"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

חדשות כאן ישראל מאזני הצדק

היועץ המשפטי: אף אדם איננו חסין מחקירה גם ראש ממשלה

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט; בהפגנה שנערכה אתמול בעיר פתח תקווה, כך הראו לי היום, נתלה שלט בזו הלשון; "ביבי אשם – עד שתוכח חפותו!!!". על החתום: "המחנה הדמוקרטי – הדמוקרטים". עוד דמוקרטיה כזו ואבדנו... כל מי ששלטון החוק יקר לליבו צריך להתנער מהם" ◄ " עמדתי המשפטית מחייבת את הרשות המבצעת, בהיותה קובעת עבורו את הדין".
היועץ המשפטי לממשלה עורך הדין מר אביחי מנדלבליט: אף אדם איננו חסין מחקירה, גם אם הוא ראש ממשלה | צילום עמוס בן גרשום, לעמ
היועץ המשפטי לממשלה עורך הדין מר אביחי מנדלבליט: אף אדם איננו חסין מחקירה, גם אם הוא ראש ממשלה | צילום עמוס בן גרשום, לעמ

היועץ המשפטי לממשלה הוא העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בממשל הישראלי, ומוסד מרכזי במסגרת שיטת המשפט הישראלית. חרף חשיבותו, אין חוק אחד המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נגזרים מחוקים שונים. החל מה-1 בפברואר 2016 מכהן בתפקיד אביחי מנדלבליט.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו לכאן נעים’ בפייסבוק’ או בטוויטר.

באדיבות דוברת היועץ המשפטי לממשלה ומערך הייעוץ והחקיקה, עורך דין עדן קליין, מובא כאן נאומו המלא הערב (א') היועץ המשפטי לממשלה עורך הדין מר אביחי מנדלבליט; 

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ראש לשכת עורכי הדין, עורך דין אפי נווה, יושב ראש ועד מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, עורך דין אשר אקסלרד, מקבלי אות יקיר המחוז, עורכת דין  ילנה בר ועורך דין אורי שטנדל, שופטים, עורכי דין, אורחים נכבדים, מכובדיי כולם;

בימים אלה מגיעה לסיומה שנת המשפט תשע"ז, עם יציאתם של בתי המשפט ל'פגרת הקיץ' וזוהי זכות נעימה עבורי לציין את המאורע הזה יחד עם מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין, בראשות עורך דין אשר אקסלרד.

אמנם אצלנו, אין לעולם פגרה, אבל זוהי בהחלט הזדמנות להסתכל לאחור לשנה שחלפה, לבחון את ההישגים, וגם את הדברים שנעשו פחות טוב ממה שתוכננו, להפיק את הלקחים ולהמשיך קדימה במלאכה הבלתי נגמרת של שמירה על שלטון החוק במדינת ישראל.

שנת משפט מטבעה היא שנה סוערת. אין שנה שבה הנושאים החשובים והרגישים ביותר בחברה הישראלית לא מגיעים לפתחה של מערכת המשפט, ובכלל זאת לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה – נושאים של ביטחון המדינה, אכיפת החוק, התיישבות באיו"ש, דת ומדינה, ועוד.

נושאים אלה ואחרים מצויים מטיבם בליבת השיח הציבורי והפוליטי. לעיתים, מוטב היה לו היו מוכרעים בזירות הללו. אולם, משעה שהם מובאים להכרעה אצל היועץ המשפטי לממשלה – מפאת בקשה לכך מטעם הדרג המדיני, מפאת עיוות דין או פגיעה לא מידתית בזכויות אדם מוגנות, או מפאת הליך שיפוטי שעוסק בעניינם – הרי שזוהי חובתי להידרש לשאלות המשפטיות המתעוררות ביחס אליהם.

ודוק, תפקידי כיועץ המשפטי לממשלה הוא לחוות את דעתי המשפטית ולהגדיר עבור הדרג הנבחר את מתחם החוקיות בגדרו הוא רשאי לפעול. בהקשר זה, על פי הדין הנוהג במדינת ישראל, עמדתי המשפטית מחייבת את הרשות המבצעת, בהיותה קובעת עבורו את הדין.

אני גם בהחלט רשאי וכך אני עושה במקרים מסוימים, להביע את עמדתי ביחס לדרך הפעולה הרצויה ובמסגרת זו, להציג לפני הדרג המדיני שיקולים לבר-משפטיים שונים. אולם, עמדה זו איננה משום חוות דעת מחייבת, אלא משום עצה טובה.

יחפוץ הדרג המדיני לקבלה – יעשה כן. לא יחפוץ – יפעל לפי שיקוליו הוא, ובלבד, שהדבר נעשה במתחם הפעולות החוקי. אלה הם כללי המשחק היסודיים. היועץ המשפטי לממשלה נדרש לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט; "אנחנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים לערער את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה"

לשם כך, עליו להיות קשוב לצרכים של הדרג המדיני ובמקרים המתאימים גם לגלות גמישות מחשבתית ויצירתיות משפטית. בצד זאת, היועץ המשפטי לממשלה קובע עבור הממשלה את גבולות הדין, ולעניין זה, עמדתו המשפטית מחייבת את כלל רשויות השלטון.

אחד האתגרים המרכזיים אותו אני מזהה בשנת המשפט החולפת, הוא הניסיון מצד גורמים שונים לשנות את כללי המשחק הללו, כמו גם כללי משחק בסיסיים נוספים שקשורים לשמירה על שלטון החוק.

רוצה לומר, בעוד שבעבר עיקר המחלוקות – ככל שהיו – מול גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, התמקדו בתוכן של הנושאים שניצבו להכרעת היועץ: זה טוען ככה וזה טוען אחרת, תוך שהיה ברור ומובן, כי הכרעת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיות משפטיות היא המחייבת את הממשלה.

בשנת המשפט החולפת אנחנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים לערער את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שלעצם הכרעתו של היועץ לא יהיה תוקף מעשי.

וחמור מכך – הניסיונות הללו לא מוגבלים למוסד היועץ המשפטי לממשלה, אלא אנחנו רואים אותם חוזרים כחוט השני ביחס לגופים הנוספים שמרכיבים את מערכות המשפט ואכיפת החוק במדינהבתי המשפט והמשטרה.

אכן, עם סיומה של שנת המשפט תשע"ז, אנחנו מוצאים עצמנו במאבק על מעמדו של שלטון החוק במדינה. המאבק הזה איננו עניינו הפרטי של היועץ המשפטי לממשלה. המאבק הזה הוא עניינו של כל אזרח במדינת ישראל.

הוא עניינו של כל עורך דין במדינת ישראל – ואני מבקש בהזדמנות הזו להודות ליו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה, על עמידתה הנחושה והבלתי מסויגת של לשכת עורכי הדין בהנהגתו נגד יוזמות שונות לפגיעה בשלטון החוק במדינה.

אני מאמין שאין באולם הזה אחד שהיה רוצה לחיות במדינה שבה כאשר הממשלה מחליטה לפעול בדרך שהיועץ המשפטי לממשלה קבע כי קיימת מניעה חוקית מנקיטה בה, היועץ יהיה מושתק מלהציג את עמדתו לפני בית המשפט.

ולמי שלא מכיר – יש הצעת חוק כזו, שגובשה בעקבות ההחלטה שלי להתייצב בבג"ץ ולהציג את עמדתי על כך שחוק ההסדרה איננו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות אדם מוגנות.

היועץ המשפטי לממשלהעלינו לשמור על גופי האכיפה שלנו נקיים מכל השפעה חיצונית

וחשוב להזכיר, שהמקרים בהם סיטואציה כזו הנה אפשרית, כלומר – שהיועץ המשפטי לממשלה קובע כי קיימת מניעה משפטית מלבצע פעולה מסוימת שהממשלה חפצה בה או שקיימת מניעה משפטית מלחוקק חוק מסוים של הכנסת, הם דווקא המקרים הרגישים ביותר, שמערבים פגיעה קשה בזכויות האדם המוגנות הבסיסיות ביותר.

באופן דומה, לא הייתם רוצים שהיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, שאמורים להיות שומרי סף, ייבחרו כמשרות אמון של השרים שמינו אותם ולכן יהיו תלויים ברצונו של השר.

הצעת חוק פרטית שכזו הייתה אמורה להידון היום בוועדת השרים לחקיקה, וטוב שלעת הזו היא ירדה מהפרק. הצעות מהסוג הזה אינן מקדמות "משילות", כפי שנטען לעתים, אלא שהן עלולות לייצר פרצות מסוכנות בשלטון החוק.

גם במאבק הבלתי מתפשר בשחיתות השלטונית אנחנו נתקלים ביוזמות שונות שיש בהן כדי להחליש את מערך שלטון החוק במדינה, בין השאר תוך התמקדות בעצמאות הפעולה של משטרת ישראל. יוזמה אחת מבקשת לקבוע, כי כל קציני אגף החקירות והמודיעין במשטרה, יהיו נתונים לבדיקות פוליגרף.

יוזמה אחרת מבקשת להעביר את חשבות המשטרה מן המשטרה עצמה למשרד לביטחון פנים, באופן שעלול להעצים את השפעת הדרג הפוליטי. עלינו לשמור על גופי האכיפה שלנו נקיים מכל השפעה חיצונית.

עלינו לשמור מכל משמר על עצמאות פעולתה של משטרת ישראל, בפרט בכל הנוגע לאגף החקירות והמודיעין, עצמאות המהווה ערובה לשמירה על שלטון החוק במדינת ישראל.

באותה מידה בדיוק, ומאותם טעמים של הגנה על שלטון החוק ועצמאותה החשובה של מערכת אכיפת החוק, יש גם להביע התנגדות נחרצת לכל אותן קריאות להגיש כתבי אישום בעניינם של אישי ציבור, ללא קשר לחומר הראיות שנאסף לגביהם, עוד בטרם סיום החקירה.

היועץ המשפטי לממשלה עורך הדין מר אביחי מנדלבליט, נואם הערב בטקס סיום שנת המשפט שנערך הערב על ידי לשכת עורכי הדין - מחוז ירושלים.
היועץ המשפטי לממשלה עורך הדין מר אביחי מנדלבליט, נואם הערב בטקס סיום שנת המשפט שנערך הערב על ידי לשכת עורכי הדין – מחוז ירושלים.

בהפגנה שנערכה אתמול בעיר פתח תקווה, כך הראו לי היום, נתלה שלט בזו הלשון; "ביבי אשם – עד שתוכח חפותו!!!". על החתום: "המחנה הדמוקרטי – הדמוקרטים". עוד דמוקרטיה כזו ואבדנו…

כל מי ששלטון החוק יקר ללבו צריך להתנער מהם. אף אדם איננו חסין מחקירה, גם אם הוא ראש ממשלה. אולם, לכל נחקר יש זכות להליך הוגן, גם אם הנחקר הוא שר או אפילו ראש ממשלה. אותו דין, אותם כללים ואותו צדק יהיה לכולם, פשוטי עם כשועי ארץ. כך היה וכך יהיה.

כפי שאמרתי מספר פעמים בעת האחרונה, אני מוצא לנכון לשוב ולציין: לא תהיה פשרה על המקצועיות שלנו. שום רעשים לא ישפיעו. המהירות חשובה מאד, אבל המקצועיות חשובה יותר. בסופו של יום, כל החלטה שאקבל תובא בפני הציבור, על נימוקיה.

החלטותיי כידוע גם אינן חסינות מפני ביקורת שיפוטית, ואני מברך על כך. ההחלטה שתתקבל תתבסס אך ורק על הראיות ועל הדין. הא ותו לא. איש לא יוכל להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של המערכת שלנו, שהיא מקצועית וישרה.

חוקרי המשטרה עושים עבודה מצוינת, ועובדים בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם אנשי הפרקליטות, בראשות פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן-ארי. ביחד עם פרקליט המדינה, שי ניצן, אנו מפקחים על התקדמות הדברים, ואני יכול רק לספר שאנו עושים כל מה שאפשר כדי להגיע לתוצאות במהירות האפשרית.

אביחי מנדלבליט; "אילולא המעורבות המשפטנית היו נעשות שגיאות קשות…"

אנחנו ערים לעניין הציבורי, אבל כאמור לא ניתן לרעשי הרקע הללו, ובפרט לקריאות להעמיד לדין ולהרשיע אדם עוד בטרם הסתיימה החקירה בעניינו, להשפיע על עבודתנו המקצועית. החקירות ימשיכו להתנהל במקצועיות וביסודיות.

ההחלטות שלנו יתקבלו אך ורק על סמך שיקולים משפטיים. הגופים המרכיבים את מערכות המשפט ואכיפת החוק נועדו לשרת את הציבור. בניגוד לרושם שגורמים שונים מנסים ליצור, הרשות השופטת, הייעוץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, אינם מקדמים אג'נדות פרטיות או אינטרסים פוליטיים.

הם פועלים – כל אחד במסגרת תחומי אחריותו ועל פי סמכויותיו – לקדם את האינטרס הציבורי ואת שלטון החוק במדינה. והאינטרס הציבורי הוא שהממשלה תוכל להגשים את מדיניותה, וזאת על פי החוק.

למען התכלית הזו מוקנית ליועץ המשפטי לממשלה הסמכות להתייצב בבג"ץ בשם האינטרס הציבורי, גם כאשר הממשלה איננה מקבלת את עמדתו; למען התכלית הזו מוקנית לבית המשפט העליון הסמכות לדון בעתירות ציבוריות, בפרט הדבר נכון באותם מקרים בהם לא קיים עותר פרטי, או כאשר הנפגעים שייכים לקבוצה מוחלשת.

לעניין זה יפים הם דבריו של המשנה לנשיאת בית המשפט בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין, אשר פרש לאחרונה מכס השיפוט וחתם בכך קריירה מפוארת של עשרות שנים בשירות המדינה, בהם כיהן גם כיועץ המשפטי לממשלה, גם כמזכיר הממשלה, ובשורה ארוכה של תפקידים חשובים נוספים בשירות המדינה, בפסק הדין בבג"ץ 5134/14 ‏התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' מועצת מקרקעי ישראל;

"כאן עלי להקדיש דברים קצרים ללקח שיש בפרשה זו – כיצד אין מערכת ציבורית צריכה להתנהג, ועד כמה חיונית השתתפותם של 'שומרי סף' משפטיים ואחרים. יש טענה חוזרת ונשמעת בדבר 'משפטיזציה' יתרה, אולם המשפטנים אינם קובעי המדיניות ואילו היה הכל נעשה כדין לא היו עולות אותן טענות; אך ענייננו הוא דוגמה לכך שאילולא המעורבות המשפטנית היו נעשות שגיאות קשות.

חכמי המשפט  העברי אמרו מפי התנא שמעיה (משנה אבות א' י') 'ואל תתודע לרשות', על כך אומר הפרשן ר' עובדיה מברטנורא 'השררה קרויה רשות מפני שהרשות בידיה לעשות כרצונה'. האיזונים והבלמים מטרתם למנוע אותו 'כרצונה'".

אני מאחל לכולכם שתיהנו מהפגרה, ושתאגרו כוחות לשנת משפט הבאה, שמן הסתם תהיה לא פחות סוערת ומרתקת מהשנה שחלפה". סיכם היועץ המשפטי לממשלה עורך הדין מר אביחי מנדלבליט.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן