’ בטבת תשפ”ג) דין וחשבון פעילות ראשון שלה. הדוח, כולל חשיפת נתונים על תופעת הסחר בבני אדם בישראל בחמש השנים האחרונות, ומפרט את המאמצים של ממשלת ישראל במאבק בסחר בבני אדם ובתופעות של עבדות מודרנית בשנים אלו.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הדוח הוגש לעיון שר המשפטים היוצא, גדעון סער, ויעלה הבוקר הזה לאתר היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם.
דוח ‘היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם‘ מפרט את פעילות יחידת התיאום יחד עם שותפותיה בתוך הממשלה ומחוצה לה, תוך עמידה על תחומי אחריותה השונים, יישום והטמעת המחויבות הבינלאומית של ישראל בתחום המאבק בסחר בבני אדם ומעקב אחר דפוסי הסחר בבני אדם, אשר זוּהוּ בשנים האחרונות בישראל.
כמו כן, מפורטים בדין וחשבון מאמצי וצעדי משרדי הממשלה השונים למניעת, אכיפת ול-מיגור התופעות ולמתן הגנה מרבית לקורבנות.
הדוח מציין, כי ממשלת ישראל, אישרה לאחרונה את תכנית היישום של התכנית הלאומית למאבק בסחר בבני אדם, המקיפה 14 משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים רבים נוספים, להנעת מהלכים משולבים בכל מישורי המאבק בסחר בבני אדם, תוך קביעת מדדים ומחקר מלווה.
במסגרת המחקר המלווה, ייבחנו, לראשונה, היקפי תופעת הסחר בבני אדם בישראל לרבות דפוסי סחר ישנים וחדשים ומאפייני התופעות הללו בישראל.
█ להלן מספר נתונים מרכזיים מתוך דוח היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם;
- בחמש השנים האחרונות הוכרו בישראל 325 קורבנות סחר בבני אדם, מהם 71% נשים, 28% גברים ו-1% קטינים/ות
- קורבנות סחר בישראל, בפילוח לפי סוג הסחר;
■ זנות וניצול מיני 40%.
■ החזקה בתנאי עבדות 44%.
■ מטרות אחרות 16%.
- בשנים אלו התנהלו בישראל 789 חקירות בתיקי סחר ועבירות נלוות (בממוצע כ-158 תיקים בשנה)
- הוגשו 155 כתבי אישום בעבירות בקשר לסחר בבני אדם, מרביתם בעבירות של סרסור וניהול בתי בושת, מהם 48 במהלך שנת 2021
- הורשעו 99 נאשמים בתיקי סחר בבני אדם ובעבירות נלוות (בהם עבירות סחר למטרות זנות ועבירת עבודת כפייה).
- התקבלו 608 פניות של קורבנות סחר לסיוע המשפטי במשרד המשפטים לייצוג משפטי בהליכים אזרחיים ומנהליים הנובעים מביצוע העבירות, בהן תביעות לפיצוי מהסוחרים, קבלת אשרה למטרות שיקום וסיוע משפטי בהליכים לפי חוק הכניסה לישראל.
בין הפונים לסיוע משפטי; קורבנות סחר למטרות עבדות במהלך עבודה בישראל (32%), קורבנות סחר למטרות זנות ועבירות נלוות (25%), קורבנות מחנות העינויים בסיני (22%) וקורבנות כתות פוגעניות (19%)
- חולקו 2.24 מיליון ₪ מכספי קרן החילוט הייעודית לטיפול ברכוש שחולט ובקנסות שהוטלו בתיקי סחר בבני אדם והחזקה בתנאי עבדות – לקורבנות עבירות אלו ולארגוני חברה אזרחית המסייעים להם
- מאז כניסתו לתוקף של החוק לאיסור צריכת זנות (10 ביולי 2020) חולקו כ-3,000 קנסות לצרכני זנות:52% מהדוחות חולקו באזור מחוז תל אביב, 31% במחוז מרכז, 16% במחוז חוף ו-1% במחוז דרום.
יש לציין, כי חלק מ’צרכני הזנות‘ שנאכף כלפיהם החוק החדש ביקשו לא לשלם את הקנס ולהמירו בהשתתפות בסדנה שיקומית;
דובר היחידות המקצועיות ב-אגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, מר יובל גורן, הוסיף ומסר לפורטל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי בשנת 2021, התקבלו 5 בקשות (מאוקטובר 2021) ובשנת 2022, התקבלו 73 בקשות.
מדובר בסדנה המופעלת על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הכוללת תכנים פסיכולוגיים וחינוכיים במטרה לפתח בקרב צרכני זנות מודעות לנזקים ולהשפעות השליליות של צריכת זנות על המעורבים במעגל הזנות.
█ מקרים של סחר בבני אדם שזוהו בישראל בשנים האחרונות ונאכפו בשיתוף רשויות החוק, הרווחה והבריאות והרשות השופטת
■ רשת סחר בנשים למטרות זנות כארגון פשיעה – הפרשה עסקה ברשת שפעלה להבאת נשים למטרות זנות ממדינות שונות.
הנשים, תודרכו כיצד לעבור את ביקורת הגבולות, הוּלנוּ בדירות שהפעילה הרשת, שהפעילה נהגים שהסיעו את הנשים אל הלקוחות וקיבלו בתמורה חלק מהאתנן.
הוגש כתב אישום נגד הנאשמים בעבירות של סחר בנשים למטרת זנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות ובקביעה, כי העבירות נעשו במסגרת ארגון פשיעה. בית המשפט המחוזי בעיר חיפה, הרשיע את הנאשמים בעבירות אלה במסגרת הסדר טיעון (תפ”ח (מחוזי חיפה) 36814-12-18 מדינת ישראל נ’ נודרי וסמיונוב)
■ העסקת ילדים בעבודות כפייה – בני משפחה ביישוב בדרום, העסיקו בכפייה שישה קטינים בני 15-6 בעבודות במאפייה המשפחתית במשך פרקי זמן שונים, במהלך השנים; 2018-2019.
במהלך עבודתם שבוצעה לעיתים בשעות הלילה, הקטינים לא זכו להפסקות ולא לימי מנוחה, ושכרו של כל קטין, עמד על 15-20 ₪ ליום.
כאשר הקטינים לא עמדו בהספקי העבודה שנדרשו מהם, הם הותקפו על ידי המעסיקים בסטירות, אגרופים ובעיטות, ואחד מהם אף הִכָּה את אחד הקטינים באמצעות מקל וגרם לאותו קטין כאבים עזים.
מפעם לפעם, הוכו הקטינים באמצעות כבל או כלי אחר שהיה בידי המעסיקים. הפרשה נחשפה כאשר אחד הקטינים הגיע אל בית חולים עם שלוש מאצבעותיו גדועות לאחר שאלו נתפסו ונחתכו במכונת חיתוך הבצק.
החקירה שנפתחה, חשפה מקרה מזעזע, כפי שהוגדר על ידי השופטים, של העסקת ילדים ונוער בתנאי עבדות, שהובילה להגשת כתב אישום אשר ייחס לנאשמים עבירת החזקה בתנאי עבדות.
לבסוף, הנאשמים הורשעו בהסדר טיעון בעבירת עבודת הכפייה ובעבירות אחרות שיוחסו להם (תפ”ח 523-03-19 ותפ”ח 31894-07-19 מדינת ישראל נ’ פלוני (3.12.2020), וע”פ 8937/20 פלוני ופלוני נ’ מדינת ישראל (8.7.2021).
■ צעירה ממוצא בדואי הוכרה כקורבן סחר בבני אדם לאחר שהוּשאה בגיל 16 לגבר אלים שהתעלל בה, ולאחר גירושיה ממנו הושאה בשנית לגבר שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות כאשתו השנייה, אשר אנס אותה בליל כלולותיהם והכה אותה, ולמחרת היום היא רצחה אותו ועל כך נדונה לעונש מאסר.
לאחר שבקשתה של הצעירה להכיר בה כקורבן סחר – נדחתה, הגישה עורכת דינה עתירה לבג”צ והעתירה התקבלה בחלקה – בית המשפט הכיר בכך שנישואי כפייה אינם מגבשים לכשעצמם את עבירת הסחר בבני אדם, אך ציין, כי בחינת בקשתה התמקדה בחומר המצוי בתיק החקירה של עבירת הרצח שביצעה.
בפסק הדין, הובעה ביקורת על מנגנון הזיהוי וההכרה בקורבנות שהיה קיים באותה העת, והודגשה החשיבות של בחינת בקשות להכרה כקורבן סחר בבני אדם על ידי גורם בעל השכלה משפטית וזיקה לתחום (בגץ 1591/18 פלונית נ’ מדינת ישראל (16.9.2020).
█ עורכת דין דינה דומיניץ; “תופעות הסחר בבני אדם לובשות צורות ופנים שונות ומשתנות באופן דינמי, אך הגרעין המשותף נשאר זהה”.
█ שר המשפטים, היוצא, מר גדעון סער; “המלחמה בתופעת הסחר בבני אדם נמצאת בליבת ערכי היסוד שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית.
השנה, אישרה הממשלה את תכנית החומש שהבאתי בפניה, הכוללת פעולות הכרחיות ומשמעויות רבות תוך הגברת שיתופי פעולה בין משרדים וגורמים ממשלתיים למניעת תופעות של סחר וניצול וקידום זכויות הקרבנות והטיפול בהן.
אני משוכנע, שיישום תכנית החומש, יביא למיגור התופעה ותציב את ישראל בחזרה בדירוג הגבוה ביותר בדוח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם“.
█ מנהלת החטיבה החברתית במשרד המשפטים, עורכת דין מורן שניידר (רוזנבלום); “משרד המשפטים, פועל רבות לקידום המאבק בסחר בבני אדם.
בין היתר הוביל לגיבוש החלטת הממשלה מספטמבר 2022, המאמצת את תכנית היישום הרב-שנתית לתכנית הלאומית למאבק בסחר בבני אדם בישראל לשנים הקרובות.
תכנית היישום, מקיפה מספר רב של יחידות ומשרדי ממשלה, ומביאה לידי ביטוי את מורכבותה של התופעה ואת החשיבות במדיניות ופעילות מתואמת על מנת להיאבק בה, ולהביא למיגורה“.
█ המתאמת הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם, במשרד המשפטים עורכת דין דינה דומיניץ; “תופעות הסחר בבני אדם לובשות צורות ופנים שונות ומשתנות באופן דינמי, אך הגרעין המשותף נשאר זהה.
התייחסות לאדם כאל חפץ, או סחורה, במטרה להפיק רווח כלכלי או אחר מניצולו, שלילת חירות ושימוש בהם למטרות ניצול ושיעבוד שונות.
יחידת התיאום, יחד עם גורמי ממשלה נוספים רבים, תמשיך לפעול ללא לאות לזיהוי התופעות החדשות ובנית כלים מתאימים, לאיתור הקורבנות, לפרישת רשת הגנה עליהם, לליוויים, לשיקומם, וליצירת מנגנונים אשר יסייעו במניעת הישנות התופעות”.
◄ אל דוח פעילות היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם 29-12-22.
